מטבוליט הוא חומר שגורם לראקציה כימית שמתרחשת בגוף חי. זה יכול להיות קשור בתהליך יצירת אנרגיה וזה יכול להיות קשור גם בתהליך של יצירת נוירוטרנסמיטורים (מוליך עצבי) וכמובן שיש עוד הרבה דוגמאות כאלה.
אחד הנוירוטרנסמיטורים הידועים והחשובים בגופנו נקרא דופמין – חומר כימי המתפקד גם כהורמון וגם כמוליך עצבי (נוירוטרנסמיטר). הוא מיוצר בגוף האדם כתגובה לאוכל ותפקידו להעביר מידע בין נוירונים, לווסת תנועה, יכולות קוגנטיביות כמו קשב וריכוז.
הוא קשור גם למצבי רוח, כך שחסר שלו יכול לגרום לדיכאונות, חרדות ולהפרעה דו קוטבית (מניה דיפרסיה). חסר שלו יכול לגרום גם למחלות כמו פרקינסון, כי הדופמין גם מוליך עצבי לשרירים שלנו. זו הסיבה שבמחלה הזו יש גם הפרעות קוגניטיביות וגם הפרעות תנועתיות.
המטבוליט העיקרי של דופמין נקרא (Dihydroxyphenylacetic acid (DOPAC.

מחקר בהובלת חוקרים מאוניברסיטת  KU Leuven שפורסם בפברואר 19 בכתב העת nature הוא המחקר הראשון ברמת האוכלוסייה שבחן קשר בין חיידקי מעי ספציפיים לדיכאון.
החוקרים שילבו נתונים של מיקרוביום צואה עם אבחנות של דיכאון מ-1,054 אנשים שנרשמו לפרויקט Flemish Gut Flora. הם זיהו קבוצות ספציפיות של מיקרואורגניזמים המתואמים באופן חיובי או שלילי לבריאות הנפש. המחברים מצאו ששני סוגים חיידקיים, Coprococcus ו-Dialister, התרוקנו באופן עקבי אצל אנשים עם דיכאון, ללא קשר לטיפול נוגד דיכאון. התוצאות אושרו בקבוצה עצמאית של 1,063 אנשים מקבוצת LifeLinesDEEP ההולנדית ובקבוצה של חולים בדיכאון קליני בבית החולים האוניברסיטאי לובן.
החוקרים מציינים שהרעיון שמטבוליטים מיקרוביאליים יכולים לקיים אינטראקציה עם המוח שלנו ובכך להשפיע על התנהגות ותחושות – מסקרן, אבל נחקר בעיקר במודלים של בעלי חיים. במחקר שלהם ברמת בני אדם הם זיהו מספר קבוצות של חיידקים שהשתנו יחד עם דיכאון אנושי ואיכות חיים.
החוקרים מוסיפים שבעבר הם זיהו שספירת חיידקים ומגוון ביולוגי נמוכים היו נפוצים יותר בקרב חולי קרוהן. ובמחקר הנוכחי הם מצאו שסוג קהילה דומה קשור לדיכאון וירידה באיכות החיים.
החוקרים גם יצרו טכניקה המאפשרת זיהוי של חיידקי מעיים שעלולים לקיים אינטראקציה עם מערכת העצבים האנושית. הם למעשה חקרו גנומים של יותר מ-500 חיידקים שבודדו ממערכת העיכול האנושית ומצאו שחלק מהם יכולים לייצר תרכובות נוירואקטיביות, כגון DOPAC.
https://www.eurekalert.org/news-releases/517189
https://microbiologycommunity.nature.com/posts/43415-assessing-the-neuroactive-potential-of-the-human-gut-microbiota

מנגנון זה הוא חלק מציר הנקרא Gut-Brain-Axis ולו השפעות רבות על המוח, מערכת העצבים ובריאות הנפש.

איך שומרים על מיקרוביום מגוון ובריא?
תזונה מגוונת מבוססת צומח[1] (כל הצבעים, כל הטעמים, כל המרקמים), כל המשפחות (פירות וירקות עם קליפה, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים, שקדים, זרעים ונבטים ומונבטים) וגם בתוך המשפחות לגוון לדוגמה: ירוקים זה לא רק חסה ופטרוזיליה. זה גם מנגולד, רוקט, רוקולה, תרד, סלרי, בזיליקום, נענע ועוד ועוד. עדשים זה גם ירוק, צהוב, כתום, חום, שחור, קטניות יש עשרות סוגים. כאשר יש סייג אחד. מה שלא עושה טוב. מורידים!
דרכים נוספות לקבל לחיזוק החיידקים הטובים: סיבים תזונתיים, עמילנים עמידים ומזון מותסס: כרוב כבוש (sauerkraut)[1], קימצ'י (קוראני), טמפה (אינדונזי), נאטו ומיסו (יפני), משקה קומבוצ'ה. וכמובן התססת פירות וירקות ביתית. והמדריך הבא לדעתי הוא השלם ביותר חלק 1, חלק 2. ישנה גם הדרכה דרך סרטונים אחרי הרשמה כאן.
במקביל להמנע ממגע וצריכה של:
תרופות המשנות לרעה את הרכב המיקרוביום במיוחד אנטיביוטיקה, אבל גם נוגדות חומציות (PPI), מטפורמין, לקסטיבים, תרופות נוגדות דיכאון (SSRI), סטרואידים ונוגדי דלקת שאינם סטרואידים.
חומרי חיטוי (אנטיבקטריאליים) המכילים למשל טריקלוזן.
תכשירים המכילים משבשי אותות אנדוקריניים כגון פתלאטים ו'חומרים אורגניים מופלרים, PFAS, BPA, מעכבי בעירה, מזונות מרוססים[2][3] ואולי במיוחד גלייפוסט. וגם פלסטיק.
מזון מעובד[2][3][4][5]/ ומזון מסוכר.

היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים


תגובות

כתיבת תגובה

קטגוריות A:B/ א-ב