שמעתם על חיידק שנקרא Clostridium difficile?
האמת ששמות של חיידקים לא מדברים אלי כל כך, כי כפי שאמרתי בעבר, לחיידקים אין קוד גנטי שאומר להם להרוג, ושמוות מחיידקים הוא תלוי מצב מערכת חיסון כושלת ותזונה דלה ולא מגוונת, שלא מאפשרת לגוף לעבור מחלות בשלום…
מסתבר שהחיידק הזה בא לידי ביטוי בעיקר לאחר מתן אנטיביוטיקה, שפוגעת בפלורה הטבעית של המעי ושם הוא משגשג מרעיל ומזהם (שלשולים ודלקות חריפות).
הוא נחשב כאחד מהחיידקים מעוררי החשש ביותר ברפואה כי מתוך חצי מיליון בני אדם שנגועים בחיידק הזה מדי שנה בארצות הברית מתוכם מתים כ- 15000. בעיקר בגילאי 65 ומעלה, אך לא רק…
מה מסתבר, שלא רק אנטיביוטיקה תורמת למצב הזה כי אם גם תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים (NSAID), בכך שהן פוגעות במערכת העיכול כי הן מרוקנות את מאגר הפרוסטגלנדינים שבמעיים, להם תפקיד חשוב בבריאות המעי ומניעת שגשוג אותו חיידק.
המחקר המובא כאן בדק את זה לגבי התרופה 'אינדומתאצין' (ניתנת לדלקות פרקים), אבל החוקרים מאמינים שתרופות ממשפחת אספירין ואיבופרופן (נורופן ואדוויל למשל), להם מנגנון ביולוגי דומה עשויות "לתרום באותה מידה לשכיחות התמותה מאותו חיידק.
מחקר אחר מציע שתרופות NSAIDS פוגעות במערכת העיכול התחתונה כנראה בשל שינוי לרעה של המיקרוביום.
מה עושים בשלשול אקוטי מזיהום נרכש?
המטרה היא לשמור על מאזן אלקטרוליטים ונוזלים ולמנוע התייבשות, כי לגוף יש היכולת להחזיר את המצב לקדמותו ולאזן עצמו…
התזונה צריכה להיות קלה לעיכול, אני קורא לזה "מזון חצי מעוכל" (מרקים, מיצים, שייקים ודייסות) ומזונות פרהביוטיים.
להמנע ממזונות חומציים, חריפים ושומניים.
להמנע מאותן תרופות שמעודדות מצבים אלה.
תוספת של פרוביוטיקה ושימוש בשמנים אתריים מותאמים לדיזינתריה.
עכשיו שימו לב למחקר הבא שפורסם ביוני 2020 בג'ורנל הרפואי EClinicalMedicine שבדק אפשרות של טיפול בקלוסטרודיום עם חיידי מעיים צואתיים אל מול אנטיביוטיקה ויצא במסקנה שהטיפול דרך חיידקי המעיים גם יותר יעיל מאנטיביוטיקה וגם יותר זול!
FMT is both more effective and less costly option than antimicrobial therapy. FMT NGT was the preferred route of administration and is likely to be considered the most cost-effective strategy by decision makers given current acceptable thresholds
מדוע לדעתי הטיפול יותר יעיל?
דיסביוזי במעי נוצר בין היתר מתרופות אלה. זהו מצב שבו חיידקים חשובים יורדים וחיידקים שבמצב בריא מנוהלים על ידי מערכת חיסון, הופכים להיות רבים יותר ופעילים יותר. כלומר חוסר האיזון הוא הקריטי פה ולא ההתעסקות בקטילת חיידק זה או אחר.
חשוב להבהיר שהרפואה מציגה את החיידקים כטובים ורעים. כאשר הרעים גורמים למחלות.
המדענים לעתים נותנים להם תכונות אנושיות כאילו הם עושים את זה בכוונת זדון ומטרגטים את החומר היישר למערכת זו או אחרת כדי ליצור שם פתולוגיה.
אז חיידקים אינם מחוללי מחלות, אין להם בקוד הגנטי להרוג או להחלות בני אדם. תפקידם הוא אקולוגי בלבד – פירוק רקמות וחומרים לרבות האוכל שנכנס לפה ממנו הם מייצרים גם מטבוליטים שונים בהתאם למה שמעיל בתוכו.
כלומר חיידקים הם חלק בלתי נפרד מאיתנו. הם היו כאן לפנינו ויישאר אחרינו. זה אנחנו שצריכים לשים לב למה שאנו אוכלים ושותים ונושמים ומורחים על העור. כי במידה ויהיה עודף חשיפה לחומרים תעשייתיים. יחולו שינויים בהרכב החיידקים ובמטבוליטים שהם מייצרים. לכן אם נאכל ג'אנק נקבל מטבוליטים רעילים ואם נאכל מזון מגוון בסיבים נקבל מטבוליטים מועילים.
כמו כן ייתכן מצב שבו אדם נחשף לכימיקלים לאורך שנים שפגעו ברקמה או איבר אז חיידקים יפרקו אותה ובמידה ואין את המרכיבים הנחוצים לשיקום והחלמה. זה מצב מסכן חיים. כמו במקרים של אלח דם בבתי חולים אצל מאושפזים שמגיעים עם מערכת חיסון לא מתפקדת ומחלות רקע כרוניות.
וזה חלק מהטבע. בדיוק כמו שתפוח שקיבל מכה – הוא יירקב כדי לחזור להזנת האדמה. זה לא החיידקים זו הפגיעה בפרי/איבר.
היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.
כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה
כתיבת תגובה