חלב זה בריא – האמנם?

התחלתי את הבוקר של היום עם פירות העונה האורגניים שלנו, שם רגל על רגל ונהנה לי מהטעם המדהים שלהם. הטלוויזיה דלוקה ברקע, התכנית של אברי גלעד "העולם הבוקר". מתארחים אצלו 2 פרופסורים מכובדים האחד לרפואה, פרידמן, והשני פסיכיאטר וחוקר מוח, יורם יובל.
הם דיברו על מחקר שנעשה על נשים שנרדמות מול טלוויזיה בלילה, שנמצא קשר עם השמנת יתר, כנראה בגלל האור המופץ במהלך השינה. את המחקר הזה ראיתי אתמול, והוא לא ממש עניין אותי, וכך גם השיחה עליו בתכנית, אבל במהלך הראיון הגיעו לדבר על חלב ומוצריו, ועלה גם שמו של ד"ר אריה אבני, מחבר הספר "שוטי החלב" ואז החל עליו עליהום קטן שהוא לא יודע על מה הוא מדבר. פרופסור פרידמן קבע באופן חד משמעי שמדובר בשטויות, שחלב לא עושה ליחה, שחלב לא עושה סרטן ושחלב זה חשוב. אברי גלעד כהרגלו כשיש לו הזדמנות להוסיף את צמד המילים 'מתנגד חיסונים' יעשה זאת עם מבט השנאה והטונציה המכפישה והמשניאה.

הדבר הזה לא אהוב עלי במיוחד, ובעיקר כאשר הצד המוכפש הוא גם הצד הצודק והמדע איתו. ועצם העובדה שהוא לא נוכח!

נתתי כבר דוגמה בעבר הלא רחוק על מחקר שנערך בשבדיה (אחת מצרכניות הגדולות של חלב) שמראה עליה מהותית בסיכון לשברים ולמוות.

אבל זה ממש לא מספק אותי, כי נושא החלב ונזקיו כבר נחקר עשרות שנים ולא ברור לי מדוע אותם פרופסורים נכבדים חושבים עליו דברים כה טובים, שהרי הם לא עובדים עבור תנובה או טרה או שטראוס ואין להם סיבה לדבר בשבחו ולהקטין את אלה שחושבים אחרת. וד"ר אבני הוא לא היחיד שמדבר על בעיות החלב, יש גם את ד"ר דני קרת וד"ר ראול רודריגז שהתראיינו רבות כנגד החלב.

אז אני אראה את חלק מהמחקרים הידועים היום לגבי השפעותיו השליליות של החלב על מגוון גדול של בעיות ואתחיל דווקא בהקשר של סרטן אותו פרופסור פרידמן שלל על הסף "אין קשר!"

האמנם???

1. מחקר סיקור מקיף לגבי חלב והקשרו לסרטן שמסקנתו היא דאגה גדולה מהממצאים [1].
   • סרטן שד גם בכמות קטנה. מחקר חדש מפברואר 2020 שפורסם בכתב העת International Journal of Epidemiology קבע שגם 1/4 כוס חלב ליום מעלה סיכון לסרטן שד ב-30%. ויש עוד כמה שמאשררים את זה [2][3][4].
   • חלב וסרטן הערמונית.
   • סרטן שחלות.
   • סרטן רירית הרחם [1].
   • סרטן מעי גס [1].
   • סרטן קיבה [1].
   • מוצרי חלב מעלים ב-66% סיכון לסרטן הכבד [1][2].
2. מחלות מערביות באופן כללי (סוכרת, טשרת עורקים השמנה וסרטן) [1][2].
   • מחלת לב איסכמית וסוכרת סוג 1 [1].
   • סוכרת סוג 1 [1][2][3][4][5][6][7][8][9][10].
3. הקשר בין חלב לטרשת נפוצה.
4. נמצא גם קשר בין חלב לאוטיזם.
5. פרקינסון [1].
6. הקשר בין חלב ליחה ואסתמה [1].
7. אלרגיות באופן כללי (עור ונשימה) [1][2][3].
8. דלקת ושט אאוזינופילית – החלב נמצא המשפיע ביותר מבין 6 האלרגנים הנפוצים [1].
9. אטופיק דרמטיטיס [1][2][3].
10. השפעה הורמונלית והעלאת פקטורים דלקתיים ואקנה [1][2][3][4][5].
11. אפטות [1].
12. אנמיה על רקע חסר ברזל [1].
13. לא פעם ולא פעמיים מוצאים פתוגנים מחוללי מחלות בחלב [1][2].
14. מגביר נטייה לשברים בירך ואוסטאופרוזיס [1].

במאמר המרכז הבא: "7 Ways Milk and Dairy Products Are Making You Sick" יש עוד מלא מחקרים שמראים מדוע חלב ומוצריו לא מיועדים לבני אדם.

*** תוספת יוני 25 – חלב, שינה וחלומות – מתאמים חדשים בין תזונה לחווית השינה

מעבר להשפעות הפיזיות הרבות שצוינו במאמר זה, מחקר חדש ומרתק שפורסם ביולי 25 בכתב העת Frontiers in Psychology, שופך אור על קשר מפתיע נוסף – בין צריכת מזון, ובפרט מוצרי חלב, לבין איכות השינה וחווית החלומות.

ההשראה של החוקרים למחקר הגיעה מאמונות בנות מאות שנים ועדויות אנקדוטליות שמזון יכול להשפיע על שינה וחלומות – דוגמה לכך שניתנה במחקר היא סדרת הקומיקס הקלאסית 'Dream of the Rarebit Fiend'.

המחקר, שכלל 1,082 משתתפים, התבסס על סקר מקוון שנועד לבחון השערות ספציפיות לגבי מדוע אנשים תופסים שמזון משפיע על חלומותיהם. החוקרים בדקו האם מזונות ספציפיים משפיעים על חלומות באופן ישיר, דרך תסמינים פיזיולוגיים (כמו מצוקה עיכולית), או דרך שינויים באיכות השינה. הסקר כלל מדדים דמוגרפיים, שאלות ממוקדות לגבי השפעות נתפסות של מזונות ספציפיים על חלומות, שאלות על תזונה, רגישויות ואלרגיות למזון, שאלונים אישיותיים, מדדים לאיכות שינה ומדד הפרעת סיוטים. ממצאי המחקר יכולים להדהד אצל רבים מאיתנו:

• כ-40% מהמשתתפים דיווחו שמזונות מסוימים השפיעו על שנתם.
• כשזה הגיע לחלומות, 22% מהמשתתפים שהרגישו שמזון משפיע על חלומותיהם – ייחסו זאת למוצרי חלב! יצוין, כי מתוקים וקינוחים דורגו גבוה יותר (31%), אך הקשר לחלב ספציפית מדאיג לאור ההשפעות הנרחבות הנוספות שלו.
• הממצא המשמעותי והמעניין ביותר: המחקר מצא קשר מובהק בין אי-סבילות ללקטוז לבין ירידה באיכות השינה ועלייה בשכיחות סיוטים! החוקרים מצביעים על כך שהקשר הזה מתווך ככל הנראה על ידי חומרת תסמיני מערכת העיכול (GI) הנגרמים מצריכת לקטוז. כלומר, אי-הנוחות הפיזית והדלקתיות במערכת העיכול הנגרמות מחלב, במיוחד אצל מי שרגיש ללקטוז, עלולות לשבש את השינה ולהוביל לחלומות מטרידים.

נקודה חשובה בהקשר של מחקר זה היא שהוא מבוסס על דיווחים עצמיים של המשתתפים – מה שהופך אותו למחקר תצפיתי ופחות למחקר התערבותי קליני קפדני. במדע, אנו שואפים לרוב לראיות חזקות ככל האפשר להוכחת סיבתיות. יחד עם זאת, חשוב להבין שלתחושה הסובייקטיבית של האדם יש משמעות עצומה, לעיתים קרובות אף מעבר לממצאים קליניים שאינם מראים דבר (כמו בדיקות דם תקינות, צילומים ללא ממצאים). במקרים רבים, גם אם בדיקה רפואית לא מאתרת "מחלה", סבלו של המטופל הוא אמיתי וחייב להיות מטופל, שכן ההכרה בכוחם של אפקט הפלצבו (שיפור במצב כתוצאה מאמונה בטיפול) ואפקט הנוצבו (החמרה במצב כתוצאה מציפייה שלילית), מדגישים כיצד למה שאנחנו חושבים, מרגישים ומאמינים יש השפעה פיזיולוגית ממשית, גם כאשר המנגנון "המדעי" המוכח אינו ברור באופן מלא, או כשאנחנו מייחסים תחושה לגורם מסוים.

במקרה של קשר בין תזונה לשינה וחלומות, דיווחים עצמיים הם כלי חשוב לזיהוי תופעות נפוצות ואמונות רווחות בקרב הציבור. המחקר הזה מראה שתופעת ה"חלומות תלויי-מזון" אינה רק אנקדוטה עתיקה, אלא חוויה נפוצה המדווחת על ידי אחוז משמעותי מהאוכלוסייה. הוא מהווה בסיס חיוני להבנה ראשונית ולפתיחת כיווני מחקר חדשים, כפי שמציינים החוקרים עצמם.

גם עבור קלינאים ומטפלים, זוהי נקודת מוצא חשובה: אם אדם מדווח שמוצר חלב או מתוקים גורמים לו סיוטים, זהו שיקול חשוב לטיפול, גם אם לא קיים מנגנון ביוכימי מוכח לכל אחד מהמקרים. הבריאות שלנו היא מערכת מורכבת של גוף ונפש הפועלים יחד, וכי התעלמות מתחושות סובייקטיביות אינה דרך נבונה לטפל בבריאות האדם.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים