חסר ויטמין די מעלה סיכון לבעיות נפשיות כמו סכיזופרניה

בריאות הנפש היא חלק חשוב מהבריאות הכללית של הילדים ורווחתם.
בריאות הנפש כוללת את הרווחה הנפשית, הרגשית וההתנהגותית של ילדים. זה משפיע על איך ילדים חושבים, מרגישים ומתנהגים. זה גם משחק תפקיד באופן שבו ילדים מתמודדים עם מתח, האופן שבו הם מתייחסים לאחרים ועל האופן בו הם מבצעים בחירות הקשורות לבריאות.
בעולם, אחד מכל שבעה בני 10-19 חווה הפרעה נפשית, המהווה 13% בקבוצת גיל זו.
דיכאון, חרדה והפרעות התנהגות הן בין הגורמים המובילים למחלות ולנכות בקרב מתבגרים. התאבדות היא גורם המוות הרביעי בשכיחותו בקרב בני 15-29^[1].

סכיזופרניה היא קבוצה של הפרעות לא מובנות במוח המאופיינת בסימפטומים כמו הזיות, אשליות והפרעות קוגניטיביות

זוהו מספר מנבאים לבעיות נפשיות של ילדים, אך הרבה עדיין לא ידוע. מחקרים מצביעים על כך שרמות נמוכות של ויטמין D בילדות המוקדמת עשויות להיות גורם אחד שמגביר את הסיכון לבעיות נפשיות בגיל מאוחר יותר

להלן מחקר שפורסם בדצמבר 18 בג'ורנל nature המקשר בין מחסור של ויטמין די אצל ילדים והתפרצות סכיזופרניה (הפרעה מוחית קוגניטיבית שפוגעת בפרספקטיבה את הסביבה והמציאות) בהמשך החיים. החוקרים הבינו שזה לא רק גנטי.
הסיבה שבדקו את נושא ויטמין די, היא כי ראו במחקרים קודמים שישנה שכיחות גדולה יותר לסכיזופרניה אצל אנשים שנולדו באזורים בעולם עם מעט שמש, ואצל אנשים שנולדו בעונות הסתיו והחורף, שם גם יש פחות חשיפה לשמש.
המחקר, בהובלת פרופסור ג'ון מקגראת' מאוניברסיטת קווינסלנד (UQ) באוסטרליה ומאוניברסיטת ארהוס בדנמרק, מצא כי יילודים עם מחסור בוויטמין D היו בעלי סיכון מוגבר של 44% לאבחון סכיזופרניה כמבוגרים בהשוואה לאלו עם ויטמין רגיל D מתאים.

החוקרים ציינו שמחקר זה, שהתבסס על 2602 אנשים, אישר מחקר קודם שמצא גם קשר בין מחסור בוויטמין D ביילוד לבין סיכון מוגבר לסכיזופרניה.

הצוות גילה את התגלית על ידי ניתוח ריכוז ויטמין D בדגימות דם שנלקחו מיילודים דנים בין השנים 1981-2000 שהמשיכו לפתח סכיזופרניה כמבוגרים צעירים.
החוקרים השוו את הדגימות לאלו של אנשים שהותאמו לפי מין ותאריך לידה שלא פיתחו סכיזופרניה.
החוקרים מציינים שאמנם סכיזופרניה קשורה לגורמי סיכון רבים ושונים, הן גנטיים והן סביבתיים, אך המחקר הציע כי מחסור בוויטמין D של יילודים עשוי להיות אחראי לשמונה אחוז ממקרי הסכיזופרניה בדנמרק.
פרופסור מקגראת, הוביל גם מחקר הולנדי משנת 2016 שמצא קשר בין מחסור בוויטמין D טרום לידתי לבין סיכון מוגבר לתכונות אוטיזם בילדות, כשנה לאחר מכן יצא מחקר נוסף שהראה שתיסוף ויטמין די בהריון יכול למנוע מחלות נוירו-התפתחותיות.
מכיוון שהעובר המתפתח תלוי לחלוטין במאגרי ויטמין D של האם, שכן הוא עצמו לא חשוף לשמש, הממצאים מצביעים על כך שעל נשים בהריון לוודא שיש בדמם רמות נאותות של ויטמין D כדי להוריד סיכון למחלות רבות בינהן גם סכיזופרניה. בדיוק מאותן הסיבות שהריוניות לוקחות חומצה פולית המונעת ספינה ביפידה ובעיות עצביות אחרות.

מחקר נוסף שמגבה את העובדה שמחסור בויטמין די משפיע על תפקודי המוח ופעילותו התקינה בהקשר של סינפסות תאי העצב שהן קשורות בהולכה העצבית.
https://www.cell.com/…/neur…/fulltext/S0166-2236(19)30006-2…

*** תוספת אוגוסט 19
מחקר של אוקספורד שפורסם באוגוסט 2019 בג'ורנל הרפואי The Journal of Nutrition בדק את השפעות חסר בויטמין די בילדים להפרעות התנהגותיות בבגרות.
במחקר השתתפו 3202 ילדים מקולומביה בגילאי 5-12 מבתי ספר שונים ונלקחה מהם אינפורמציה רפואית והתנהגותית במהלך 6 שנים.
הקשר בין מחסור בויטמין די להפרעות נפשיות כמו חרדות וסכיזופרניה במבוגרים היו ידועים גם קודם לכן.
המחקר הזה מצא שיש קשר בין מחסור בגיל ילדות לאותן הפרעות בגילאים בוגרים יותר.
למעשה… ילדים עם מחסור בויטמין די העלו את הסיכון להפרעות הללו כמעט פי 2 יותר מילדים עם רמות תקינות של ויטמין די.
פרופסור אדוארדו ווילמור אחד העורכים הראשיים של המחקר אמר: "נראה שלילדים שיש להם מחסור בוויטמין D במהלך שנות בית הספר היסודי שלהם יש ציונים גבוהים יותר במבחנים המודדים בעיות התנהגות כשהם מגיעים לגיל ההתבגרות".

המחקר מזכיר גם חלבון מסוים המכונה DBP – D binding protein , זהו חלבון שתפקידו לשאת את ויטמין הדי ה"ראשוני", שמיוצר בעור על ידי מגע עם קרני השמש, לכבד שם הוא עובר הידרוקסילציה לויטמין די אותו מודדים בדם (D25-OHׂ).
במחקר ראו שרמות נמוכות של חלבון נשא זה היו קשורות יותר למצבים של אגרסיות דכאונות וחרדות.
לסיכום: מחסור בויטמין די בדם משפיע גם על המצב הנפשי שלנו אם בילדות ואם בבגרות.
https://news.umich.edu/low-levels-of-vitamin-d-in-elementary-school-could-spell-trouble-in-adolescence/

ועכשיו במבצע 1+1 תקבלו את המשך המסלול של ויטמין די אחרי השינוי שעובר בכבד…
ויטמין די 25-OH מגיע דרך הדם לכליות שם עובר עוד שינוי על ידי אנזים שהופך אותו לנגזרת הפעילה (ויטמין די 1.25-OH), שמתחברת עם תאי הגוף שמכילים רצפטורים של ויטמין די, שרירים, תאי שומן וכדוריות דם לבנות (תאי T)
זו גם הסיבה שנוכחות גבוהה של ויטמין די בדם חשובה לחוסן הטבעי של הגוף, כי היא מגבירה את המוכנות של תאי T לפעולה, וכך הם מסוגלים להתרבות מהר יותר ולייצר יותר חומרים שיילחמו בזיהום.

*** תוספת מאי 23
מדעני מוח מאוניברסיטת Queensland חשפו באמצעות טכנולוגיה חדשה כיצד מחסור וויטמין D משפיע על התפתחות נוירונים בסכיזופרניה.
את הממצאים פירבמו באפריל 23 בג'ורנל Journal of Neurochemistry.
פרופסור Darryl Eyles, המחבר הראשי, בנה על מחקרים קודמים שבוצעו במעבדתו במכון המוח של קווינסלנד, שקישרו בין מחסור בוויטמין D של האם לבין הפרעות בהתפתחות המוח, כגון סכיזופרניה בבגרות (היילוד), כדי להבין את השינויים התפקודיים המתרחשים במוח.
הוא מציין כי סכיזופרניה קשורה לגורמי סיכון התפתחותיים רבים, גנטיים וסביבתיים כאחד. בעוד שהגורמים הנוירולוגיים המדויקים להפרעה אינם ידועים, מה שידוע הוא שסכיזופרניה קשורה לשינוי בולט באופן שבו המוח משתמש בדופמין, המוליך העצבי המכונה לעתים קרובות "מולקולת התגמול" של המוח.
הוא עקב אחר המנגנונים שעלולים להתייחס לשחרור חריג של דופמין וגילה שמחסור בוויטמין D של האם משפיע על ההתפתחות המוקדמת והתמיינות מאוחרת יותר של נוירונים דופמינרגיים.
הצוות במכון המוח של קווינסלנד פיתחו תאים דמויי דופמין כדי לשכפל את תהליך ההתמיינות לנוירונים דופמינרגיים מוקדמים המתרחש בדרך כלל במהלך התפתחות עוברית.
הם תרבתו את הנוירונים הן בנוכחות והן בהיעדר ויטמין D הפעיל. בשלוש מערכות מודל שונות, הם הראו גידול נויריטי ניכר של דופמין. לאחר מכן הם הראו שינויים בהפצה של חלבונים פרה-סינפטים האחראים לשחרור דופמין בתוך העצבים הללו.
החוקרים מסבירים שבאמצעות כלי הדמיה חדש המכונה false fluorescent neurotransmitters, הצוות יכול לנתח את השינויים התפקודיים בספיגה ושחרור דופמין קדם-סינפטי בנוכחות והיעדר ויטמין D. והם מצאו, שתהליך ההתמיינות המשתנה בנוכחות ויטמין D לא רק שגורם לתאים לגדול אחרת, אלא גם מגייס "מכונות" לשחרר דופמין בצורה שונה בהשוואה לביקורת.

"This is conclusive evidence that vitamin D affects the structural differentiation of dopaminergic neurons"

הצוות מאמין ששינויים כה מוקדמים בהתמיינות ובתפקוד של נוירוני דופמין עשויים להיות המקור הנוירו-התפתחותי של תפקוד לקוי של דופמין מאוחר יותר במבוגרים המפתחים סכיזופרניה.
https://qbi.uq.edu.au/article/2023/05/vitamin-d-deficiency-alters-dopaminergic-neuron-differentiation-schizophrenia

*** מחקר פיני שפורסם במאי 23 בג'ורנל JAMA Network Open מציג מידע חדש על הקשר בין צריכת ויטמין D ובריאות נפשית.
החוקרים בחנו האם תוסף יומי של ויטמין D3 הגבוה מהמינון המומלץ בילדות המוקדמת מפחית את הסיכון לתסמינים פסיכיאטריים בגיל בית הספר.
המחקר הוא חלק מהניסוי הקליני (VIDI), אשר חקר כיצד התערבות מוקדמת של ויטמין D3 משפיעה על הגדילה וההתפתחות של ילדים. במחקר, הילדים חולקו באקראי לשתי קבוצות, האחת קיבלה את המינון הסטנדרטי היומי של 10 מיקרוגרם (400 יחב"ל) והשנייה קיבלה 30 מיקרוגרם (1200 יחב"ל). הילדים קיבלו את התוסף מדי יום מגיל שבועיים עד גיל שנתיים.
הילדים היו במעקב ונקודת הניטור האחרונה התרחשה כשהם היו בני 6-8. בשלב המעקב האחרון, הורים של 346 ילדים העריכו את התסמינים הפסיכיאטריים של ילדם באמצעות שאלון.
המחקר מצא שתוסף ויטמין D3 יומי מעל המינון הסטנדרטי הפחית את הסיכון להפנמת בעיות בגיל בית הספר. במילים אחרות, ילדים שקיבלו את המינון הגבוה יותר, דיווחו על פחות מצב רוח מדוכא, חרדה, התבודדות ומופנמות בהשוואה לילדים שקיבלו את המינון הסטנדרטי. על פי תוצאות המחקר, בקבוצה עם המינון הסטנדרטי 11.8% מההורים דיווחו על הפרעות חברתיות משמעותיות מבחינה קלינית לעומת 5.6% מההורים של הקבוצה שקיבלה מינון גבוה יותר
החוקרים ציינו שבפרשנות התוצאות, יש להתייחס גם לעובדה שהמשתתפים במחקר היו ילדים ממוצא נורדי עם רמות טובות של ויטמין D. כלומר המחקר הזה מציג תועלת גם כאשר רמות ויטמין הדי טובות

דברים חשובים נוספים לשמירה וטיפול בבריאות הנפש.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים