יותר מ-400 מיליון אנשים ברחבי העולם סובלים מסוכרת, ושיעור התחלואה בסוכרת צפוי לעלות ב-40% עד 2040 למרות מאמצים נרחבים לבלום את המחלה. שיעורי הסוכרת הגואה, כמו גם ההשמנה, ב-50 השנים האחרונות מצביעים על כך שגורמים סביבתיים ותזונתיים חייבים להשפיע על צמיחתה של מגיפה זו. חוקרים הציעו כי רכיבים תזונתיים הכוללים מרכיבים המשמשים להכנה או שימור מזון עשויים להיות גורם תורם.
סידן פרופיונאט (calcium propionate) או במספרו הכימי E-282, הוא חומר משמר המסייע במניעת היווצרות עובש במזונות. הוא אושר על ידי ה-FDA לשימוש בלחמים, דברי מאפה, בירות, "דגני בוקר", משקאות מוגזים ומשקאות אנרגיה, גבינות ומוצרי חלב, קרמים, מאכלים ה"מיועדים" לסוכרתיים והרשימה עוד ארוכה (מצורף לינק לרשימה המלאה). http://www.fao.org/gsfaonline/additives/details.html…
מחקר שפורסם באפריל 19 בכתב העת Science Translational Medicine בהובלת חוקרים מהרווארד עם נציגות ישראלית שילב נתונים ממחקר אקראי מבוקר פלצבו בבני אדם וממחקרים בעכברים.
בהתחלה הם העניקו את חומצת שומן קצרת שרשרת זו לעכברים וגילו שהיא הפעילה במהירות את מערכת העצבים הסימפתטית, מה שהוביל לעלייה בהורמונים, כולל גלוקגון, נוראפינפרין והורמון גלוקונאוגני חדש שהתגלה בשם חלבון קושר חומצות שומן 4 (FABP4). זה בתורו הוביל את העכברים לייצר יותר גלוקוז מתאי הכבד שלהם, מה שהוביל להיפרגליקמיה – תכונה מכרעת של סוכרת. יתרה מכך, החוקרים מצאו שטיפול כרוני בעכברים במינון פרופיונאט ששווה לכמות הנצרכת בדרך כלל על ידי בני אדם הוביל לעלייה משמעותית במשקל בעכברים, כמו גם לעמידות לאינסולין.
כדי לקבוע כיצד הממצאים בעכברים עשויים להתרגם לבני אדם, החוקרים הקימו מחקר מבוקר פלצבו כפול סמיות שכלל 14 משתתפים בריאים. המשתתפים חולקו אקראית לשתי קבוצות: קבוצה אחת קיבלה ארוחה שהכילה גרם אחד של פרופיונאט כתוסף והקבוצה השנייה קיבלה ארוחה שהכילה פלצבו. דגימות דם נאספו לפני הארוחה, תוך 15 דקות מאכילת הארוחה, וכל 30 דקות לאחר מכן במשך ארבע שעות.
החוקרים מצאו שלאנשים שצרכו את הארוחה המכילה פרופיונאט היו עליות משמעותיות בנוראפינפרין וכן עליות בגלוקגון וב-FABP4 זמן קצר לאחר אכילת הארוחה. הממצאים מצביעים על כך שפרופיונאט עשוי לפעול כ"משבש מטבולי" שעלול להגביר את הסיכון לסוכרת והשמנה בבני אדם.

"העלייה הדרמטית בשכיחות השמנת יתר וסוכרת מעידה על מעורבות של גורמים סביבתיים ותזונתיים תורמים. גורם אחד כזה שמצדיק תשומת לב הוא המרכיבים במזונות נפוצים. אנו נחשפים למאות מהכימיקלים הללו על בסיס יומי, ורובם לא נבדקו בפירוט לגבי ההשפעות המטבוליות הפוטנציאליות שלהם לטווח ארוך". פרופ' אמיר תירוש
נכון שאתם לא רוצים את כל אלה אצלכם בדם ואצל ילדיכם?
תגידו לא למזון מעובד!
תגידו לא ל E-Numbers!
כל העולם יודע שמזון מעובד איננו טוב עבור הבריאות שלנו וגורם להמון מחלות. זה מוכח מחקר אחרי מחקר. ועדיין אין שינוי מכיוון ארגוני הבריאות, מלבד מלומר לצרכנים לצרוך פחות מזון מעובד… ההיסטוריה מוכיחה שרק להגיד לא עושה עבודה אצל הרוב המוחלט, כי איך זה יקרה? אם הסופרים מפוצצים במאכלים מעובדים, כשמצד אחד אין סנקציות על תעשיית המזון המעובד , ומצד שני אין עידוד לייצר מזונות טריים וללא חומרים נלווים.
וכמו כן, הפרויקט של סימון מוצרים הוא איטי, לא מדוייק בעליל ומלא בניגודי עניינים והון שלטון.
לכן הדרך היחידה שכרגע נראית לנכון היא להפיץ כמה שיותר את כל המחקרים החדשים, שכמה שיותר אנשים ייראו שזה פוגע בבריאותנו מכל כיוון.
היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.
מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים
כתיבת תגובה