חלב וסרטן הערמונית

מטא אנליזות זה מושג שהרפואה מאוד אוהבת להתגאות כדבר המוכיח דבר.
אבל כנראה לא כשזה פוגע באחת מתעשיות המזון העשירות בעולם…
בנובמבר 2014 אוניברסיטת אוקסופרד החליטו שהם בודקים אם יש קשר בין מוצרי חלב וסידן לסרטן הערמונית. הם לקחו את כל המחקרים שנעשו וריכזו את התוצאות במאמר אחד, להלן מטא אנליזה!
התקציר: צריכה גבוהה של מוצרי חלב (חלב, חלב דל שומן, גבינות ובכלל), אבל לא הסידן או תוספת של סידן, עשויה להעלות את הסיכון לסרטן הערמונית.

High intakes of dairy products, milk, low-fat milk, cheese, and total, dietary, and dairy calcium, but not supplemental or nondairy calcium, may increase total prostate cancer risk.

מחקרים נוספים שמראים קשר לסרטן הערמונית [1][2][3][4][5][6].

אני יודע שיהיו אנשים שהעובדה הזו תהיה מאוד קשה ליישום ושהם ישתמשו במילה 'עשויה' כתירוץ, כמשהו שלא הוכח באופן חד משמעי.
אני אזכיר שזה מטא אנליזה, וש-32 מחקרים מראים קשר שבין מוצרי חלב לסרטן הערמונית (ודרך אגב לא רק, יש גם מחקרים הקושרים לסרטן השד לסוכרת סוג 1 ועוד). הם מציינים שזה לא הסידן או השומן אלא דברים אחרים שנמצאים בחלב כמו הורמונים.

*** תוספת יוני 22
גברים עם צריכה גבוהה יותר של מזונות חלב, במיוחד חלב, מתמודדים עם סיכון גבוה משמעותית לסרטן הערמונית בהשוואה לגברים עם צריכה נמוכה יותר, כך עולה ממחקר שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת Loma Linda University Health ופורסם ביוני 22 בג'ורנל American Journal of Clinical Nutrition.
המחקר לא מצא קשרים כאלה בין סיכון מוגבר לסרטן הערמונית לבין צריכת סידן שאינו ממוצרי חלב, דבר המצביע על כך שחומרים אחרים מלבד סידן ממלאים תפקיד בסיכון של מזונות חלב לסרטן הערמונית.
תוצאות המחקר מגלות שגברים שצרכו כ-430 גרם מוצרי חלב ביום (1¾ כוסות חלב) עמדו בפני סיכון מוגבר של 25% לסרטן הערמונית בהשוואה לגברים שצרכו רק 20.2 גרם חלב ביום (חצי כוס חלב בשבוע). כמו כן, גברים שצרכו כ-430 גרם מוצרי חלב ליום עמדו בפני עלייה גדולה עוד יותר בסיכון בהשוואה לגברים עם צריכת חלב אפסית בתזונה שלהם.
המחקר העריך צריכת תזונה של למעלה מ-28,000 גברים בצפון אמריקה עם מגוון רחב של חשיפה למוצרי חלב וסידן, כולם היו בתחילה נקיים מסרטן. הצריכה התזונתית הוערכה משאלוני תדירות מזון (FFQ) ומחזרות חוזרות ונשנות של 24 שעות. שאלון בסיס כלל נתונים דמוגרפיים, היסטוריה משפחתית של סרטן הערמונית, פעילות גופנית, צריכת אלכוהול, בדיקת סרטן הערמונית ו-BMI.
לאחר מכן השתמשו החוקרים ברישומי המדינה על סרטן כדי לעקוב אחר מצב סרטן הערמונית של המשתתפים במשך זמן ממוצע של כמעט שמונה שנים. עד סוף תקופת המחקר, רישום סרטן המדינה דיווח על 1,254 מקרים חדשים של סרטן הערמונית בקרב המשתתפים במהלך המעקב.
כחלק מהניתוח שלהם, המחברים הפרידו בין צריכת סידן שאינה מוצרי חלב (מאגוזים, זרעים, ירקות ממשפחת המצליבים וירקות ירוקים אחרים, קטניות, פירות ודגנים מועשרים) לבין צריכת מזונות חלב. הם השתמשו במודל סטטיסטי כדי להתמקד בצריכת מזונות חלב ללא קשר לגורמים אחרים כמו צריכת סידן ללא חלב, היסטוריה משפחתית של סרטן הערמונית, גזע או גיל.
החוקרים מציינים שאחד הגורמים המעניין לציין הוא שהתוצאות לא הראו עלייה אחידה בסיכון אצל גברים עם צריכת חלב מוגברת. במילים אחרות, הגדלת צריכת חלב במרווחים של 50 גרם לא הניבה את אותן עליות סיכון ככל שהמנות גדלו וגדלו. העליה נמשכה עד שמגיעים ל-150 גרם (כשני שליש כוס חלב ליום).
החוקרים חושדים שהסיבות האפשריות לקשרים אלה בין סרטן הערמונית לחלב עשויות להיות תכולת הורמוני המין. עד 75% מהפרות המניקות הינן בהריון, וסרטן הערמונית הוא סרטן המגיב להורמונים. יתר על כן, דיווחים קודמים קשרו צריכת חלב וחלבונים אחרים מהחי עם רמות גבוהות יותר בדם של הורמון, גורם גדילה דמוי אינסולין-1 (IGF-1), אשר נחשב כמקדם סוגי סרטן מסוימים, כולל הערמונית.

מחקר קודם של החוקרים על ההשפעות של מוצרי חלב על הסיכון לסרטן השד בנשים דיווח על תוצאות דומות הן בסיכון הלא אחיד עם רמות צריכה מוגברות והן בגודל הסיכון.
החוקרים מצאו הקבלה בין מחקר זה של סרטן השד למחקר החדש על סרטן הערמונית. נראה שאותם מנגנונים ביולוגיים פועלים.
https://time.news/a-study-associates-dairy-intake-with-an-increased-risk-of-prostate-cancer/

*** תוספת אוקטובר 25
לאחר שהבנו כי הסידן שבחלב אינו גורם הסיכון, הגיע הזמן לבחון את תפקיד השומן עצמו, וגם כאן, הראיות המדעיות מצביעות על המקור.
מחקר פרוספקטיבי רחב היקף שפורסם באוקטובר 25 בכתב העת Frontiers in Nutrition, שכלל 49,424 גברים ומעל 4,300 מקרי סרטן ערמונית, ושבחן את הנתונים המנוטרים לאורך שנים רבות במסגרת המחקר האמריקאי PLCO, סיפק ראיות חד משמעיות באשר להבחנה בין מקורות שומן. מטרת המחקר הייתה לבדוק את הקשר בין סוג השומן והכמות הכוללת לבין סיכון לסרטן ערמונית (PCa) ותמותה ממנו.

החוקרים מצאו כי:

• כמות השומן הכוללת בתזונה, וכן סוגי השומן השונים (רווי, חד-בלתי-רווי ורב-בלתי-רווי) כשלעצמם, לא היו קשורים לסיכון ללקות בסרטן הערמונית. ממצא זה מאשר את הראיות הקודמות כי הבעיה אינה בהכרח השומן, אלא ה"חבילה" שבה הוא מגיע.
• העלאת סיכון מסרטן: נמצא קשר ליניארי מובהק בין צריכה גבוהה יותר של שומן שמקורו בחלב לבין סיכון מוגבר לפתח את המחלה. גברים בקבוצת הצריכה הגבוהה ביותר של שומן חלבי ושל חומצות שומן רוויות (SFAs) שמקורן בחלב, הראו עלייה של כ-13%–12 בסיכון ללקות בסרטן הערמונית, בהשוואה לגברים שצרכו את הכמות הנמוכה ביותר.
• מנגד, צריכה גבוהה של שומנים ממקורות צמחיים או דגים נמצאה כמגנה מפני תמותה. צריכה גבוהה של שומנים חד-בלתי-רוויים (MUFAs) וכן חומצות שומן רוויות (SFAs) ממקור צמחי (ככל הנראה ממזונות שלמים כמו אגוזים וזרעים) הראתה ירידה של 33-35% בסיכון לתמותה. היתרון הגדול ביותר נצפה עם חומצות שומן רב-בלתי-רוויות (PUFAs) מדגים, שנקשרו לירידה של כ-52% בסיכון לתמותה מסרטן הערמונית.

מסקנת החוקרים הייתה חד-משמעית: מקור המזון הספציפי של השומן, ולא הכמות הכוללת, קשור באופן מובהק לסיכון לסרטן הערמונית ולתמותה ממנו.

מנגנונים משוערים:
הספרות המדעית מצביעה על שלושה צירים עיקריים [1] שדרכם מוצרי חלב מעודדים פתוגנזה (התפתחות מחלה) של סרטן הערמונית, במיוחד בהשוואה למקורות שומן צמחיים:

• ציר הגידול והשגשוג: IGF-1 ו-mTOR
  זהו המנגנון המולקולרי החזק ביותר: חלבוני החלב משחררים אותות המפעילים את מערכות הגדילה בתאים [1].
  • עלייה בציר IGF-1 (Insulin-like Growth Factor-1): מוצרי חלב מכילים חלבונים (במיוחד קזאין ומי גבינה) המעוררים את הכבד לייצר רמות גבוהות יותר של IGF-1.
    IGF-1 הוא הורמון אנאבולי (בונה) חזק. רמות גבוהות שלו קשורות ישירות לעידוד שגשוג תאים סרטניים ועיכוב אפופטוזיס (מוות תאי מתוכנת) בתאי הערמונית. רמות גבוהות של IGF-1 בסרום נמצאו קשורות לסיכון מוגבר לסרטן ערמונית אגרסיבי.
  • הפעלת מסלול mTORC1: ה-IGF-1 והשפעתו עלולות להוביל להפעלה מתמשכת של מסלול mTORC1 . בנוסף, חומצות אמינו מסועפות שרשרת (BCAAs) שמקורן בחלב מפעילות גם הן את mTORC1.
    mTORC1 הוא רגולטור מרכזי לצמיחת תאים. הפעלת יתר שלו מעודדת שגשוג תאים סרטניים ומעכבת אפופטוזיס (מוות תאי מתוכנת), ובכך למעשה "מאיצה" את הגידול.
• ציר הורמונלי [1]
  סרטן הערמונית הוא סרטן תלוי-הורמונים, וצריכת חלב עלולה להשפיע על הסביבה ההורמונלית:
  • נוכחות הורמונים סטירואידיים: עד 75% מהפרות המניקות במשקים מסחריים נמצאות בהיריון. חלב המגיע מפרות בהיריון מכיל רמות משמעותיות של הורמוני מין (כגון אסטרוגנים ופרוגסטרון). הורמונים אלה יכולים להצטבר בגוף האדם ולעורר תאים בערמונית הרגישים להורמונים.
  • השפעה על טסטוסטרון ואסטרוגן: צריכת חלב עלולה לשנות את רמות ההורמונים בדם באופן המעודד גדילת תאים בערמונית.
• ציר הוויטמין D והסידן [1]
  אף על פי שהמחקרים מצביעים כי הסיכון אינו רק מהסידן, האינטראקציה שלו עם ויטמין D היא קריטית:
  • דיכוי ויטמין D פעיל: צריכת סידן גבוהה (שהיא נלווית לצריכה גבוהה של חלב) עלולה לגרום לדיכוי רמות 1,25-דיהידרוקסי-ויטמין D3 (הצורה הפעילה של ויטמין D). וויטמין D פעיל נחשב בעל תכונות אנטי-סרטניות ויכול לעכב שגשוג תאי סרטן הערמונית ולעודד אפופטוזיס. דיכוי פעולתו מפחית את ההגנה הטבעית של הגוף.

אני באופן כללי לא שותה מוצרי חלב ולא מציע אותם גם לא אורגניים וגם לא "גראס-פד". לא ניתן להוציא מהם את ההורמונים שנמצאים באופן טבעי למטרת גדילת העגל/שה.
יחד עם זאת אני כן מודע שישנם מוצרי חלב יותר ידידותיים בגלל החיידקים שבהם (יוגורט, גבינות מסריחות). נראה כי יש להם פוטנציאל לעמעם חלק מההשפעות הבעייתיות של החלב הרגיל. זאת בעיקר דרך שינוי הרכב החלב במהלך התסיסה.

חלופות:
משקה סויה, שקדים, שיבולת שועל, אורז (פלוס מעורבים), קינואה. מכל דבר בעולם היום מכינים משקה… ואם תכינו אתם לבד. זה יהיה גם נקי יותר מחומרים.
עשו לעצמכם טובה גדולה ותחליפו את מזון העגלים במשהו ידידותי ומעשיר.

ולגבי סרטן הערמונית מניעה וטיפול היכנסו.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה