קטגוריה: מוח
-

תינוקות וילדים צעירים עשויים לנשום ולספוג פתלאטים, מעכבי בעירה וכימיקלים מזיקים אחרים מהמזרנים שלהם
פלסטיסייזרים הם כימיקלים תעשייתיים שמוספים למוצרי פלסטיק כדי להשפיע על אופיים של המוצרים: גמישות/קשיחות, מניעת בעירה וכו'.המוכרים ביותר הם פתלאטים, מעכבי בעירה (אורגנופוספאטים, PBDEs וחלופותיהם). המוצרים הכוללים אותם הם כמעט בכל קטגוריה ביתית (שטיחים, מזרונים, וילונות רחצה, צעצועים, פלאפונים ויתר מוצרי חשמל. והם הכי בעייתיים בתקופת ההריון והינקות. שני מחקרים שפורסמו באפריל 25 בהובלת חוקרים…
-

שומשום מלא – מחלות קרדיומטבוליות ועוד
—
by
in אבץ, אומגה 3 (ALA EPA DHAׂ), אומגה 6, אלצהיימר ודמנציה, בי קומפלקס, ברזל, דלקות פרקים, התקף לב/ אוטם שריר הלב, ויטמין E, ויטמין בי 6, חלבונים/ ח' אמינו, טריגליצרידים, טרשת עורקים, כבד – הגנה וניקוי, כבד שומני, כולסטרול, לחץ דם גבוה, מגנזיום, מחלות לב וכלי דם, מחלות מטבוליות, מערכת עצבים, נחושת, ניאצין (B3), סוכרת, סידן, פיטוסטרולים, פרקינסון, שומנים ושמנים, שומשום, שיפור תפקודי המוח, תיאמין (B1), תרופות להורדת כולסטרול (סטטינים)שומשום (Sesamum indicum) – מקורו באיי סונדה באינדונזיה עם היסטוריה המתפרשת על פני 4,000 שנים. ומצא את דרכו לאסיה ולחלקים מאפריקה, כולל מצרים. לאחר מכן, זרעי השומשום התפשטו לאזורים אחרים בעולם, כולל אירופה ובסופו של דבר לצפון אמריקה.לשומשום יש הרבה מאוד זנים וצבעיו נעים בין לבן – צהוב – חום ויש גם שחור. לשומשום השחור…
-

מגנזיום – מחלות לב וכלי דם
מגנזיום הוא יון תוך תאי בעיקרו (98%) וזה אומר שמצד אחד רמותיו במחזור הדם לא משקפות דבר על רמותיו האמיתיות בגוף האדם ומצד שני הוא משפיע ברמת התאים של כלל המערכות בגוף. הוא למעשה קו פקטור של יותר מ-600 תגובות אנזימטיות ולכן המסקנה היחידה היא שיש לוודא שרמותיו היומיות מתאימות לכל מגדר,שכן חוסר שלו יכול…
-

תיאמין (ויטמין B1) – חיוניותו לבריאות הגוף, הסיבות למחסור ותובנות עדכניות
אני אתחיל ואומר שאני פחות נוטה לעסוק בויטמין בי זה או אחר, אולי בי 12 ופולאט הם יוצאי דופן, אבל בגדול אני חושב שאין שום סיבה לחסר שלהם אם התזונה מגוונת ומלבד השניים שהזכרתי אני חושב שהם עובדים טוב יותר ביחד כקומפלקס ולא כתוסף בודד. תיאמין (ויטמין B1) כשאר ויטמיני בי הוא מסיס במים. תיאמין…
-

נזק ברירית מערכת העיכול העליונה – פרקינסון
מתוך האתר של ארגון הבריאות העולמי[1]: במאמר המרכז על פרקינסון הכותרת מתחילה במילה מיקרוביום. ובמיוחד זה הנמצא במערכת העיכול. כלומר היום הקשר הזה כבר מבוסס – Gut-Brain-Axis.גם ד"ר Trisha S. Pasricha, נוירו-גסטרואנטרולוגית מהמרכז הרפואי של Beth Israel Deaconess (BIDMC) והמחברת הראשית של מחקר שפורסם בספטמבר 24 בכתב העת JAMA Network Open טוענת ש"גוף גדל והולך…