קנדידה – סוג של טפיל שעל פי הרפואה גורם להמון בעיות, בהמון מערכות לרבות עיכול, חיסון, עור ונפש. הפטריה הזו מאוד נפוצה אחרי שימוש באנטיביוטיקה וקשה מאוד להיפטר ממנה.
זה לרוב דורש שינוי תזונתי די דרסטי ולאורך תקופה ארוכה של כמה חודשים ולעתים אף יותר. שינויים כמו המנעות מלאה מסוכר מעובד ופחמימות פשוטות, שהן המזון העיקרי של הקנדידה.
הקנדידה גם היא נוטה להתחזק ותרופות עם הזמן פחות ופחות משפיעות עליה בדומה לחיידקים עמידים.
אחד הדברים שיכולים לרמז על בעיה של קנדידה (לא להלחץ עכשיו זה רק אחד מתוך עוד כמה מדדים שצריכים להופיע ביחד), הוא מחסור של ברזל במאגרי הכבד (פריטין). מהסיבה שברזל הוא אחד האלמנטים העיקריים להתפתחות וגדילת הקנדידה גם בהקשר של ייצור אנרגיה וגם בהקשר של תיקון DNA. וזה נכון לכל סוגי הקנדידות, אלה הנמצאות במעיים, בווגינה ובפה.

המחקר שפורסם במרץ 19 בכתב העת AAC בדק מה קורה לקנדידה אם נותנים כנגדה תרופות שנקשרות לברזל ומורידות את שכיחות הברזל ברוק לעכברים עם קנדידה בחלל הפה. והוא מצא שזה הקטין אותה משמעותית. הם קראו לשיטת הטיפול הזו הרעבת ברזל.

קראתם את הפוסט על אוקסלטים? אם לא תכנסו אליו.
בפוסט הזה צוין שהחומצה האוקסלית נקשרת (chelated) למינרלים ובפרט לברזל. נכון, יש אנשים שזה עשוי לגרום לבעיות (אבנים בכליות וגאוט), אבל לרוב המוחלט לא… וזה קשור כמובן למיקרוביום.
ואחרי שאני קורא את המחקר הזה, אני יכול להבין עוד סיבה למה כן לצרוך את אותם מזונות שמכילים חומצה אוקסלית, עלים ירוקים כהים (מלפפון עם קליפה, תרד, פטרוזיליה ומנגולד), פירות יער, קקאו, קטניות,סויה ועוד.

רכיבים נוספים שעושים פעולה דומה של הקשרות לברזל הם: 
פוליפנולים שנמצאים הרבה בפירות יער, רימונים וקקאו.
קפאין שנמצא בקקאו, תה ירוק ותה שחור
וחומצה פיטית שנמצאת בקטניות ובאופן משמעותי גם בסויה
ניתן לקרוא על זה גם כאן: http://www.irondisorders.org/diet

אז מה כל זה אומר? 
שהטבע שלנו דואג לנו מכל הכיוונים ותזונה מגוונת מבוססת צומח, שמכילה את כל הצבעים, כל המינים וכל המרקמים, תספק לנו גם הגנה בנושא של קנדידה. כי חסר ברזל אמנם עלול לגרום לאנמיה, אבל עודף שלו עלול לגרום גם להתחזקות הקנדידה.
ומה שמעניין מאוד זה שכמעט כל המזונות שמכילים בתוכם ברזל ורכיבים אחרים שחשובים לבריאותנו, יש בהם גם רכיבים שמפריעים לספיגתו.
וזה מתקשר גם לעובדה שהרבה אנשים סובלים מעצירות עקב נטילת תוספי ברזל.
כלומר הטבע מאזן את הברזל כי הוא יודע שגם חוסר שלו הוא בעייתי וגם עודף שלו הוא בעייתי.
בא לי למחוא לו כפיים !!!

ולסיכום סכמתי – אנטיביוטיקה – פגיעה במיקרוביום ובחיסון הטבעי – עליה ושגשוג של מזהמים כמו קנדידה 
תזונה מגוונת – מיקרוביום בריא – מינרלים מאוזנים – מערכת עיכול וחיסון בריאה – מניעת מחלות לרבות קנדידה

איך שומרים על מיקרוביום מגוון ובריא?
תזונה מגוונת מבוססת צומח[1] (כל הצבעים, כל הטעמים, כל המרקמים), כל המשפחות (פירות וירקות עם קליפה, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים, שקדים, זרעים ונבטים ומונבטים) וגם בתוך המשפחות לגוון לדוגמה: ירוקים זה לא רק חסה ופטרוזיליה. זה גם מנגולד, רוקט, רוקולה, תרד, סלרי, בזיליקום, נענע ועוד ועוד. עדשים זה גם ירוק, צהוב, כתום, חום, שחור, קטניות יש עשרות סוגים. כאשר יש סייג אחד. מה שלא עושה טוב. מורידים!
דרכים נוספות לקבל לחיזוק החיידקים הטובים: סיבים תזונתיים, עמילנים עמידים ומזון מותסס: כרוב כבוש (sauerkraut)[1], קימצ'י (קוראני), טמפה (אינדונזי), נאטו ומיסו (יפני), משקה קומבוצ'ה. וכמובן התססת פירות וירקות ביתית. והמדריך הבא לדעתי הוא השלם ביותר חלק 1, חלק 2. ישנה גם הדרכה דרך סרטונים אחרי הרשמה כאן.
במקביל להמנע ממגע וצריכה של:
תרופות המשנות לרעה את הרכב המיקרוביום במיוחד אנטיביוטיקה, אבל גם נוגדות חומציות (PPI), מטפורמין, לקסטיבים, תרופות נוגדות דיכאון (SSRI), סטרואידים ונוגדי דלקת שאינם סטרואידים.
חומרי חיטוי (אנטיבקטריאליים) המכילים למשל טריקלוזן.
תכשירים המכילים משבשי אותות אנדוקריניים כגון פתלאטים ו'חומרים אורגניים מופלרים, PFAS, BPA, מעכבי בעירה, מזונות מרוססים[2][3] ואולי במיוחד גלייפוסט. וגם פלסטיק.
מזון מעובד[2][3][4][5]/ ומזון מסוכר.

לרכיבים שיכולים לסייע באיזון קנדידה

היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים


תגובות

כתיבת תגובה

קטגוריות A:B/ א-ב