סרוטונין והקשרו למיקרוביום ולמערכת החיסון

אם ישאלו אתכם מה משמעות המילה סרוטונין בשבילכם, התשובה לרוב תהיה קשורה לשיפור מצב הרוח, כי סרוטונין הוא מוליך עצבי (נוירוטרנסמיטור), שנוצר בתאי העצב שבגזע המוח.
אבל לא כולם יודעים שהרוב המוחלט (מעל 90%) של הסרוטונין מיוצר בכלל באנדותל שבמעיים בתאים שנקראים (EC (Enterochromaffin ובקידום המיקרוביום. למעשה מחקרים [2] מציגים שלמיקרוביום יש חלק של לא פחות מ-60% מייצור סרוטונין ובמיוחד אלה ממשפחת Bacteroides.

לסרוטונין חשיבות בריאותית במגוון מערכות שבאופן לא מפתיע קשורות גם למיקרוביום

• במצב הרוח והשינה (ייצור מלטונין).
• בבריאות מערכת העיכול – הסרוטונין במעי משפיע בין היתר גם על הפריסטלטיקה (תנועתיות), חסר שלו יכול לגרום לעצירות (מעיים עצלות), ועודף שלו לשלשולים שמכילים גם מזון לא מעוכל. כמו כן אצל אדם בריא הסרוטונין העודף מופרש החוצה, ובמקרה שלא, וזה קיים לאורך זמן, זה עלול לגרום למעי מודלק לדוגמה קרוהן וקוליטיס, מהן הסיכון לסרטן המעי גם עולה.
• בוויסות כלי הדם – הוא מאוחסן בטסיות דם ובכך תורם למשל לעצירת דימומים והוא גם חלק מוויסות לחץ דם שכן נמצא באינטראקציות עם הכליות, בלוטת יותרת הכליה והלב.

המיקרוביום של המעי מקדם את התפתחות המערכת החיסונית בתחילת החיים

חוקרים מבית הספר לרפואה Weill Cornell גילו שחיידקים ייחודיים מתיישבים במעיים זמן קצר לאחר הלידה ויוצרים את המוליך העצבי סרוטונין כדי לחנך את תאי מערכת החיסון במעיים. זה מונע תגובות אלרגיות למזון ולחיידקים עצמם במהלך ההתפתחות המוקדמת.
המחקר שפורסם במרץ 24 בכתב העת Science Immunology, הראה שחיידקים הנמצאים בשפע במעיים של יילודים מייצרים סרוטונין, המעודד התפתחות של תאי חיסון הנקראים T-regulatory או Tregs. תאים אלה מדכאים תגובות חיסוניות לא מתאימות כדי לסייע במניעת מחלות אוטואימוניות ותגובות אלרגיות מסוכנות לפריטי מזון לא מזיקים או לחיידקי מעיים מועילים.
החוקרים הבחינו כי במעי העכבר היילוד היו רמות גבוהות בהרבה של נוירוטרנסמיטורים, במיוחד סרוטונין, מאשר במעי של עכברים בוגרים.
הדבר אושר גם בתינוקות באמצעות ביו-בנק צואה אנושי של תינוקות בשיתוף עם היחידה לטיפול נמרץ בבית החולים אלכסנדרה כהן בניו יורק.
החוקרים מוסיפים שהם גם מצאו שחיידקי מעיים בעכברים צעירים לא רק מייצרים באופן ישיר סרוטונין אלא גם מפחיתים אנזים הנקרא מונואמין אוקסידאז שבדרך כלל מפרק סרוטונין, ובכך שומר על רמות סרוטונין גבוהות במעיים. כלומר רמות הסרוטונין הגבוהות משנות את האיזון של תאי החיסון על ידי הגדלת מספר ה-Tregs, מה שעוזר למנוע מהמערכת החיסונית תגובת יתר ולתקוף חיידקי מעיים או אנטיגנים של מזון.

"מעי היילוד זקוק לחיידקים המייצרים סרוטונין כדי לשמור על מערכת החיסון בשליטה"

ד"ר Melody Y. Zeng, המחברת הראשית של המחקר ציינה כי עבודה זו מדגישה את החשיבות של קיום הסוגים הנכונים של חיידקים מועילים זמן קצר לאחר הלידה. ומוסיפה לתינוקות במדינות מפותחות יש יותר גישה לאנטיביוטיקה, פחות חשיפה לחיידקים מגוונים בסביבתם הנקייה ותזונה שעלולה להיות לא בריאה שעלולה להשפיע באופן משמעותי על שפע החיידקים המייצרים סרוטונין במעיים שלהם. כתוצאה מכך, תינוקות אלו עלולים לסבול מפחות Tregs ולפתח תגובות חיסוניות לחיידקי המעי שלהם, או אלרגיות למזון. זו עשויה להיות אחת הסיבות שאלרגיות למזון הפכו נפוצות יותר ויותר בקרב ילדים, במיוחד במדינות מפותחות. לכן אם מחנכים כראוי (תזונה בריאות), המערכת החיסונית אצל תינוקות לא תזהה מזונות כמו בוטנים ואגוזים כמשהו זר ובכך אולי מניעה של התפתחות מחלות אוטואימוניות בשלב מאוחר יותר בחיים.
https://news.weill.cornell.edu/news/2024/03/gut-bacteria-make-neurotransmitters-to-shape-the-newborn-immune-system

מהמחקר הזה ברור כמה חשובה הפתיחה של החיים בלי אנטיביוטיקה ובלי כל דבר אחר שיכול להפריע ליילוד לפתח מערכת חיסון בריאה על ידי פגיעה במיקרוביום.

בהמשך החיים אנו זקוקים לדברים נוספים כדי לשמר את המיקרוביום. אחד הדברים הידועים ביותר לתמיכה זו שגם הם מראים במחקרים את אותה מצגת בריאותית – סיבים תזונתיים – להם השפעות בריאותיות לרבות פעילות מעי סדירה, תחושת שובע, איזון רמות סוכר, שומנים וכולסטרול, מניעת סרטן המעי וגם מהווים חומר גלם למיקרוביום ביצור ויטמינים ורכיבים אחרים שמשפיעם גם על מערכות אחרות בגוף. והכל בחיים זה באלאנס. מעט מדי לא טוב ויותר מדי לא טוב ואצל כל אחד ייתכן באלאנס מעט שונה.

במחקר שפורסם באפריל 2019 בג'ורנל הרפואי The American Journal of Clinical Nutrition בהובלת חוקרים מאוניברסיטת Eastern Finland והסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) נמצא כי למבוגרים הצורכים שיפון מלא יש רמות סרוטונין בפלזמה נמוכות יותר מאשר אנשים שאוכלים לחם דל סיבים. במחקר, נמצא כי צריכת סיבי דגנים משיפון או חיטה מפחיתה גם את רמות הסרוטונין במעי הגס של עכברים.
החוקרים מסבירים שצריכת דגנים מלאים נקשרה עם סיכון נמוך יותר לסוכרת מסוג 2, מחלות לב וכלי דם וסוגי סרטן מסוימים. ייתכן והשפעות אלה נמצאות בתרכובות ביו-אקטיביות/מטבוליטים המיוצרים על ידי חיידקי מעיים.
החוקרים נעזרו בטכניקות מטבולומיות שיכולות לזהות בו זמנית מטבוליטים רבים, כולל אלה שלא היו ידועים קודם לכן.
במשך ארבעת השבועות הראשונים של המחקר, המשתתפים אכלו 6-10 פרוסות ביום של לחם חיטה דל סיבים, ולאחר מכן עוד ארבעה שבועות את אותה כמות של לחם שיפון מלא או לחם חיטה בתוספת סיבי שיפון. אחרת, הם לא שינו את התזונה שלהם. בתום שתי התקופות, הם נתנו דגימות דם, אשר נותחו . לאחר מכן הושוו פרופילי המטבוליטים בפלזמה שלהם בין תקופות הדיאטה השונות.

צריכת שיפון הובילה, בין היתר, לריכוזי סרוטונין נמוכים משמעותית בהשוואה לצריכת לחם חיטה דל סיבים.
החוקרים בדקו גם בעכברים האם תוספת של סיבים מדגנים לתזונה משנה את ייצור הסרוטונין במעי. לתזונה של העכברים נוספה במשך תשעה שבועות סובין שיפון, סובין חיטה או קמח תאית. ונראה שלעכברים שקיבלו שיפון או סובין חיטה היה סרוטונין נמוך משמעותית במעי הגס שלהם.

החוקרים מציינים שבין יתר הדברים שצוינו מעלה, סרוטונין מוגבר בדם נקשר גם לרמות גבוהות יותר של גלוקוז בדם. מנגד דגנים מלאים, ידועים כמפחיתים את הסיכון לסוכרת, ועל בסיס התוצאות החדשות הללו, ההשפעה יכולה להיות לפחות חלקית בגלל ירידה ברמות הסרוטוני.
החוקרים הוסיפו כי כמה מחקרים עדכניים מצאו אצל חולי סרטן רמות סרוטונין גבוהות יותר בפלזמה מאשר בבקרות בריאות.
https://www.uef.fi/en/article/whole-grain-can-contribute-to-health-by-changing-intestinal-serotonin-production

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים