הגיל השלישי·מחלות מטבוליות·סוכרת·פעילות גופנית

המפתח לאופן שבו פעילות גופנית מגינה מפני סוכרת ויתר מחלות מטבוליות

שיעור האנשים ברחבי העולם מעל גיל 60 יוכפל בשלושת העשורים הבאים ועד 2031. השכיחות של סוכרת מסוג 2 עולה עם הגיל ולכן הזדקנות האוכלוסיה תגרום גם לעלייה בשכיחות המחלה ברחבי העולם.
אחת הסיבות העיקריות לשכיחות המוגברת של סוכרת מסוג 2 עם הגיל היא התפתחות של תנגודת לאינסולין, או חוסר יכולת של הגוף להגיב לאינסולין, ולעתים קרובות הדבר נגרם מירידה בפעילות הגופנית ככל שאנו מתבגרים.
במהלך האבולוציה, פעילות גופנית אם בחיפוש אחר מזון, בניית מקלטים או הימנעות מטורפים הייתה חיונית להישרדות האדם, וזה הצריך פיתוח של מנגנונים הסתגלותיים לתמיכה בתפקוד השרירים ובבריאות הכללית. עם זאת, בתקופה המודרנית, הטכנולוגיה נתנה לנו פחות צורך בפעילות גופנית על מנת לשרוד. כלומר סביר מאוד לחשוב שחוסר פעילות גופנית עשויה לתרום להתפתחותן של אינספור מחלות, כולל תנגודת לאינסולין וסוכרת מסוג 2, שהגיעו לממדי מגיפה ברחבי העולם.
עם זאת, המנגנונים המדויקים שבהם חוסר פעילות גופנית מקלה על התפתחות תנגודת לאינסולין נותרו בגדר תעלומה.

מדענים מאוניברסיטת מונאש באוסטרליה גילו אנזים שהוא המפתח מדוע פעילות גופנית משפרת את בריאותנו.
למדענים חשוב לציין שתגלית זו פתחה את האפשרות של תרופות לקידום פעילות האנזים הזה, תוך הגנה מפני השלכות ההזדקנות על הבריאות המטבולית, כולל סוכרת מסוג 2.
ולי חשוב לציין שאם ישנה פעילות שעושה משהו טוב לא צריך לייצר את המשהו הטוב הזה בצורה סינתטית, אלא לעודד את אותה פעילות שחשובה לדברים בריאותיים אחרים.

למעשה החוקרים גילו כיצד פעילות גופנית משפרת את ההיענות לאינסולין ובתמורה מקדמת את הבריאות המטבולית.
הם גילו כי ירידה ביצירת רדיקלים חופשיים מסוג (ROS) בשרירי השלד במהלך ההזדקנות מסייעת להתפתחות תנגודת לאינסולין. לדברי החוקרים, שרירי השלד מייצרים כל הזמן ROS וזה מוגבר במהלך פעילות גופנית. כלומר על פי רוב בגילאים מאוחרים עוסקים פחות בפעילות גופנית ולכן רמות ה-ROS יורדים.

מי שלא מסתדר לו איך ירידה ברדיקלים חופשיים יכול לגרום למשהו שעל פי רוב עודף רדיקלים חופשיים מייצרים. אז אני אסביר.
נכון, רדיקלים חופשיים מייצרים תגובות שרשרת שעשויות לפגוע בתפקוד התא, במיוחד כאשר אנחנו מקבלים את זה ממזהמים סביבתיים ובכמויות גדולות, אבל צריך לשאול מדוע גם במהלך פעילות גופנית ארובית ו/או אנארובית המיטוכונדריה מייצרת ROS.
הרי הגוף הוא חכם ולא אמור לייצר משהו שייפגע בעצמו. וגם ידוע שפעילות גופנית תורמת לאריכות ימים ולא להיפך. אז כמו הרבה דברים בעולם הטבע, זה הכל ענין של מינון ושמירה על איזון. פעילות גופנית שחושפת את שרירי השלד למתח/ עומס אקוטיים, אשר מעוררים תגובות פיזיולוגיות מפצות והסתגלותיות. ההתאמות הללו מגדילות אז את הסובלנות ומגינות מפני מתחים עתידיים. כלומר מסתבר ש-ROS שמיוצר בזמן פעילות גופנית הוא חשוב מאוד לפעילות מטבולית של התאים ולהסתגלות גופנית המובילה לעמידות בפני נזקי חמצון באמצעות מסלולים נוגדי חמצון.
אפשר לראות את זה למשל במחקרים הבאים:

Acute exercise generates excessive ROS that cause damage in the body, while regular exercise results in bodily adaptations leading to resistance against oxidative damage via antioxidant pathways
https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fphys.2016.00486/full

The Good, the Bad, and the Ugly of ROS: New Insights on Aging and Aging-Related Diseases from Eukaryotic and Prokaryotic Model Organisms
https://www.hindawi.com/journals/omcl/2018/1941285/

כלומר פעילות גופנית היא חשובה ביותר בשימור והסדרת תהליכי חמצון בגוף, בלעדיה יעלה העומס החמצוני.

במאמר שפורסם בדצמבר 21 בכתב העת Science Advances, צוות המחקר הראה כיצד אנזים בשם (NOX-4 (Nicotinamide adenine dinucleotide phosphate oxidase 4, חיוני להשריית ROS בזמן פעילות גופנית ולתגובות הסתגלות המניעות מטבוליזם בריא יותר.
החוקרים מצאו כי NOX4 מוגבר בשרירי השלד לאחר פעילות גופנית, וכי הדבר מוביל ל-ROS מוגבר אשר מעורר תגובות אדפטיביות המגנות מפני התפתחות של תנגודת לאינסולין.
המדענים הראו כי רמות NOX4 בשרירי השלד קשורות ישירות לגיל ולירידה בפעילות הגופנית וכתוצאה מכך לרגישות לאינסולין.
החוקרים גם הראו שמחיקת NOX4 בשריר לא רק החמירה את התפתחות העמידות לאינסולין עם הזדקנות והשמנה, אלא גם הפחיתה את ההשפעות המיטיבות של פעילות גופנית על פעולת האינסולין.

In this study, we demonstrate that the generation of ROS by skeletal muscle NOX4, the expression of which is increased by exercise and conversely is reduced with age or obesity, induces adaptive responses that prevent oxidative damage, maintain muscle function and exercise capacity, and attenuate the age- and obesity-
associated development of insulin resistance
the deletion of NOX4 in muscle not only exacerbates the development of insulin resistance with aging and obesity, but also diminishes the beneficial effects of acute exercise on insulin action
https://www.monash.edu/discovery-institute/news-and-events/news/2021-articles/monash-researchers-uncover-key-to-how-exercise-protects-against-consequences-of-ageing

במחקר אקראי מבוקר רב-מרכזי שפורסם במהדורת דצמבר בג'ורנל Diabetes חוקרים מהמרכז הגרמני לחקר סוכרת (DZD) חקרו האם אנשים עם טרום-סוכרת וסיכון גבוה מרוויחים מהתערבות באורח החיים (LI), פעילות גופנית ותזונה. וכיצד אנשים עם סיכון נמוך מושפעים מאותה התערבות אל מול אנשים ללא אותה התערבות במניעת ההתפתחות של סוכרת.
ה-LI נמשך 12 חודשים ותקופת המעקב הייתה שנתיים נוספות. סך של 1,105 אנשים עם טרום סוכרת נחקרו באתרי מחקר שונים בגרמניה והוקצו לפנוטיפ בסיכון גבוה או בסיכון נמוך המבוסס על הפרשת אינסולין, רגישות לאינסולין ותכולת שומן בכבד. 82% מהמשתתפים סיימו את המחקר.
התוצאות הראו שיותר פעילות גופנית, כלומר LI אינטנסיבי יותר, עוזרת לאנשים בסיכון גבוה (אנשים המייצרים מעט אינסולין או סובלים מכבד שומני עם תנגודת לאינסולין), לשפר את רמות הגלוקוז והקרדיו-מטבוליות בדם ולהפחית את תכולת השומן בכבד לטווח הנורמלי.
אצל המשתתפים בסיכון נמוך שעסקו בפעילות גופני רגילה, לאחר שלוש שנים הסבילות לגלוקוז הייתה בסבירות גבוהה יותר לנורמליזציה.

מחקר שפורסם בינואר 22 בג'ורנל Metabolites בחן יותר מ-7,000 גברים שהיו במעקב במשך שמונה שנים ומצא שפעילות גופנית סדירה משנה משמעותית את פרופיל המטבוליטים של הגוף, ורבים מהשינויים הללו קשורים בסיכון נמוך יותר לסוכרת מסוג 2,
החוקרים חקרו את הקשר של פעילות גופנית עם פרופיל מטבוליטים, רגישות לאינסולין, הפרשת אינסולין וסיכון לסוכרת מסוג 2 בגברים המשתתפים במחקר METabolic Syndrome In Men (METSIM). אף אחד מהמשתתפים לא סבל מסוכרת בתחילת המחקר. שאלון פעילות גופנית נערך בקרב המשתתפים בתחילת המחקר ושוב שמונה שנים לאחר מכן, והם גם עברו בדיקת סבילות לגלוקוז דרך הפה ונותחו המטבוליטים שלהם מדגימת גלוקוז בצום.
המשתתפים סווגו לארבע קטגוריות על סמך הפעילות הגופנית שלהם: אלה שלא היו פעילים פיזית, אלה שהיו פעילים פיזית רק מדי פעם, אלה שהיו פעילים פיזית באופן קבוע אך לא יותר מפעמיים בשבוע, ואלה שהיו פעילים פיזית באופן קבוע לפחות שלוש פעמים בשבוע.
משך פעילות גופנית בודדת הוגדר כ-30 דקות לפחות.

המחקר מצא שגברים בקטגוריית הפעילות הגופנית הגבוהה ביותר היו בסיכון נמוך ב-39% לסוכרת מסוג 2 בהשוואה לגברים שלא היו פעילים פיזית וב-30% נמוך אפילו עבור גברים שהיו פעילים פיזית לא יותר מפעמיים בשבוע. כמו כן נצפו רמות נמוכות יותר של גלוקוז ואינסולין בצום, ורגישות טובה יותר לאינסולין והפרשת אינסולין, נצפו בגברים שהגבירו את פעילותם הגופנית במהלך המעקב.
פעילות גופנית הייתה קשורה לרמות של סך של 198 מטבוליטים. בין היתר, פעילות גופנית שינתה את רמות מספר השומנים באופן שבמחקרים קודמים נקשרה עם סיכון נמוך יותר לסוכרת מסוג 2. במחקרים קודמים, לתזונה מקדמת בריאות נצפו גם כמה קשרים דומים לרמות חומצות שומן בלתי רוויות, כסמנים ביולוגיים חדשים לחלוטין הקשורים לפעילות גופנית, החוקרים זיהו במיוחד סטרואידים, חומצות אמינו, אימידאזולים, חומצות קרבוקסיליות וחומצות הידרוקסיות.
"מחקר זה הוא הראשון לבסס קשר בין מטבוליטים רבים לפעילות גופנית"

מחקר שהתפרסם בינואר 22 בג'ורנל Diabetes Care מצא שהליכה סדירה ובעצימות גבוהה עשויה לסייע במניעת סוכרת מסוג 2 בקרב נשים בגילאי 70 ו-80.
צוות המחקר מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו ניתח נתונים ממחקר שעסק בבריאות האישה. מטרתו לאפיין פעילות גופנית ובריאות קרדיווסקולרית אצל נשים לאחר גיל המעבר. במחקר השתתפו קבוצה מגוונת של נשים מבחינה אתנית, בנות 65 ומעלה, שלא אובחנו עם סוכרת וחיו באופן עצמאי.הן התבקשו לענוד מד צעדים מעל הירך הימנית 24 שעות ביממה, למשך שבוע. נתוני הבריאות שלהן היו במעקב במשך שבע שנים. ממצאי המחקר הראו כי מתוך 4,838 הנשים שהשתתפו במחקר, 395 פיתחו סוכרת – כלומר כ-8%.מחקר זה מאשש מחקרים קודמים אבל גם מדגיש: ככל שאדם צועד יותר צעדים ביום וככל שההליכה אינטנסיבית יותר, כך הסיכון לפתח סוכרת יורד.
החוקרים הצביעו על ממצא המפתח בעבודתם: על כל 1,000 צעדים ביום, הסיכון לסוכרת באוכלוסיית הגיל הנ"ל נמוך ב-6%. אם מבוגר ממוצע היה עושה 2,000 צעדים נוספים בכל יום, הוא עשוי לצפות להפחתה של 12% בסיכון לסוכרת.
אם לתרגם זאת למספרים. על פי החוקרים אם כולם יצעדו 2,000 צעדי ביום ניתן לצפות ש-60,000 אנשים בכל שנה לא יחלו בסוכרת.

מחקר שפורסם בפברואר 22 בג'ורנל The FASEB Journal מצא שאחת הדרכים שבהן פעילות גופנית יכולה להתמודד עם נזקי הסוכרת היא על ידי הפעלת מערכת טבעית שמצמיחה כלי דם חדשים כאשר אלה הקיימים נפגעים על ידי מחלה זו.
מחקר שפורסם בפברואר 22 בג'ורנל The FASEB Journal מצא שאחת הדרכים שבהן פעילות גופנית יכולה להתמודד עם נזקי הסוכרת היא על ידי הפעלת מערכת טבעית שמצמיחה כלי דם חדשים כאשר אלה הקיימים נפגעים על ידי מחלה זו.
החוקרים מבית הספר לרפואה של ג'ורג'יה (MCG) מסבירים שאנגיוגנזה היא היכולת ליצור כלי דם חדשים, וסוכרת לא רק פוגעת בכלי דם קיימים, היא מעכבת את היכולת המולדת הזו לגדל כלי דם חדשים מול מחלות ופציעות. תאי אנדותל מצפים את כלי הדם שלנו והם חיוניים לצמיחת כלי דם חדשים. במחקר החדש נמצאו ההוכחות הראשונות לכך שלפני סוכרת, אפילו מפגש אחד של 45 דקות של פעילות גופנית בעצימות מתונה מאפשר ליותר אקסוזומים, חבילות תת-מיקרוסקופיות מלאות במטען פעיל ביולוגית, להעביר ישירות לתאים יותר מחלבון, שנקרא ATP7A, בעל תפקיד בתהליך האנגיוגנזה כשמגיע לתאי האנדותל. זה נצפה הן במודל עכברים עם סוכרת מסוג 2 (שבועיים של ריצה על גלגל) והן בבני אדם בריאים בגילאי 50 (פעילות אירובית) שהעלו את רמות ATP7A באקסוזומים שהתחברו לתאי אנדותל.
החוקרים מסבירים שפעילות גופנית מגדילה את כמות נוגד החמצון החוץ-תאי סופראוקסיד דיסמוטאז (SOD3), והמטען של ATP7A, הידוע גם שמספק את המינרל החיוני נחושת לתאים, הוא המפתח לניצול טוב של ה-SOD3.
SOD3, הוא נוגד חמצון טבעי חשוב המיוצר על ידי תאי שריר חלק בכלי הדם בדפנות כלי הדם וכן תאי שריר השלד, מה שעוזר לנו לשמור על רמות בריאות של מיני חמצן תגובתיים (ROS), המאפשר מגוון פונקציות. אבל בסוכרת, רמות סוכר גבוהות בדם גורמות לרמות ROS גבוהות שבמקום זאת מעכבות תפקודים תקינים חשובים. SOD3 מושתק באופן טבעי בתאי אנדותל, ולכן הם חייבים לקבל אותו מתאים אחרים ולכן החשיבות של משלוח אקסוזום. לאחר מכן, SOD3 חייב להיקשר לתאי אנדותל בנקודה הטבעית שלו הנקראת 'תחום קושר הפרין', והטרנספורטר ATP7A חייב להיות נוכח כדי לאפשר ל-SOD3 להיות פעיל שם. כלומר גם ATP7A וגם אתר הקישור הם המפתח ולראייה כשהחוקרים הסירו את אתר הקישור מתאי האנדותל, מה שיכול לקרות בטבע, היתרונות אבדו.
ברגע ש SOD3 נמצא בשטח ופעיל הוא הופך את ה-ROS למי חמצן (H2O2), שגם עוזר לתמוך בתפקוד תקין של תאי האנדותל. החוקרים דיווחו שבתאי אנדותל אנושיים, ביטוי יתר של SOD3 מקדם אנגיוגנזה על ידי הגדלת H2O2.


https://www.miragenews.com/new-evidence-of-how-exercise-can-counter-770130/

במאמר: "איך המיטוכונדריה מושפעת על ידי פעילות גופנית ותזונה" מראים את הקשר בין פעילות גופנית לשיפור תפקודי מיטוכונדיה מה שמצביע על עוד מנגנון חשוב לאיזון רמות סוכר ומניעת תנגודת אינסולין.

אף פעם לא מאוחר מדי להתחיל כדי לראות תוצאות

במחקר שפורסם בדצמבר 21 בג'ורנל Aging Cell ראו כי גם להתחיל פעילות גופנית בגיל מאוחר בחיים מפחיתה את ההזדקנות האפיגנטית של שרירי השלד.

בעוד שהעיתון צפוף בנתונים, המשקף את השימוש במספר כלים אנליטיים, הניסוי שיצר את הנתונים היה פשוט יחסית. לעכברי מעבדה שהתקרבו לסוף תוחלת חייהם הטבעית, לאחר 22 חודשים, הורשו גישה לגלגל כושר משוקלל. בדרך כלל, עכברים אינם דורשים כפייה לרוץ והם יעשו זאת מרצונם. עכברים מבוגרים ירוצו בכל מקום בין שישה לשמונה קילומטרים ביום, בעיקר בקפיצות, בעוד עכברים צעירים עשויים לרוץ עד 10-12 קילומטרים. הגלגל המשוקלל הבטיח שהם בנו שרירים. אמנם אין אנלוגי ישיר לרוב שגרות האימונים האנושיות, אך החוקרים השוו זאת ל"חייל שנושא תרמיל כבד קילומטרים רבים".

כאשר העכברים נחקרו לאחר חודשיים של ריצת גלגל משוקלל מתקדם, נקבע שהם בגיל האפיגנטי של עכברים צעירים בשמונה שבועות מאשר עכברים יושבניים באותו גיל – 24 חודשים. החוקרים ציינו כי תוחלת החיים של הזן הספציפי של העכברים שנחקרו מתחיל לרדת לאחר 24 חודשים בקצב משמעותי. וכאשר תוחלת החיים שלך נמדדת בחודשים, שמונה שבועות נוספים – בערך 10 אחוז מתוחלת החיים – הם רווח ראוי לציון.

ההשפעה היא דרך מתילציה של DNA.

סוכרת – סקירה מפורטת של צמחים ורכיבים למניעה וטיפול.

אם אתם מוצאים את המידע מענין ומועיל ומעוניינים בהמשך העשייה למען בריאות טבעית מודעת לכולם, מוזמנים לתרום בכל סכום (חד פעמי או חודשי)

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s