ספקטרום האוטיזם והקשר למיקרוביום

הפוסט הבא פונה לכולם אבל בסופו דגש לאמהות שבדרך (הריוניות) ולאמהות טריות…

ספקטרום האוטיזם הוא מגוון רחב של הפרעות עם הקשרים חברתיים, סביבתיים, וקוגנטיביים.
הסיבות אינן ידועות היום באופן חד משמעי, ויש הרבה מאוד מחלוקות סביב הנושא הזה בעיקר כשמזכירים את נושא החיסונים והאדג'ובנטים שבהם.

אחוז האוטיזם היום מדבר על פחות או יותר 1 ל- 50 שזה המון, הרבה יותר ממה שהיה לפני 20-30 שנים.
אין ספק שיש פה משהו סביבתי שנכנס לתוך הגוף שלנו, אם דרך המזון, אם דרך הנשימה ואם ישירות למחזור הדם דרך זריקות. הכל יכול להיות ואף אחד לא יכול להתווכח עם זה, כלומר יכול, אבל זה ויכוח סרק.
מי שאומר שזה קשור לגנטיקה, אני אשיב שזה לא היה פעם, בטח שלא קרוב למה שקורה היום, כך שגם אם באיזה שהוא שלב, הצטרפה הנטיה הגנטית, זו וודאי לא הסיבה! מקסימום נוסף עוד מקור גנטי שמופעל לאחר חשיפה לאותם גורמים סביבתיים מזהמים שהרחבתי עליהם בפוסט "ספקטרום האוטיזם – מזהמים סביבתיים וחסרים תזונתיים".

אחד הדברים שנפוצים אצל אוטיסטים הוא בעיה במעיים, נטיה לדלקות. וידוע שבחלק ניכר מהמקרים יש פגמים במחסום של המעי, שמאפשר לפתוגנים ליצור את אותן הפרעות במעיים.
כל הסיפור עם ד"ר וויקפילד שהושמץ ונודה מהקהילה הרפואית, קרה בדיוק בגלל התופעה הזו שהוא פרסם וכי רשם שכל הילדים שהגיעו אליו עם אוטיזם היו אחרי חיסון לחצבת ועם בעיות מעיים.
היום כבר ברור יותר מתמיד שיש קשר הדוק בין חיידקי המעי למוח (Gut-Brain-Axis) ושזה דו כיווני.

במחקר שפורסם בדצמבר 2013 בג'ורנל הרפואי Cell מבינים את התופעה הזו ומראים את הקשר בין המיקרוביום, שנפגע גם הוא אצל אוטיסטים הסובלים מבעיות במעי, להפרעות החברתיות והקוגניטיביות בספקטרום האוטיסטי, המחקר מראה שתוספת של פרוביוטיקה משפר משמעותית את התפקודים הללו דרך מנגנון GBA. הרכב החיידקים חוזר למצבו התקין– האפיתל של המעי משתקם וכך נסגרים אותם פגמים במחסום המעי– דבר שמוריד את הפרשת מטבוליטים דרך אותו פגם במחסום– מאזן המטבוליטים בסרום חוזר למצבו התקין ומתייצב– וכך אותם תפקודים חברתיים וקוגנטיביים משתפרים.

הקשר למיקרוביום וספקטרום האוטיזם מוצג בהרבה מאמרים. אני מצאתי את אלה: [1][2][3][4][5][6][7][8][9][10][11][12] ובמגוון מכניזמים שונים [13][14].

*** תוספת מאי 20
במחקר שנערך על ידי חוקרים באוניברסיטת בולדר שבקולורדו ופורסם במאי 2020 בג'ורנל הרפואי Brain, Behavior, and Immunity מצאו החוקרים שמתן חיידקים מועילים (מחוממים ומתים) להריוניות מתוחות (סטרס) בשליש השלישי של ההיריון מונע הפרעה דמוית אוטיזם ואפילפסיה בצאצאיהם.
החוקרים מציינים כי מחקרים על נשים בהריון הראו זה מכבר כי לחץ אימהי במהלך ההיריון מביא לדלקת מערכתית באם ובעובר וזה גורם סיכון לאוטיזם, אמר הסופר הבכיר Daniel Barth, פרופסור לפסיכולוגיה ומדעי המוח.
במחקר קודם, בארת' מצא שכאשר חולדות נלחצו וקיבלוו תרופה בשם Terbutaline, אשר לרוב ניתנת לנשים בכדי לעכב צירים מוקדמים, צאצאיהם הדגימו תסמונת דמוית אוטיזם – כולל ליקויים חברתיים ובעיות התנהגותיות (עליהם כתבתי כאן) והם גם פיתחו הפרעת התקף דמוי אפילפסיה.
במסגרת המחקר הנוכחי, חשפו החוקרים חולדות בפני גורמי לחץ קלים ונתנו להם טרבוטלין במהלך השליש השלישי.
למחצית ניתנה גם סדרה של זריקות של חיידק ידידותי המכונה Mycobacterium vaccae, שהוכח במחקרים קודמים שיש לו השפעות אנטי דלקתיות לאורך זמן על המוח. קבוצת ביקורת שלישית של חולדות לא קיבלה טיפולים.
בגיל חודשיים וארבעה נערכו הגורים סדרה של בדיקות בהערכת, בין היתר, את מידת האינטראקציה החברתית שלהם והאם הם הציגו התנהגויות דמויות אוטיזם (repetitive behaviors). וכמו במחקר הקודם, אלה שאמהותיהם היו לחוצות וקיבלו טרבוטלין הראו התנהגויות דומות לאוטיזם. אבל אלה שקיבלו את החיידק הידידותי לא.
המחקר שלהם מחזק את הרעיון כי חשיפה למיקרואורגניזמים מועילים, יכול למלא תפקיד קריטי בהתפתחות המוח ברחם.
כמובן שעד שיוכיחו שזה מועיל גם בבני אדם… אימהות צריכות להיות מודעות לסיכונים הפוטנציאליים של גורמי לחץ רגשי וסביבתי, כולל התרופה terbutaline, במהלך ההיריון ועליהן לחשוף את עצמן לחיידקים מועילים, דרך מזון מותסס כמו יוגורט וכרוב כבוש ואפילו בילוי בחיק הטבע (שמש)…
https://www.colorado.edu/today/2020/05/27/prenatal-exposure-good-bacteria-prevents-autism-syndrome

*** תוספת אפריל 21
במחקר מאפריל 21 שפורסם בג'ורנל mSystems, החוקרים השוו את הרכב המיקרוביום של המעי בין אנשים עם הפרעת ספקטרום אוטיזם ובקרות נוירוטיפיות באריזונה ובקולורדו באמצעות שיטות מיצוי ורצף DNA סטנדרטיות.
החוקרים מצאו שהרכב המיקרוביום של המעי שונה בין אנשים באריזונה לאלו בקולורדו ותסמיני מערכת העיכול היו גבוהים יותר באופן משמעותי באלה עם אוטיזם בהשוואה לאלו ללא אוטיזם באריזונה. הרכב המיקרוביום במעיים היה קשור באופן מובהק לאוטיזם תוך שליטה על מיקום אתר המחקר אך לא כאשר בקרה על תסמינים במערכת העיכול.
החוקרים גם העריכו לאורך זמן את הקשר של מיקרוביום המעי לחומרת התנהגות אוטיזם, תזונה ותסמיני מערכת העיכול אצל אנשים מקולורדו.
החוקרים מציינים כי הם הגיעו למשתתפי המחקר כל שלושה חודשים בערך והנחו אותם למלא מספר רשימות בדיקה, אחת מהן היא רשימת הבדיקות החריגות אשר בוחנת התנהגויות הקשורות כמו דיבור לא הולם ותנועות חוזרות. כמו כן בחוקרים שאלו על תדירות מזון ומה הם אכלו בשבוע האחרון, אילו סוגי תסמיני מערכת העיכול חווים המשתתפים, לקיחת דגימות צואה כדי להסתכל על המיקרוביום ובסופו של דבר חיבור כל הנתונים האלה כדי לראות איך זה קשור אחד לשני.
בניתוח האורך, החוקרים מצאו כי ההבדל ברמות העייפות ובנסיגה ביכולות חברתיות שנמדד אצל אנשים בנקודות זמן שונות, נמצא בקורלציה עם מידת השינוי בהרכב המיקרוביום במעיים וכי החמרה בדיבור לא הולם בין נקודות זמן קשורה לירידה במגוון מיקרוביום המעיים.
https://asm.org/Press-Releases/2021/April/Gut-Microbiome-Plays-Role-in-Autism

לעולם לא יימאס לי לדבר על המיקרוביום וכמה הוא חשוב.
כמה צריך לשמור עליו ולטפח אותו.
ועכשיו זה מקבל משמעות חזקה הרבה יותר.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים