הזעה – האם רק למטרת ויסות טמפרטורה?

הגוף שלנו הוא מדהים.
כשהוא מאוזן, הוא יודע בדיוק מה צריך לעשות כאשר נכנס גורם מזיק. והוא יודע בדיוק מה צריך לעשות כדי לשמור על איזון פנימי באופן כללי.
לדוגמה: אחת הדרכים של הגוף לשמור על טמפרטורה מאוזנת כשמאוד חם בחוץ היא הפרשת זיעה דרך העור, בצורה זו החום יוצא לסביבה החיצונית. תהליך זה קורה גם על רקע חום פנימי (מחלות חום).
הזיעה ברובה היא מים ומלח (נתרן כלורי) ושתנן (חומצת שתן שנוצרת כאשר יש עודף של חנקן כתוצאה של חילוף חומרים).
רמת המלח בזיעה תלויה מן הסתם בכמות המים שיש בגוף. כלומר ככל שנשתה יותר הזיעה תהיה פחות מלוחה ולהיפך. וזאת כדי לשמור על מאזן נוזלים ואלקטרוליטים בפלזמה.
אבל לזיעה יש עוד תפקיד, שפעם היו מייחסים לו חשיבות רבה בתהליכי ניקוי הגוף מרעלים ומפתוגנים מזהמים. מי לא מכיר את תרופת הסבתא שניתנת למצבי התקררות וחום, שמכילה תמצית תה וברנדי או ערק (תלוי מאיזה איזור בעולם). לוקחים אותה לפני השינה, מזיעים כל הלילה ובבוקר קמים הרבה יותר רעננים ומחוזקים.
הזיעה שלנו יודעת לפלוט החוצה גם כימיקלים שנכנסים לגופנו דרך התעשיה המזהמת, הן דרך האוויר והן דרך המים והמזון.
אחד החומרים המזהמים שגם הוא שייך ברובו לתעשיית הפלסטיק ונקרא דיפניל אתרים רב-מוברמים (PBDE- Brominated diphenylethers)
קבוצה בת 209 חומרים כימיים בעלי תכונות דומות המשמשים כמעכבי בעירה במוצרי פלסטיק ומוצרי צריכה שונים.
חשיפה ל-PBDE עלולה לפגוע בכבד, במערכת העצבים ובמערך ייצור ההורמונים!!!
http://www.sviva.gov.il/…/Pa…/Brominated-diphenylethers.aspx

מחקר שפורסם במרץ 2017 בכתב העת BioMed Research International מראה שהגוף שלנו יודע להפריש חומר זה דרך הזעה.

רוצים לדעת אילו עוד חומרים הזיעה שלנו יודעת לסלק מהגוף?
מתכות כבדות כמו ארסן, קדמיום, עופרת וכספית [1].
עוד חומר מתעשיית הפלסטיק ביספינול אייׁ ׁ(BPA) [1].
ועוד חומר מתעשיית הפלסטיק פתלטים (הגמשת הפלסטיק) [1].

מה המסקנה?
מלבד זה שצריך להמנע ככל האפשר מחומרים מזיקים אלה בטח שבסמוך לארוחה ובטח שבסמוך לתעשייה.
ולהזיע מדי שבוע בדרך טבעית על ידי פעילות גופנית ניתן לתגבר עם שתיית ג'ינג'ר (כשורש טרי או כשמן אתרי ואז אפשר להוסיף גם שמן אתרי פלפל שחור) ואפשר גם סאונה מדי פעם.
לא לשכוח לשתות יותר בזמן שמזיעים.

סאונה נחקרה לאורך שנים ונמצאה [1][2][3][4][5][6][7][8]:

1. משפרת את הכושר הקרדיווסקולרי והורדת את הסיכון למוות ממחלות לב וכלי דם, שבץ והתקף לב.
2. הורדת את לחץ הדם.
3. הורדת סיכון לדמנציה.
4. שיפור מצב הרוח והבריאות הנפשית, הפחתת תסמינים של דיכאון, בין השאר על ידי רגישות לקולטנים לאופיואידים.
5. חיזוק מערכת החיסון.
6. הפחת תמותה מכל סיבה שהיא.
7. שיפור סיבולת לב ריאה.
8. הפחתת רמות (הורדת חלבון c-reactive), הגדלת IL-10 ו-IL-6 והפעלת Nrf2.
9. הפעלה וחידוש תאי גזע.
10. שיפור רגישות לאינסולין.
11. הפחתת את הורמון הלחץ קורטיזול.

בפודקאסט הבא של ד"ר הוברמן, neuroscientist, מוצגים מספר מאמרים שבחנו את הסאונה בהקשר לבריאות. הוא מציג את המנגנונים ואת הפרוטוקולים (כמה פעמים בשבוע, למשך כמה זמן בכל פעם, באיזו טמפרטורה ועוד.

אחד הדברים שדיברו אלי זה למעשה החשיפה שלנו למספר דקות של טמפרטורות קיצון לשבוע, הן של חום והן של קור כדי שהגוף שלנו ייתן לנו את היכולות הללו ויאפשר לגופנו גם להסתגל יותר טוב לתנאי האקלים.
למשל אחת הדרכים שהוא ציין היא ההעלאת רמות של חלבוני עקת חום (HSP) שמקפלים מחדש חלבונים שמקופלים בצורה שגויה בתוך התאים ומסייעים לחלבונים לשמור על המבנה התלת מימדי שלהם. זה מאפשר לחלבונים לתפקד כרגיל.
חלבונים שלא מקופלים כמו שצריך נוטים להצטבר וליצור פלאקים במערכת כלי הדם או במוח, מה שתורם למחלות ניווניות ובעיות לב וכלי דם.

הוא גם הציג מחקר משנת 2015 מטעם חוקרים מאוניברסיטת פינלנד שחקרו את הקשר בין סאונה סיכון למוות מהתקף לב פתאומי (SCD), מחלת לב כלילית קטלנית (CHD) ותמותה מכל הסיבות בקבוצה של 2,315 גברים בגיל העמידה (בני 42 עד 60). לפי כמות הפעמים שביקרו בסאונה (1 לשבוע; 2-3 פעמים בשבוע; 4-7 פעמים בשבוע).
הם הישוו את רמת הסיכון בין הקבוצה הראשונה של 1 לשבוע מול אלה שביקרו 2-3 ו- 4-7 פעמים והתוצאות הראו שבהשוואה לקבוצה הראשונה:

• הסיכון ל-SCD היה נמוך ב-22% אחוזים בקבוצת 2-3 וב- 63% בקבוצת 4-7.
• הסיכון לאירועי CHD קטלניים היה נמוך ב-23% וב-48% בהתאמה.
• הסיכון למוות מ- CVD גם היה נמוך ב-27% וב-50% בהתאמה.
• הסיכון לתמותה מכל סיבה שהיא היה נמוך ב-24% וב- 40% בהתאמה.

גם לזמן השהות בסאונה הייתה חשיבות. בהשוואה לגברים שבילו פחות מ-11 דקות בסאונה:

• הסיכון ל-SCD היה נמוך ב-7% עבור סאונה של 11-19 דקות ו-52% פחות עבור מפגשים שנמשכו יותר מ-19 דקות. קשרים דומים נראו עבור מחלות CHD קטלניות ומחלות CVD קטלניות, אך לא עבור אירועי תמותה מכל הסיבות.

*** תוספת יולי 22
במחקר שפורסם ביולי 22 בתב העת American Journal of Physiology-Regional Integrative and Comparative Physiology נמצא כי שמונה שבועות של סאונה ופעילות גופנית סדירה נמצאו עדיפים על פעילות גופנית סדירה בלבד לשיפור של שלושה גורמי סיכון עיקריים למחלות לב וכלי דם (CVD) באוכלוסייה הכללית.
באופן ספציפי, תוספת של רחצה קבועה בסאונה לפעילות גופנית סדירה הובילה לעלייה נוספת בכושר הלב-נשימה, ירידה ניכרת בלחץ הדם הסיסטולי וברמות הכולסטרול הכוללות בהשוואה לפעילות גופנית סדירה.
המחקר בוצע באמצעות ניסוי מבוקר אקראי (RCT), הנחשב כ"תקן הזהב" לראיות ניסיוניות מדעיות. בנוסף, זהו ה-RCT הראשון אי פעם שנערך במחקר רחצה בסאונה ומניח בסיס חשוב למחקרים עתידיים.
פרוטוקול האימון ששימש למחקר עמד בהנחיות בינלאומיות ולאומיות מבוססות: 50 דקות של פעילות גופנית, שלוש פעמים בשבוע. כל מפגש כלל 20 דקות של אימון התנגדות, ולאחר מכן 30 דקות של אימון אירובי. המשתתפים בקבוצת האימון והסאונה יצאו ל-15 דקות של רחצה בסאונה פינית טיפוסית לאחר האימון.

***תוספת אפריל 23
על פי חוקרים מאוניברסיטת Brigham Young, טיפול בחום בסאונה מפחית את לחץ הדם אצל אנשים בגיל העמידה. החוקרים יציגו את עבודתם באפריל 23 בכנס השנתי American Physiology Summit, בקליפורניה. את המחקר ניתן למצוא כאן.
המחקר הנוכחי התבסס על עבודה מוקדמת יותר מפינלנד שהראתה מגמה לפיה אנשים שהשתמשו בסאונה לעתים קרובות במשך 19 דקות או יותר היו בעלי סיכוי נמוך יותר לפתח מחלות לב וכלי דם מאשר אלו שלא השתמשו בסאונה. המחקר הראה שהתגובה הפיזיולוגית לסאונה בודדת הייתה זהה בקרב מבוגרים צעירים ובני גיל העמידה. כדי להשיג תוצאות אלו, החוקרים בחנו 10 גברים ונשים בגילאי 18-30 ושמונה גברים ונשים בגילאי 50-64. המשתתפים עברו 40 דקות של חשיפה לסאונה מחולקת למפגשים של 20 דקות ב-176 מעלות פרנהייט (80 מעלות צלזיוס). לא נצפו תופעות לוואי בקרב המשתתפים.
על פי החוקרים זה מצביע על כך שאולי לא נצטרך ללכת לקיצוניות כדי לראות שיפורים בבריאות הלב וכלי הדם בעת שימוש בטיפול בחום לאורך תקופה ארוכה יותר.
החוקרים מסכמים כי התגובה של כלי הדם לחום סאונה אקוטי אצל אנשים בגיל העמידה משקפת את התגובה אצל אנשים צעירים. יש עלייה משמעותית בזרימת הדם בעורקי הירך והזרוע גם במשך 30 דקות של התאוששות מהסאונה. הירידה בלחץ הדם נצפו רק אצל אנשים בגיל העמידה, ככל הנראה כתוצאה של ערכי בסיס גבוהים יותר.
https://www.physiology.org/detail/news/2023/04/21/sauna-treatment-lowers-blood-pressure-improves-vascular-health?SSO=Y

*** תוספת נובמבר 24
במחקר שפורסם באוקטובר 24 בכתב העת International Journal of Circumpolar Health משתמשים בסאונה דיווחו על לחץ דם נמום יותר ופחות כאבים. הם גם דיווחו על רמות גבוהות יותר של אושר ואנרגיה, דפוסי שינה מספקים יותר, כמו גם בריאות כללית ונפשית טובה יותר.

כמו כל דבר בחיים. אין נכון לכולם!
על פי רוב סאונות הן דבר בטוח כל זמן שלא חורגים מההנחיות של הסאונה. ועדיין יש אנשים יותר רגישים לטמפרטורות קיצון ואצלם עדיף להתחיל במספר דקות מועטות ובכל כניסה עתידית קצת יותר, כדי ליצור את אותה הסתגלות.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים