קטגוריה: מערכת עיכול
-

מיקרוביום – כולין/ TMAO – חומרת שבץ
המיקרוביום אחראי בין היתר לעיכול וסינתוז חומרים שמגיעים מהמזון שלנו. ובהתאם למזון יש גם שינויים במגוון לטוב ולרע. TMAO הינו תוצר לוואי המיוצר כאשר חיידקי המעיים באים במגע עם רכיבי תזונה מסוימים (קרניטין ולציטין/ כולין) השופעים במיוחד בבשר אדום ובמוצרים אחרים מן החי. כן הם גם קיימים בצומח אך ברמות נמוכות יחסית. הרכב ומיגוון החיידקים…
-

מיקרוביום המעי קשור לאיך תינוקות חווים פחד
התינוקות הם מראה של ההורים והסביבה שלהם. התגובות שלהם לדברים מאוד קשורות לחוויה שלהם את ההורים והסביבה. תינוקות לא נולדים עם פחדים… הם נולדים עם דף חלק ולבן ומהיום הראשון הוא מתחיל להתמלא במידע. התינוקות לומדים את הסביבה על פי התגובות של האנשים הקרובים אליהם בעיקר על ידי חיקוי. ישנם כמובן מנגנוני השרדות שכן אמורים…
-

אפיגנטיקה – מתילציה – גיל ביולוגי – תזונה מבוססת צומח – בריאות הנפש
—
by
in אגוזים ושקדים, אפיגנטיקה, בי קומפלקס, במיה, גיל ביולוגי, הגיל השלישי, ויטמין B12, ויטמין בי 6, ירוקים, כורכום, ליקופן (עגבניות), מינרלים, מצליבים, מתילציה, נוגדי חמצון, ס-אדנוזיל-ל-מתיונין (SAMe), סלניום, פולאט, פוליפנולים, פטריות, פירות יער, פקאנים, פרוביוטיקה, קוורצטין, רזברטרול, שיטקי, תה ירוק, תזונה מבוססת צומח – טבעונותהגיל הביולוגי (גיל התאים) שונה מהגיל הכרונולוגי (משך הזמן מאז שנולד האדם) והוא צובר אחיזה בקהילות מדעיות כמדד מדויק יותר לקביעת גילו האמיתי של אדם. מדענים היום מסוגלים להסתכל על תאים ולקבוע אם הם נכנסו להזדקנות, שלב בהתפתחות התא שבו הם מאבדים את היכולת להתחדש ולתקן את עצמם. ככל שאנו מזדקנים, יותר מהתאים שנפלו מצטברים…
-

תזונה מערבית, מזון מהחי ומיקרוביום: הקשר לדלקות מעיים
מקרים של מחלת מעי דלקתית (IBD), הכוללת את מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית, הולכים וגדלים ברחבי העולם, במיוחד בקרב ילדים.למרות שאין הסבר ברור למגמה זו, לשינויים בדפוסי התזונה יש תפקיד תורם, בגלל השפעתם על המיקרוביום של המעי ועל מערכת החיסון במגוון רחב של מנגנונים. התזונה המערבית, שהיגרה למדינות רבות בעולם, היא תוצאה של הנדסת מזון המשתמשת…
-

אנשים בסיכון גנטי גבוה לסרטן המעי הגס מפיקים יותר מאורח חיים בריא
—
by
in B. bifidum, B. breve, B. fragilis, B. infantis, B. longum, Bifidobacteria, L. acidophilus, L. bulgaricus, L. casei, L. coryniformis, L. fermentum, L. gallinarum, L. gasseri, L. johnsonii, L. paracasei, L. plantarum, L. rhamnosus, L. salivarius, אנתוציאנינם, אסטרגלוס, אפיגנטיקה, אפיגנין, בי קומפלקס, היביסקוס, סרטן ומניעה, סרטן מעי גס, פולאט, פוסטביוטיקה – SCFA, פירות וירקות, ריבופלבין (B2), תזונה (כללי), תזונה מבוססת צומח – טבעונות, תזונה מהחי – בשר אדום/ עופות, תיאמין (B1)סרטן המעי הגס נמצא במקום השלישי בשכיחותו מבין הסרטנים השונים ובמקום השני בעולם המערבי לרבות ישראל בסיבת המוות סרטן.גורמי הסיכון על פי הרפואה הקונבנציונלית הם: גיל (80% מהחולים הם מעל גיל 60), מיקום גאוגרפי למשל מדינות מערביות, הימצאות פוליפים טרום סרטניים[1], היסטוריה משפחתית, מחלות מעי דלקתיות ובסוף גורמים סביבתיים כמו בשר אדום ומזון מעובד שמכיל…