ויטמין סי – קיצור השהות במיון

מבוא: ויטמין C, או חומצה אסקורבית, מוכר לנו בעיקר בזכות תפקידו המרכזי בתמיכה במערכת החיסון ובהיותו נוגד חמצון רב עוצמה. אך האם ייתכן שלוויטמין צנוע זה יש תפקיד משמעותי גם במצבים רפואיים קריטיים ובהשפעות בריאותיות רחבות יותר? מטא-אנליזה מקיפה שפורסמה במרץ 19 בכתב העת Nutrients שופכת אור חדש על הפוטנציאל של ויטמין C בקיצור משך השהייה ביחידות לטיפול נמרץ (ICU) ובהפחתת הצורך בהנשמה מלאכותית, תוך שהיא מביאה ראיות קודמות למגוון השפעותיו המיטיבות.

האתגר בטיפול נמרץ והקשר לוויטמין C: חולים המאושפזים ביחידות לטיפול נמרץ נמצאים לרוב במצב של דחק פיזיולוגי קיצוני, המלווה לעיתים קרופות בדלקת חריפה, זיהומים, טראומה או ניתוחים מורכבים. במצבים אלו, קיימת עלייה משמעותית בדרישת הגוף לוויטמין C, מה שמוביל לעיתים קרובות לחסר חמור בוויטמין. חסר זה עלול להחמיר את מצבם של החולים ולהאריך את תקופת ההחלמה.

ממצאי המפתח מהמטא-אנליזה על שהות ב-ICU והנשמה: 📊 המחקר, שבוצע על ידי Harri Hemilä ו-Elizabeth Chalker, ניתח נתונים מ-18 מחקרים מבוקרים שכללו יחד 2004 מטופלים. מטרתם הייתה לבחון את ההשפעה של מתן ויטמין C על מדדים קליניים פרקטיים: משך השהייה ב-ICU ומשך ההנשמה המכאנית.

1. קיצור משך השהייה ב-ICU:
   • ניתוח של 12 מהמחקרים הראה שמתן ויטמין C הפחית את משך השהייה ב-ICU בממוצע של 7.8%. מובהקות סטטיסטית גבוהה (p=0.00003) מצביעה על כך שממצא זה אינו מקרי.
   • חשוב לציין, שבמחקרים שבהם ויטמין C ניתן דרך הפה במינונים של 1–3 גרם ליום, נצפה קיצור משך שהייה של 8.6% בממוצע, מה שמצביע על יעילות גם במינונים נמוכים יחסית ובמתן אוראלי.
2. קיצור משך ההנשמה המכאנית:
   • ממצא משמעותי נוסף נגע לחולים שנזקקו להנשמה מכאנית ממושכת (מעל 24 שעות). בשלושה מחקרים בקבוצה זו, ויטמין C קיצר את משך ההנשמה המכאנית בכ-18.2% (p=0.001).
   • זהו נתון קריטי, שכן הנשמה ממושכת קשורה לסיבוכים רבים ולעלויות גבוהות.

מעבר ל-ICU: מגוון השפעותיו המיטיבות של ויטמין C ✨ המטא-אנליזה מציינת כי קיימות כבר בספרות המדעית הוכחות רבות המקשרות את ויטמין C למגוון רחב של תופעות בריאותיות חיוביות, חלקן שכיחות גם בחדרי מיון ובמחלקות אשפוז:

• שיפור תפקודי אנדותל: תורם לבריאות כלי הדם.
• הורדת לחץ דם גבוה: מסייע באיזון לחץ הדם.
• הורדת שכיחות של פרפור פרוזדורים והפרעות קצב בלב: בעל השפעה מיטיבה על קצב הלב.
• הגנה מפני פגיעה אקוטית בכליות: מסייע בשמירה על תפקוד כלייתי.
• הורדת סוכר בחולי סוכרת סוג 2: יכול לתרום לאיזון רמות הסוכר.
• הקלה על קשיי נשימה (bronchoconstriction): עשוי לשפר תסמינים נשימתיים.
• קיצור תקופת ההצטננות (צינון): מסייע בקיצור משך המחלה.
• הורדת שכיחות של התקררויות אצל אנשים עם מתח/סטרס גבוה: מחזק את המערכת החיסונית במצבי דחק.
• יכולת להוריד עוצמה של כאב: בעל פוטנציאל לשיכוך כאבים.
• הטבה על דלקות ריאה: תומך בתהליך ההחלמה ממחלות ריאה.

פער בין מחקר לפרקטיקה: המקרה של ישראל
חשוב לציין כי המחקר הנוכחי אינו מתייחס ספציפית לנתונים מישראל. יתרה מכך, בבתי החולים בישראל, ולרוב גם במדינות רבות אחרות בעולם המערבי, לא קיים כיום פרוטוקול רוחבי לבדיקת רמות ויטמין C בחולים מאושפזים בטיפול נמרץ, ובוודאי שלא למתן שגרתי של ויטמין C, לא דרך הפה ולא דרך עירוי. עובדה זו מעלה שאלות מהותיות, במיוחד לאור הממצאים המוצגים בסקירה זו ובדוגמאות נוספות בספרות.

אם ניקח רק את המדד שנכון ל-2019 שמתים הישראל מאלח דם שזה 5000-9000 אנשים כל שנה… אז ה"רק" מדבר כל 400-700 אנשים שימשיכו לחיות כל שנה רק בישראל!!!…
זה זניח כל כך כדי לא להכניס לפרוטוקול?
כמה עולה ויטמין סי?!
כמה עולה להיות חולה?!
את התופעה הזו לא ניתן להסביר אלא רק בדרך של יחסי הון שלטון (פארמה)!!

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים