אב מזון – חלבון

אב מזון – חלבון
חלבון הוא שרשרת של חומצות אמינו ויש לו תפקידים חשובים בגוף האדם:

1. מרכיבי התא (עור, שיער שרירים ועצמות).
2. מערכת חיסון (נוגדנים).
3. מערכת הורמונלית (אינסולין).
4. מערכת עצבים (נוירוטרנסמיטורים).
5. אנזימים.

גוף האדם צריך ומשתמש ב כ-20 חומצות אמינו שונות, את חלקן הוא יודע לייצר ואת חלקן (חומצות אמינו חיוניות) הוא חייב לקבל מהתזונה. ואלה שמותיהם: לאוצין, תראונין, פנילאלנין, ליזין, איזולאוצין, טריפטופן, ולין, מתיונין והיסטידין.
בתזונה המערבית כמעט ולא יתכן מצב של חסר בחלבון, אולם תזונה לא מאוזנת עלולה להביא לחסרים בחומצות האמינו החיוניות.

אנשים מזהים את החלבון בעיקר עם שרירים. ויש בהחלט קשר כזה. ואחת ההמלצות העיקריות לאנשים העוסקים בבנית מסת שריר היא להעלות את כמות החלבון בין היתר על ידי אבקות חלבון. אז יכול להיות שלתקופה מסויימת כדאי לשים דגש. השאלה הנשאלת היא האם זה מתאים לכולם והאם זה לא מסכן את האינדיבידואל.

גם עודף חלבון בתזונה יכול לגרום לבעיות כגון: תגובות אלרגיות, פגיעה בתפקודי הכליות.
עודף כזה, יכול להיגרם בעיקר מאכילת יתר של מזון מהחי ותוספת של אבקות חלבון.
אמנם גם בצומח יש חלבון, אבל ברוב המזונות שמוכרים כמו קטניות, חומוס וכדומה, רמת החלבון נעה בין 18-26%, כאשר הסויה היא המובילה. דגנים ופסאודו דגנים (קינואה, דוחן, אמרנט, כוסמת) יכילו בסביבות 8-18% כאשר שיבולת השועל (קוואקר) היא המובילה. הם עדיין מוגדרים כפחמימות 60-70%. ואם שואלים אותי הטבע מכוון אותנו בדיוק גם באחוזי הצריכה של אבות המזון. כלומר אם ייקחו את כל מזונות הטבע ויעשו סטטיסטיקה אני מניח שהיא תהיה בכיוון פחמימות: 60-75%, חלבונים 10-20% ושומנים 20-30%.

דיאטת חלבון – דיאטה מאוד נפוצה (אטקינס), או תזונה קטוגנית. ההיגיון שעומד מאחוריהן הוא שהגוף לא מייצר מחלבון שומן כמו שעושה עם פחמימות, ואז עם פעילות גופנית, הגוף צריך לייצר ממשהו אנרגיה וחלק מהאנרגיה מופקת גם משומן הגוף.
הבעיה בתזונה הזו היא החדגוניות והמחסור במרכיבים סופר חיוניים לגוף בעידן המזוהם של היום במיוחד נוגדי חמצון (פוליפנולים).

חלבון מהחי – כבד שומני.
תזונה מבוססת צומח – תזונת פליאו (מבוססת בשר).

*** תוספת פברואר 24 – טרשת עורקים
חוקרי בית הספר לרפואה של אוניברסיטת Pittsburgh גילו מנגנון מולקולרי שבאמצעותו עודף חלבון בתזונה עלול להגביר את הסיכון לטרשת עורקים.
הממצאים פורסמו בפברואר 24 בכתב העת Nature Metabolism.
המחקר, ששילב ניסויים קטנים בבני אדם עם ניסויים בעכברים ותאים בצלחת פטרי, הראה שצריכה של מעל 22% מהקלוריות התזונתיות מחלבון יכולה להוביל להפעלה מוגברת של תאי מערכת החיסון הממלאים תפקיד ביצירת רובד טרשת עורקים. יתר על כן, המדענים הראו שלחומצה אמינית חיונית אחת – לאוצין – יש תפקיד לא פרופורציונלי בהנעת המסלולים הפתולוגיים הקשורים לטרשת עורקים.
החוקרים מציינים ש"המחקר מראה כי הגדלת צריכת החלבון בשאיפה לבריאות מטבולית טובה יותר אינה תרופת פלא. אדם עלול לגרום נזק אמיתי לעורקים שלו".

החוקר הבכיר במחקר ד"ר לקרדיולוגיה Babak Razani ציין ש"המחקר מראה כי הגדלת צריכת החלבון בשאיפה לבריאות מטבולית טובה יותר אינה תרופת פלא. אדם עלול לגרום נזק אמיתי לעורקים שלו". כמו כן הוא מציין שעל פי סקר של תזונה אמריקאית ממוצעת בעשור האחרון, האמריקאים בדרך כלל צורכים הרבה חלבון, בעיקר ממקורות מן החי. יתרה מכך, כמעט רבע מהאוכלוסייה מקבלת מעל 22% מכלל הקלוריות היומיות מחלבון בלבד. "מגמה זו מונעת ככל הנראה מהרעיון הפופולרי שחלבון תזונתי חיוני לחיים בריאים", אבל קבוצות המחקר שלהם ושל קבוצות אחרות הראו שהסתמכות יתר על חלבון עשויה לא להיות דבר כל כך טוב לבריאות לטווח ארוך.
Razani מוסיף שבעקבות מחקרם משנת 2020, שבו המעבדה שלו הראתה לראשונה שעודף חלבון בתזונה מגביר את הסיכון לטרשת עורקים בעכברים, המחקר הנוכחי שלו בשיתוף פעולה עם ד"ר Bettina Mittendorfer מומחית בחילוף חומרים באוניברסיטת Missouri, העמיק במחקר מנגנון פוטנציאלי והרלוונטיות שלו לגוף האדם. ויחד עם הקבוצה של ד"ר Mittendorfer עם מומחיות בביולוגיה תאית ומטבוליזם הם ביצעו סדרה של ניסויים על פני מגוון מודלים – מתאי עכברים ועד בני אדם.

בהתבסס על ניסויים ראשוניים בנבדקים אנושיים בריאים לקביעת ציר הזמן של הפעלת תאי מערכת החיסון לאחר אכילת ארוחות מועשרות בחלבון, החוקרים דימו מצבים דומים בעכברים ובמקרופאגים אנושיים, תאי חיסון שהוכחו כרגישים במיוחד לחומצות אמינו. עבודתם הראתה שצריכת יותר מ-22% מהקלוריות היומיות בתזונה באמצעות חלבון עלולה להשפיע לרעה על מקרופאגים שאחראים על פינוי פסולת תאים, מה שמוביל להצטברות של "בית קברות" של אותם תאים בתוך דפנות כלי הדם ולהחמרה של הפלאקים הטרשתיים. מעניין לציין כי הניתוח של חומצות אמינו במחזור הדם הראה כי לאוצין – חומצת אמינו המועשרת במזונות שמקורם בבעלי חיים כמו בשר בקר, ביצים וחלב – אחראית בעיקר להפעלה חריגה של מקרופאגים ולסיכון לטרשת עורקים, "מה שמצביע על דרך אפשרית למחקר נוסף על שינוי תזונה מותאמת אישית".

הממצאים רלוונטיים במיוחד במסגרות בתי חולים, שם תזונאים ממליצים לעתים קרובות על מזון עשיר בחלבון לחולים החולים ביותר כדי לשמר מסת שריר וחוזק. "אולי הגדלת עומס חלבון בצורה עיוורת היא שגויה. במקום זאת, חשוב להסתכל על התזונה כמכלול ולהציע ארוחות מאוזנות שלא יחמירו בטעות מצבים קרדיו-וסקולריים, במיוחד אצל אנשים בסיכון למחלות לב והפרעות בכלי הדם".
https://www.upmc.com/media/news/021924-too-much-protein

אני לא יודע אם אחוז רמות החלבון לבדו הוא מדד מספק. לדעתי אדם נורמטיבי שלא עוסק בבניית שריר והעלאת מסת שריר (בודי-בילדינג) צריך להיות סביב 0.8-1.2-גרם על כל ק"ג של משקל הגוף. לדוגמה אם אדם שוקל 70 אז הוא צריך בסביבות 56-84 גרם חלבון ליום ובמנות. ובמידה והגוף דורש יותר בגלל פעילות גופנית מוגברת או עבודה פיזית אז 1.5 לק"ג מרגיש די והותר.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה