טיטניום דיאוקסיד – צבע מאכל

מבוא: מהו טיטניום דו-חמצני

טיטניום דיאוקסיד (דו תחמוצת טיטניום) הוא פיגמנט לבן סינטטי המשמש כחומר צובע שנותן גם מרקם משחתי עדין. הוא מופק בתהליך כימי המשתמש בגופרית או פלואוריד.
משתמשים בו בהמון תעשיות (תעשיית הצבעים, תעשיית הנייר, קוסמטיקה, משחות וקרמים וגם בתעשיית המזון בלמעלה מ-3000 מוצרי מזון ומשקאות מעובדים וגם בתרופות ותוספי מזון מסוימים). מספרו E-171 והוא מאושר הן על ידי ה-FDA והן על ידי המקבילה האירופאית EU. 
[1][2].

משתמשים בו כבר יותר מ-60 שנים והמטרה המוצהרת שלו היא להפוך את המוצר ליותר נחשק מבחינה ויזואלית. כי לבן בוהק מוכר יותר.
זה נמצא במסטיקים, במשקאות, בגבינות, גלידות, עוגות, במשחות שיניים רבות, בסבונים. ואנשים מקבלים אותו די הרבה… לפחות מי שלא קורא את המרכיבים של מה שהוא קונה, או לחילופין כי לא יודע את המשמעויות שזה עלול לגרום.
האישור נובע מתוך טענה שהחומר לא נספג במערכת העיכול ושאינו יכול להשפיע על איברים פנימיים, מה שהוכח כלא נכון והוצג במאמר מינואר 2015.

ובשביל זה אני פה…
כי אם קוראים עליו באינטרנט, אז אומרים שהוא לא עובר את מחסום המעי ושהוא לא מגיע למחזור הדם.
אבל לא אומרים מה הוא עושה אצלנו במעיים ולמה הוא כן עלול לגרום!!!
לא אומרים למשל שבגרמניה הוא אסור לשימוש, ובצרפת מראים דאגה גדולה ממנו ומבקשים לחקור אותו גם על בני אדם.

אבל מה הבעיה?
שהיום קיימים כל כך הרבה מזהמים, שכבר לא ניתן לדעת על אנשים, מה גורם למה. כי זה לא שאדם אוכל רק E171, הוא אוכל גם מזון עם שאריות ריסוס, הוא אוכל ושותה מתכות כבדות, הוא צורך המון מיקרופלסטיק וחומרים רעילים אחרים מתעשית הפלסטיק, הוא נושם אוויר מזוהם.

ההשפעות הבריאותיות: מחקרים חושפים את הנזקים

אז מה נשאר לעשות?
לחקור עכברים וחולדות. ולמרות שהם לא בדיוק כמו בני אדם, יש להם קשר גם לביולוגיה של גוף האדם. ומה שקורה שם סביר שיקרה גם אצלנו, גם אם לא באותה רמה.

השפעה על המיקרוביום והמעי:

• במחקר שפורסם בג'ורנל הרפואי Frontiers in Nutrition במאי 2019 (אתמול), החליטו לבדוק את החומר הזה, כחלק מהבנה ש'ננו חלקיקים', חלקיקים ממש ממש קטנים הם גם מהווים גורם למחלות כרוניות כאשר השימוש בהם הוא רב ולאורך זמן. כמו טיטניום דיאוקסיד.
  ומה מצאו במחקר?
  שום דבר חדש… פשוט עוד חומר שמשפיע לרעה על המיקרוביום. הוא לא משנה את הרכב המיקרוביום, אלא את פעילותו על ידי כך שמשנה את צורתו/ מבנה שלו לסוג אחר של חיידק שנקרא ביופילם, וכך הם משנים את יעודם, הם נדבקים אחד לשני ולמשטח עליו הם גדלים, דבר שמעלה בסופו של דבר פרמטרים של דלקת מה שעלול לגרום לדלקת במעי, ובמצב כרוני גם לסרטן המעי. אחד השכיחים בעולם דהיום!
• מחקר אחר מ-2019 הראה גם הוא דיסביוזה של מיקרוביוטת המעיים, עקה חמצונית ותגובה דלקתית.
• עוד מחקר מ-2019 שמצא ש TiO2 עלול להפריע לאיזון המערכת החיסונית והדינמיקה של מיקרוביום המעי, מה שעלול לגרום לדלקת מעיים בדרגה נמוכה ותגובה אימונולוגית מחמירה לגירוי חיצוני, ובכך להכניס סיכון בריאותי פוטנציאלי.
• מחקר סקירה מ-2019 מציג שגם במינונים קטנים תיתכן השפעה על רירית המעי, המוח, הלב ואיברים פנימיים אחרים (כבד, כליות ועוד), מה שעלול להוביל לסיכון מוגבר לפתח מחלות רבות, גידולים או התקדמות של תהליכים סרטניים קיימים.
• מחקר נוסף מיוני 2020 מהג'ורנאל הרפואי Small מאשש את אותם נתונים.
  ננו-חלקיקים של טיטניום די אוקסיד שמקורו בתוספי המזון, גורמים לתופעות לוואי חזקות במיוחד בכבד ובמעי של עכברים שמנים: דיסביוזיס מעי, דלקת במעי הגס ושינויי חלבון.
• *** תוספת דצמבר 22- אלרגיות למזון.
• *** תוספת פברואר 23
  ננו-חלקיקי תחמוצת מתכת – הנמצאים בכל מקום בטבע, ומשמשים בדרך כלל כצבעי מאכל וחומרים נגד התגבשות בתעשיית המרכיבים המסחריים – עלולים להזיק ולהפריע לחלקים של המעי האנושי, על פי מחקר חדש שנערך על ידי מדענים מאוניברסיטת קורנל ובינגהמטון. עבודתם פורסמה בפברואר 23 בכתב העת Antioxidants.
  בעבר, מדעני בינגהמטון ערכו הערכות תא במבחנה וסקרו חלקיקים שונים הנפוצים בתעשיית המזון והתרופות. הקבוצה צמצמה את מחקריה לננו-חלקיקים ספציפיים של תחמוצת מתכות והבטיחה מינוני בדיקה המתאימים לבני אדם.
  במחקר שלהם, הקבוצה השתמשה במינונים רלוונטיים לאדם של ננו חלקיקים אלה במערכת in vivo, המציעה תגובה בריאותית דומה לזו של גוף האדם.
  המדענים הזריקו את הננו-חלקיקים בביצי תרנגולת. לאחר בקיעת התרנגולות, זיהו המדענים שינויים בסמנים הביולוגיים התפקודיים, המורפולוגיים והמיקרוביאליים בדם, בתריסריון (המעי העליון) ובמעי העיוור.
  במחקר הנוכחי החוקרים מצאו שננו-חלקיקים ספציפיים – טיטניום די אוקסיד וסיליקון די אוקסיד – עלולים להשפיע לרעה על תפקוד המעיים. כמו כן יש להם השפעה שלילית על העיכול והספיגה של חלבונים, שינויים בהובלת המינרלים והפרעות בממברנת אפיתל המעי.
  המדענים אינם דוגלים בהפסקת השימוש בננו-חלקיקים אלו. וזה החלק הפחות ברור של המדע.
  https://news.cornell.edu/stories/2023/02/food-coloring-anti-caking-nanoparticles-may-affect-human-gut

השפעה מערכתית ורעילות לאיברים:

• מחקר מ-2014 מראה גם פגיעה בתפקודי המיטוכונדריה ובתאי הגליה (Glia) שבין היתר חשובים לתמיכה בפינוי פסולת, ויסות העברות בין סינפסות, ייצור מיאלין והגנה מפני מזהמים.
• מחקר מ-2015 מראה גם השפעה מטבולית כאשר טיטניום די אוקסיד פוגש סוכרים.
  התוצאות הראו שחשיפה ל- TiO2 NPs + גלוקוז גרמה גם לפגיעות כבד, כליות ולב, כמו גם שינויים בספירת תאי הדם הלבנים והאדומים במינון.
• מחקר מ-2016 מראה סיכון בריאותי (רעילות) לכבד ואולי לאיברי הרבייה.

השפעות ספציפיות נוספות:

• *** תוספת אפריל 20
  טיטניום די אוקסיד נמצא גם במסיכות כירורגיות ובשאיפה הוא ידוע כמסרטן.
• *** תוספת ינואר 20
  טיטניום די אוקסיד נמצא שגם יכול להוריד רמות טסטוסטרון.
• *** תוספת מאי 23
  INRAE הוא מכון המחקר הלאומי החדש של צרפת לחקלאות, מזון וסביבה, שנוסד בינואר 20לאחר מיזוג של המכון הלאומי למחקר חקלאי (INRA), ומכון המחקר הלאומי למדע וטכנולוגיה עבור איכות הסביבה וחקלאות(IRSTEA).
  עבודה חלוצית של INRAE הראתה כי טיטניום די אוקסיד עובר לזרם הדם ויש לו השפעות רעילות במעי. התוצאות, שפורסמו במאי 23 בג'ורנל Nanotoxicology, מראות שהננו-חלקיקים המרכיבים את התוסף הזה יכולים לעבור ישירות דרך הרירית הבוקאלית (הלחיים הפנימיים) אל מחזור הדם.
  החוקרים מסבירים שהקהילה המדעית בחנה בקפדנות את ננו-חלקיקי הטיטניום דו-חמצני וציינו גם שמחקרים קודמים על מודלים של בעלי חיים הראו שהם יכולים לגרום להופעה של תאים טרום סרטניים במעי הגס^[1] והשפעות אחרות בגוף^[2]. כמו כן לאחר בליעה, ננו-חלקיקים מצטברים בכבד ובטחול לאחר ספיגה מהמעי, אך גם בשליה, עד שהם מזהמים את העובר^[3].
  החוקרים מציינים שלאור אלה השימוש ב-E171 במזון נאסר בצרפת משנת 2020. אבל לחוקרים מהמחקר הנוכחי זה לא הספיק כי גם אם החשיפה מהמזון ירדה הם תהו אם יש מסלולים אחרים של חשיפה של הגוף לננו-חלקיקים אלה.
  כדי לענות על שאלה זו החוקרים בחנו את קליטתו דרך חלל הפה. תחילה הם חקרו את המעבר שלהם בפה של חזירים (היסטולוגית דומה מאוד לזה של בני אדם), ולאחר מכן את השפעת הננו-חלקיקים על תאי חזה אנושיים בתרבית. בתנאים אלו, in vivo ו-in vitro בהתאמה הבדיקות הראו שהם אכן נספגים במהירות. לאחר ספיגתם, הם פוגעים ב-DNA של התאים על ידי הכפפתם לעקה חמצונית, המשפיעה על הישרדותם של התאים הגדלים באפיתל הפה.
  תוצאות אלו לא רק מאשרות שהננו-חלקיקים הללו עוברים דרך רירית הפה כדי להגיע לזרם הדם, ובכך הרבה לפני ספיגתם במעי, אלא גם שהם יכולים להשפיע על התחדשות התאים בתוך אותה רירית.
  החוקרים מסכמים שעבודה זו מדגישה את החשיבות של לקחת בחשבון חשיפה ישירה של חלל הפה לתוסף המזון E171 בעת הערכת סיכונים לבני אדם, הן בשימוש במוצרי מזון והן במוצרי קוסמטיקה (במיוחד במשחת שיניים) ובתרופות.
  https://www.inrae.fr/en/news/titanium-dioxide-e171-first-enters-blood-mouth

שינויי מדיניות וקריאות פעולה

• *** תוספת מרץ 21
  בשנת 1969 אישר מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) את השימוש בדו תחמוצת הטיטניום כצבע מזון – אישור זה לא הוערך מאז. ה- USDA, לעומתו, סוקר מרכיבים סינתטיים שנוספו למוצרים אורגניים כל 5 שנים.
  הרשות האירופית לבטיחות מזון (EFSA) בודקת בימים אלה את בטיחותם של כל תוספי המזון, בנוסף לדו תחמוצת הטיטניום. המחקר שלהם שפורסם במרץ 21 בג'ורנל EFSA ומצא שלחומר הזה פעילות גנוטוקסית, כלומר מעודד מוטציות גנטיות ב-DNA ועל כן הוא כבר לא יכול להיחשב כבטוח.
  מסקנה זו הגיעה לאחר סקירת מאות מחקרים מדעיים.
  קבוצת העבודה לאיכות הסביבה (EWG) קראה ל- FDA להעריך מחדש את בטיחות השימוש בטיטניום דו-חמצני כאשר עלה מחקר זה.
  נכון להיום, ה- FDA איפשר להוסיף יותר מ -10,000 כימיקלים למזונות, ללא צורך בהערכה מחודשת של שימוש בתוספים מסוימים, גם כאשר עולה מחקר חדש.
  https://www.ewg.org/news-insights/news-release/study-additive-found-skittles-and-starburst-no-longer-considered-safe
• *** תוספת אפריל 22
  מדענים מאוניברסיטת רוטגרס החוקרים גורמים המייצרים משקל לידה נמוך. דיווחו באפריל 22 בכתב העת הרפואי Placenta שהם הצליחו לעקוב אחר תנועת ננו-חלקיקים עשויים טיטניום די אוקסיד שנישאפו על ידי חולדות הרות.
  המחקר עלה מתוך חקירות על הגורמים למשקל לידה נמוך בתינוקות אנושיים. מהסיבה שיילודים ששוקלים פחות מ-2.5 קילוגרמים עלולים לסבול מהשפעות בריאותיות שליליות כתינוקות ולאורך כל חייהם.
  החוקרים ראו שלאחר שאיפת הננו-חלקיקים, חלקם נמלטו מהמחסום השלייתי.
  החוקרים מציינים שהחלקיקים קטנים וקשה מאוד למצוא אותם, אבל באמצעות כמה טכניקות מיוחדות, הם מצאו עדויות לכך שהחלקיקים יכולים לנדוד מהריאה לשליה ואולי לרקמות העובר לאחר חשיפה אימהית במהלך ההריון. השליה אינה פועלת כמחסום לחלקיקים אלו. גם לא הריאות.
  החוקרים מסבירים שחלקיקים אלו משמשים באלפי מוצרים, החל ממסנני קרינה, תרופות ועד לציוד ספורט.
  הננו-חלקיקים נקראים כך מכיוון שהם פחות מ-100 ננומטר, כלומר הם קטנים בעשרות אלפי מונים מקוטר של שערה אנושית אחת.
  במהלך הניסוי, החוקרים הופתעו לגלות גם טיטניום די אוקסיד גם בקבוצת ה"ביקורת" של חולדות שלא קיבלו ננו-חלקיקים לשאוף. מסתבר שהמזון שניתן לבעלי החיים הכיל אותו. כתוצאה מכך, החוקרים הצליחו לצפות בנתיב שעברה המתכת דרך גופה של חולדה.
  על פי החוקרים, תיאוריה אחת היא שאמהות שיולדות תינוקות עם משקל לידה נמוך עלולות לשאוף חלקיקים מזיקים שמייצרים תגובה דלקתית, ולאורך זמן הדלקת עלולה להשפיע על מערכות הגוף, כגון זרימת הדם ברחם, שעלולה לעכב את הצמיחה של העובר.
  https://www.news-medical.net/news/20220420/Inhaled-nanoparticles-can-cross-a-protective-barrier-that-protects-fetuses-finds-study.aspx

*** תוספת יולי 25 – חשיפה סמויה ובלתי נמנעת
מחקר שפורסם ביולי 25 בכתב העת –Science of The Total Environment מספק ראיות קשות המחדדות את היקף בעיית חלקיקי הטיטניום דו-חמצני (TiO2) ונוכחותם בחיינו. זהו המחקר הראשון שזיהה באופן ודאי נוכחות נרחבת של חלקיקי TiO2 בחלב ממקורות שונים, וממצאי הבהלה מדגישים את החשיפה היומיומית והבלתי נמנעת שלנו לחומר זה, ובמיוחד של הרגישים ביותר – תינוקות.

החוקרים בדקו דגימות מגוונות של חלב:

• חלב אם אנושי מנשים באזור פריז, צרפת.
• חלב מחיות משק (פרות וחמורים).
• פורמולות לתינוקות של מותגים שונים.

בכל אחת ואחת מהדגימות הללו, נמצאו חלקיקי טיטניום דו-חמצני. הממצא הזה קריטי כי הוא מצביע על חשיפה רחבה מאוד דרך מקורות שנחשבים יסודיים ובטוחים..

נקודות מדאיגות נוספות מהמחקר:

• בערך שליש (כ-31% בממוצע בפורמולות לתינוקות וכ-36% באבקות חלב) מהחלקיקים שזוהו בדגימות החלב היו ננו-חלקיקים (מתחת ל-100 ננומטר). גודלם הזעיר של הננו-חלקיקים מעלה דאגה מיוחדת ליכולתם לחדור בקלות רבה יותר מחסומים ביולוגיים שונים בגוף ולרקמות עמוקות.
• החלקיקים שנמצאו היו בעיקר מסוג רוטיל (Rutile TiO2), ואחריו אנטז (Anatase TiO2). חשוב לציין שאנטז נחשב לצורה רעילה ומגיבה יותר של TiO2, מה שמעצים את החשש הבריאותי.
• המחקר מבהיר שתינוקות רכים נחשפים ל-TiO2 על בסיס יומיומי עד תקופת הגמילה, וחשיפה זו נמשכת גם בקרב מבוגרים. לאור הידע הקודם על רעילות ה-TiO2 (שסווג כמסרטן פוטנציאלי בשאיפה ונאסר לשימוש כצבע מאכל באירופה), ממצא זה מצביע על צורך דחוף בהערכה מחודשת של הסיכונים הבריאותיים הכרוכים בחשיפה זו, במיוחד עבור אוכלוסיות רגישות.

מחקר זה מחזק את הטענה שחומרים זרים ובעייתיים חודרים לשרשרת המזון ולגוף שלנו במגוון רחב של דרכים, לעיתים סמויות לחלוטין. הוא מדגיש את החשיבות העצומה של בחירה מודעת במזון אמיתי ונקי ככל הניתן, כדי לצמצם את החשיפה לרעלים ולשמור על בריאותנו ובריאות הדורות הבאים.

Titanium dioxide: E171 no longer considered safe when used as a food additive

מורינגה נמצא כמוריד את הפגיעה משימוש בטיטניום

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים