אקזמה/ אטופיק דרמטיטיס בתינוקות – הקשר לשמש ודברים חשובים נוספים למניעה וטיפול

אקזמה, או אטופיק דרמטיטיס, היא מחלת עור כרונית ונפוצה, המתבטאת בעור יבש, אדום ומגרד. למרות שהיא שכיחה במיוחד בקרב תינוקות, מקרים רבים ממשיכים גם לגיל מבוגר. למעשה על פי הערכות התופעה משפיעה על 7-10% מהמבוגרים ו-20-25% מהילדים הצעירים. ומספר המקרים גדל באופן משמעותי במאה העשרים ואחת.
על פי הרפואה, התופעה נגרמת משילוב של גורמים, וכוללת רקע גנטי, בעיות במחסום העור, ושינויים במיקרוביום. בחלק מהמקרים ישנה גם רגישות אלרגית (מהסביבה או ממזון) והם סובלים יותר מבחינת העוצמה והתדירות של ההתקפים.

אבל מה אם יש גורמים פשוטים וטבעיים שיכולים להשפיע על כל זה? בואו נראה מה המדע אומר על הקשר בין השמש, ויטמין D והמיקרוביום.

הפחד מחשיפה לשמש:

שימו לב למחקר הבא שפורסם במרץ 2019 בכתב העת Allergy and clinical immunology.
מחקר זה הינו המחקר הראשון אשר הדגים את הקשר בין חשיפה גבוהה יותר לקרינה על-סגולה ישירה בתקופת הינקות המוקדמת, לבין שכיחות נמוכה יותר של אקזמה ומרקרים חיסוניים פרו-דלקתיים בגיל 6 חודשים. כלומר מצאו שקרני השמש מעודדות היווצרות של ביומרקרים שמפעילים את מערכת החיסון, לדוגמה ציטוקינים מסוג IL-2 שבין היתר אחראיים על אבחנה בין מזהמים חיצוניים לעצמוניים (self or non self) הקשורות למחלות אוטואימוניות. וציטוקין מסוג GM-CSF שמפעיל תאי גזע לייצר כדוריות דם לבנות.

מחקר נוסף שמראה קשר בין חשיפה לשמש לשיפור בבעיות עור [1].

המסקנה ברורה: החשיפה לשמש אינה רק דרך להנות מהיום, אלא היא אסטרטגיה חיונית לבריאות העור.במיוחד אבל לא רק בהקשר של ייצור…

*** ויטמין די ***

ויטמין די כאמור מיוצר על ידי מגע קרני השמש עם כולסטרול הנמצא בעור. והיום כבר ברור מעבר לכל ספק על חשיבותו הרבה במניעת מחלות הקשורות למערכת החיסון, החל בצינון ושפעת ועד מחלות אוטו אימוניות, מחלות מערכת עצבים והמוח, הפרעות רגשיות, סרטן ועוד.

מחקרים עדכניים על הקשר בין ויטמין די לעור:

• ויטמין די מהווה חלק בייצור של 200 פפטידים אנטי מיקרוביאליים, אחד מהם הוא קטליצידין (Cathelicidin)^[1] לו תפקידים חיסוניים נוספים ובין היתר הגנה על העור. במחלות עור רבות יש חסר דומיננטי של חלבון זה^[2][3][4].
• מחקר אקראי מבוקר, שפורסם ביוני 22 בג'ורנל British Journal of Dermatology ונעשה על ידי חוקרים מאוניברסיטת סאות'המפטון, בחן את השפעת תיסוף של ויטמין די, החל משבוע 15 של ההריון במינון של 1000 יחבל ליום, על התפתחות אקזמה אטופית בילדות. המחקר כלל יותר מ-700 הריוניות ומחציתן קיבלו פלצבו. התוצאות הראו ירידה של 45% עד גיל שנה ו-24% עד גיל 4 בהיארעות האקזמה. עוד הממצאים הראו השפעה חיובית גדולה יותר, שבאה לידי ביטוי יותר בתינוקות שהניקו לפחות חודש אחד (52%). על פי החוקרים זה עשוי להיות מוסבר על ידי הגדלת כמות ויטמין די בחלב האם.
• מחקר נוסף ממהדורת אפריל 24 בכתב העת World Allergy Organization Journal שמראה כי לרמת ויטמין D יש חשיבות גבוהה לרגישות לאלרגנים בכל הגילאים ולאטופיק דרמטיטיס בגיל שנתיים ו-4 שנים.
• במחקר שפורסם באפריל 24 בכתב העת Nutrients, חוקרים מאוסטרליה (MACS) חקרו את הקשר הפוטנציאלי בין רמות ויטמין D של יילודים והתפתחות אקזמה עד גיל 25. הם מצאו כי רמות גבוהות יותר של ויטמין D ביילודים מתואמות עם סיכויים מופחתים של אקזמה מתמשכת מוקדמת. סיכון מוגבר לאקזמה שהחלה מוקדם.
  במחקר עקבו אחר 223 תינוקות עם היסטוריה משפחתית של מחלות אלרגיות, כולל אסטמה, נזלת אלרגית, אקזמה או אלרגיה חמורה למזון, מלידה ועד גיל 25.
  איסוף הנתונים כלל סקרים טלפוניים, בדיקות קליניות ובדיקת עור (SPT) לאחר 6 חודשים ו-1, 2, 12, 18 ו-25 שנים.
  שיא השכיחות של אקזמה נמצאה בינקות (31.2%), ירדה ל-15.9% בגיל 6 ועלתה ל-26% בגיל 25. הרמה החציונית של ויטמין די הייתה 32.5 ננומול/ליטר.
  נצפה קשר מובהק בין רמות ויטמין D לעונת הלידה המצביע על כך שלילדים שנולדו בחורף היו רמות נמוכות יותר של ויטמין די. בניתוח המותאם לעונת הלידה, רמות גבוהות יותר של ויטמין D של היילודים היו קשורות לסיכון מופחת לאקזמה לאחר 1-2 שנים. נמצא כי עישון אימהי במהלך ההריון משנה את הקשר. יתרה מכך, נמצא כי רמת ויטמין D גבוהה יותר של יילודים קשורה לסיכון מופחת לאקזמה בגיל שנתיים בקרב משתתפים עם היסטוריה של עישון אימהי, בהשוואה לאלו ללא.
  נמצא שעל כל עלייה של 10 ננומול/ליטר של ויטמין די אצל היילודים הייתה קשורה לסיכויים מופחתים ב-26% של אקזמה מתמשכת מוקדמת ו-30% עלייה בסיכוי של החלמה מאקזמה מוקדמת ועד גיל 25.
• *** תוספת אוגוסט 2025
  לאור ההבנה הגוברת של תפקיד ויטמין D כאחד מגורמי המפתח, מחקר סקירה חדש שפורסם באוגוסט 25 בכתב העת Nutrients מסכם את הממצאים העדכניים ומנסה לשפוך אור על הקשר בין ויטמין D לבין אטופיק דרמטיטיס. המחקר, שניתח עשרות מאמרים מהשנים האחרונות, מציג תמונה מורכבת ומעניינת.
  החוקרים ביקשו לסנתז את מצב המחקר הנוכחי על תוספי ויטמין D כטיפול תומך ב-AD. הם התמקדו בניתוח מחקרים קליניים אקראיים מבוקרים (RCTs), סקירות שיטתיות ומטא-אנליזות שפורסמו משנת 2019 ואילך. גישה זו מאפשרת להעריך לא רק את הקורלציה בין רמות ויטמין D לחומרת המחלה, אלא גם את האפקטיביות הטיפולית של מתן התוסף.
  המחקר מצא:
  קשר הפוך לחומרת המחלה: רוב המחקרים שנבחנו מצאו שרמות ויטמין D בדם של חולי אטופיק נמוכות משמעותית מאשר אצל אנשים בריאים.
  הפחתת חומרת המחלה: מטא-אנליזה שהתבצעה הראתה כי מתן תוסף ויטמין D הוביל לירידה משמעותית בחומרת האטופיק, בעיקר אצל ילדים ומטופלים עם מחלה בינונית-קשה.
  הריון והגנה: מחקר (MAVIDOS) מצא שמתן ויטמין D לנשים בהריון הפחית את הסיכון ל-AD אצל התינוקות בשנה הראשונה לחייהם.
  מינון: בעוד שאין המלצת מינון אחידה, מטא-אנליזה אחת העלתה שמינון של מעל 2000 יחב"ל ליום היה יעיל יותר בהפחתת תסמינים מאשר מינון נמוך יותר.
  החוקרים גם הציעו כמה מנגנוני פעולה: מחקרים בעלי חיים הדגימו שוויטמין D פועל בכמה מישורים: הוא מפחית תהליכים דלקתיים בעור, משפר את שלמות מחסום העור ומעורב בייצור פפטידים אנטי-מיקרוביאליים.
  המחקר מדגיש שמצד אחד ישנן ראיות חזקות לקשר ולתפקיד הטיפולי של ויטמין D, יחד עם זאת היו גם מחקרים שאינם מראים קשר מובהק. הדבר מוסבר על ידי הטרוגניות (שונות) גדולה בין המטופלים, כולל הבדלים גנטיים (בגנים של קולטני ויטמין D) וגורמים סביבתיים. ואני אוסיף שלא קיים הרכיב הבודד שיכול לפתור בעיה לבדו או לכל משתמשיו,
  החוקרים סיכמו שויטמין D יכול להיות טיפול תומך בעל ערך, במיוחד בקרב מטופלים עם חוסר מוכח בוויטמין ומחלה בינונית עד קשה. המאמר קורא לאמץ גישה פרסונלית (מפוצלת) בטיפול, שתתחשב ברמות הבסיס של ויטמין D ובפרופיל הגנטי של המטופל.

*** מיקרוביום ***

על פי מאמר סקירה שפורסם בספטמבר 23 בכתב העת International Journal of Molecular Sciences על ידי חוקרים מאוניברסיטאות USP ו- UNIFESP שבברזיל הועלתה השערה שיכולה להסביר את העלייה המשמעותית במקרים של אטופיק דרמטיטיס (AD) במדינות מתפתחות – היעדר חשיפה לחיידקים מועילים, שעלולים להשפיע על הבשלת מערכת החיסון (התהליך שבו המערכת החיסונית מפתחת תגובה לאחר מגע ראשון עם מיקרואורגניזמים).
מחברי הסקירה מראים שמיקרוביום המעיים נמצא במרכז המחקר העדכני ביותר. הם מציגים ראיות מדעיות שהוא אחראי על 70% מהסדרת המערכת החיסונית, שמירה על שלמות מחסום העור, שמירה על מבנה ופעילות מערכת העיכול ושליטה על ספיגת רכיבי תזונה ומאזן אנרגיה.
החוקרים גם מציגים עדויות עדכניות לכך ששינויים בהרכב המיקרוביום של המעי יכולים לתרום לפתוגנזה של AD. למשל שפע מוגבר של חיידקי Clostridium difficile, Escherichia coli ו-Staphylococcus aureus, ומנגד ירידה בשפע של חיידקים המייצרים חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFAs), כגון Bifidobacteria ו- Bacteroides.
הסקירה מכסה גם גישות טיפוליות מבטיחות, כגון אלו המכוונות לשינויים אפיגנטיים ואפנון שינויים במגוון המיקרוביום של המעיים באמצעות תזונה, פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה, כמו גם השתלות צואה.
(סעיף 2 למטה).
https://agencia.fapesp.br/gut-skin-connection-is-key-factor-in-atopic-dermatitis-research-review-shows/50501

ומה לגבי פרוביוטיקה?

*** תוספת יולי 2025 – פרוביוטיקה – סקירת מטרייה חדשה ששופכת אור
לאור ההבנה הגוברת של תפקיד מיקרוביום המעי והעור בהתפתחות אטופיק דרמטיטיס, עולה השאלה המתבקשת: האם ניתן לווסת את הרכב המיקרוביום באמצעות התערבויות תזונתיות, ובפרט באמצעות תוספי פרוביוטיקה, על מנת למנוע או לטפל במצב זה? סקירת מטרייה עדכנית מ-2024 מספקת תשובות מקיפות ומשמעותיות לשאלה זו.
החוקרים מציינים

החוקרים מציינים שאטופיק דרמטיטיס נחשבת לעיתים קרובות לנקודת ההתחלה של התהליך האטופי, אשר עלול להתפתח בהמשך לאסתמה ונזלת אלרגית. לכן לאור העלייה המהירה בשכיחותה ובמיוחד במדינות מפותחות, קיים צורך דחוף באסטרטגיות מניעה ראשוניות. ותקופת הינקות, שבה מתפתחות מערכת החיסון ומיקרוביוטת המעי של הילדים, נחשבת לחלון הזדמנויות קריטי להתערבות.

מחקר, שפורסם ביולי 25 בכתב העת Frontiers in Nutrition הוא סקירת מטרייה. משמעות הדבר היא שהוא אינו מנתח מחקרים מקוריים, אלא מסכם, מנתח ומעריך באופן שיטתי מטא-אנליזות וסקירות שיטתיות קיימות. גישה זו מאפשרת ניתוח מקיף של מכלול הראיות הקיימות ומגבירה את מהימנות הממצאים. החוקרים ערכו חיפוש מקיף במסדי נתונים רפואיים מובילים, אחר מטא-אנליזות וסקירות שיטתיות שבחנו את הקשר בין תוספי פרוביוטיקה לבין הסיכון ל-AD בילדים. הם כללו מטא-אנליזות של מחקרי עוקבה, מקרה-ביקורת וניסויים קליניים אקראיים מבוקרים (RCTs). בנוסף, הם העריכו את איכות הראיות באמצעות כלי ה-AMSTAR 2.
הסקירה כללה בסך הכל 32 מאמרים זכאים, מתוכם 126 מטא-אנליזות. הממצאים העיקריים הם:

• פרוביוטיקה מפחיתה סיכון ל-AD: התוצאות הכלליות מצביעות על כך שתוספי פרוביוטיקה קשורים להפחתה מובהקת של 24% בסיכון לאטופיק דרמטיטיס עם מובהקות סטטיסטית גבוהה.
• השפעה לפי זנים:
  • תוספת זני לקטובצילוס (Lactobacillusspp.) נקשרה להפחתה בסיכון של AD (-21%).
  • תכשירים רב-זניים עשויים להפגין השפעות בולטות יותר (30%-) עבור זנים מעורבים.
  • עבור זני ביפידובקטריום (Bifidobacteriumspp.) ההשפעה הייתה פחות מובהקת.
  • אין תמיכה חזקה לקשר בין פרה-ביוטיקה או סינביוטיקה לבין הפחתת סיכון ל-AD.
• עיתוי מתן הפרוביוטיקה:
  • שילוב של מתן פרוביוטיקה לפני הלידה (לאם במהלך ההיריון) ואחרי הלידה (לילד) תרם להפחתה משמעותית של 26%- בסיכון ל-AD .
  • מתן פרוביוטיקה לאחר הלידה בלבד גם תרם להפחתה בסיכון (17%-).
  • מתן פרוביוטיקה לפני הלידה בלבד לא הראה השפעה מובהקת.
• בטיחות: המחקר מצא שתוספי פרוביוטיקה לא העלו את הסיכון לתופעות לוואי, עם יחס סיכון של 0.95, מה שמצביע על פרופיל בטיחותי חיובי.

המחקר מציע מנגנונים אפשריים:

• איזון מיקרוביוטת המעי: אצל ילדים עם AD יש לעיתים קרובות חוסר איזון במיקרוביוטת המעי (פחות לקטובצילוס וביפידובקטריום, ויותר חיידקים כמו אי-קולי וסטפילוקוקוס אאוראוס). פרוביוטיקה עשויה לסייע בהחזרת איזון זה.
• מודולציה חיסונית: זני פרוביוטיקה מסוימים (במיוחד לקטובצילוס וביפידובקטריום) יכולים לווסת את התגובה החיסונית, לשפר את הגנת הרירית במעי, להגביר ייצור IgA (נוגדן חשוב להגנה), ולאזן תגובות דלקתיות.
• ייצור חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFAs): ביפידובקטריום, לדוגמה, יכול לייצר SCFAs שחשובות לבריאות המעי וקשורות לרמות תאי חיסון.

מחקר מטרייה זה מחזק את הראיות לכך שתוספי פרוביוטיקה, במיוחד בשילוב של מתן לפני ואחרי הלידה, ובשימוש בזנים מעורבים או בזני לקטובצילוס, עשויים לסייע בהפחתת הסיכון לאטופיק דרמטיטיס בילדים. העובדה כי לא נצפתה עלייה בסיכון לתופעות לוואי מחזקת את הפוטנציאל הטיפולי. עם זאת, המחקר מדגיש שעדיין יש צורך במחקרים נוספים באיכות גבוהה יותר כדי לחזק את רמת הראיות ל"משכנעת".
לכן… כל החלטה לגבי נטילת תוספים, ובמיוחד עבור ילדים, כדאי שתיעשה לאחר התייעצות עם איש מקתוע מתאים.

מחקרים נוספים שמציגים את העזרה של שילוב פרוביוטיקה בכל שלב לרבות הריון/הנקה, ילדות [1][2][3][4][5][6][7][8][9][10][11][12][13][14][15][16][17][18][19][20][21][22][23][24][25][26][27][28][29]. עם זנים ספציפיים.
(Bifidobacterium bifidum, Lactobacillus plantarun, Lactobacillus acidophilus, bifidobacterium lactis, Lactobacillus rhamnosus, Lactobacillus sakei, Lactobacillus reuteri, Lactobacillus fermentum, Lactobacillus salivarius).

• תזונה פרהביוטית (שום ובצל, ליקוריץ, ארטישוק ירושלמי, בננות, תפוחים, קוואקר מלא, שן ארי שורש).
• מותססים כמו :קימצ'י [1], נאטו [1], שיבולת שועל מותססת [1], אורז מותסס (TAPAY) [1], מיץ תפוזים [1].
• סיבים תזונתיים FOS, GOS [10].

דברים נוספים למניעה וטיפול:

1. הנקה עדיפה על פורמולות [1][2][3][4].
2. שמנים וחומצות שומן
   • שמן המפ (שימוש חיצוני ופנימי).
   • שמן אובליפיחה (שימוש חיצוני) [1][2][3][4][5].
   • שמן קצח (שימוש חיצוני ופנימי) ובזמן ההנקה [2].
   • שמן קוקוס (שימוש חיצוני ופנימי).
   • GLA (חומצה גמא לינולאית) [1].
     • שמן נר הלילה (שימוש חיצוני ופנימי) [1][2][3].
     • שמן בוראז' (שימוש חיצוני ופנימי) [1][2].
   • אומגה 3 בהריון ובהנקה [1][2][3] ולילד [4][5].
3. ויטמינים ומינרלים
   • ויטמין אי (שימוש חיצוני ופנימי) [1][2].
   • לוודא רמות טובות של בי12 [1].
   • ויטמין קיי 2 [1].
   • סלניום בתזונה [1].
4. ג'ל אלוורה [1].
5. דבש מנוקה [1][2].
6. הומאופטיה [1][2][3][4][5][6][7].
7. חשיפה למחלות ילדות: אבעבועות רוח [1], חצבת [2][3].
8. שהות ביער [1].

דברים שכדאי להמנע מהם:

• פגיעה במיקרוביום על ידי שימוש באנטיביוטיקה וחומרי ניקוי וחיטוי.
• ניתוח קיסרי.
• חיסונים [1].
• כספית [1].
• חשיפה לפתלטים [1][2].
• צריכה גבוהה של אומגה 6 במהלך ההריון [1].
• צריכה גבוהה של בשר במהלך הריון [1].

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה