קרישת דם היא מנגנון טבעי בתגובה לפציעה שבאה למנוע דימום יתר... ישנם מצבים שעודף קרישת דם גורם לתהליך של פקקת (סתימת עורקים/ טרשת עורקים) דבר שיכול להגביל את זרימת הדם. וזה יכול ליצור מצב של תסחיף שיכול לסתום כלי דם ולגרום למוות של רקמה או איבר, התקפי לב או שבץ מוחי. זיהומים נגיפיים יכולים להפעיל… להמשיך לקרוא וירוסים וקרישת דם
קטגוריה: מחלות לב וכלי דם
אשווגנדה
האשווגנדה/ ויתניה משכרת/ ג'ינסנג הודי, הוא שיח רב-שנתי ממשפת הסולניים.בסנסקריט משמעות שמו מלמדת שהוא מעניק כוח ואון כמו של סוס... שורש האשוואגנדה (לפי הרפואה האיורבדית) תומך באוג'ס, תמצית החיוניות והחוסן. אדם עם הרבה אוג'ס, כך אומרים ברפואה ההודית, יחלה לעתים רחוקות בלבד, ייהנה מחוסן גופני ומנטלי, יאריך ימים ויהיה בעל מראה צעיר גם בזקנתו. שורש… להמשיך לקרוא אשווגנדה
זיהום אוויר הוא מהגורמים העיקריים למוות ממחלות לב וריאה – מתי ארגוני הבריאות יתחילו להלחם במזהמים?
חוקרים מטעם אוקספורד בדקו את הקשר בין זיהום אוויר לתמותה ופרסמו את הממצאים שלהם במרץ 2020 בג'ורנל הרפואי Cardiovascular Research וזו המסקנה שלהם:זיהום אוויר הוא אחד מגורמי הסיכון העיקריים לתמותה בטרם עת, בעיקר בגלל מחלות לב וכלי דם. יותר מעישון טבק (מבחינת גורם סיכון). Ambient air pollution is one of the main global health risks,… להמשיך לקרוא זיהום אוויר הוא מהגורמים העיקריים למוות ממחלות לב וריאה – מתי ארגוני הבריאות יתחילו להלחם במזהמים?
שום (garlic) – סגולות רפואיות
מחקר מסוג סקירה מפברואר 2014 פורסם בג'ורנל הרפואי Avicenna J Phytomed מסביר כמה טוב להוסיף שום לתפריט היומי. אם כטרי ואם כתבלין. מחלות לב וכלי דם - מוריד לחץ דם, מוריד כולסטרול וטריגליצרידים, "מדלל" דם בכך שמונע הצמדות של טסיות והצטברות שלהן.אנטי סרטני - מניעת שינויים של DNA, מניעת מוטציות של תאים, טיהור רדיקלים חופשיים,… להמשיך לקרוא שום (garlic) – סגולות רפואיות
סקירה מפורטת של רכיבים מהצומח והשפעתם על כאבים ודלקות
במחקר שפורסם בפברואר 2020 בג'ורנל הרפואי MDPI סקרו את ההשפעות והמנגנונים של פלבונואידים ביכולת שלהם לשכך כאבים ולטפל בתהליכי דלקת. Therapeutic Potential of Flavonoids in Pain and Inflammation: Mechanisms of Action, Pre-Clinical and Clinical Data, and Pharmaceutical DevelopmentFlavonoids have been widely used for their antioxidant, analgesic, and anti-inflammatory effects along with safe preclinical and clinical… להמשיך לקרוא סקירה מפורטת של רכיבים מהצומח והשפעתם על כאבים ודלקות
שמן אתרי מרווה רפואית אל מול סימבסטטין בקשר לפרופיל שומני גבוה
שמנים אתריים עובדים! נקודה!ומניסיון הם גם יכולים לסייע לכל בעיה רפואית. עם סייג קטן שקשור לאורח החיים של האדם, כמות המזהמים שהוא נחשף, כמות התרופות שהוא מקבל, כי הן פוגעות באיברים חיוניים ומונעים הרבה פעמים את היכולת הטבעית של הגוף לתקן את עצמו. כלומר האדם מחויב גם לשינוי. אין לי ספק ולו הקטן שבקטנים שאדם… להמשיך לקרוא שמן אתרי מרווה רפואית אל מול סימבסטטין בקשר לפרופיל שומני גבוה
סיבים תזונתיים – מזון פרהביוטי – מחלות לב ובריאות כללית
סיבים תזונתיים הם החלק הקשה של הצומח והם נחשבים לרב סוכר רק שאינם מפורקים על ידי אנזימים כמו הפחמימות הרגילות, אלא מפורקים על ידי חיידקים טובים (מיקרוביום) במעי הגס. מחלקים אותם למסיסים במים (בדרך כלל מפירות וירקות) ושאינם מסיסים במים (חיטה, תירס ופשתן). כתבתי רבות על חשיבות המגוון של מזונות (צבעים, מרקמים, טעמים וכולי) וגם… להמשיך לקרוא סיבים תזונתיים – מזון פרהביוטי – מחלות לב ובריאות כללית
מהי חשיבות רקמת השומן (PVAT) בכלי הדם? ומה הקשר לסוכר?
מחקר שפורסם בפברואר 2020 בג'ורנל הרפואי Scientific Reports מציג מידע חדש לגבי רקמת שומן טבעתית שנקראת (PVAT) הנמצאת בכלי הדם... A New Function for Perivascular Adipose Tissue (PVAT): Assistance of Arterial Stress Relaxation החוקרים טוענים שעד כה חשבו שמטרת השכבה הזו היא לאגור שומן בלבד .החוקרים טוענים שכשחוקרים עוסקים במבנה כלי הדם, הם מדברים על… להמשיך לקרוא מהי חשיבות רקמת השומן (PVAT) בכלי הדם? ומה הקשר לסוכר?
תזונה מבוססת צומח (פיטוסטרולים/ portfolio) – סטטינים 2
בשנת 2003 יצא מחקר שפורסם בג'ורנל הרפואי JAMA. המחקר בחן 46 אנשים עם כולסטרול גבוה וחילק אותם ל- 3 קבוצות (תזונה צמחית מבוססת פיטוסטרולים, תזונה מערבית עם סטטינים או פלסבו). את הרכב התזונה ניתן לראות בתמונה המצורפת... פיטוסטרולים ממקור שיבולת שועל, סויה (טופו, אדממה), פירות וירקות, שקדים, אגוזים, גרעינים, שמנים מהצומח, דגנים מלאים וקטניות. המחקר… להמשיך לקרוא תזונה מבוססת צומח (פיטוסטרולים/ portfolio) – סטטינים 2
ויטמין די – האם הגיע הזמן לשנות את המינון היומי
ההמלצה היומית המומלצת של ויטמין די נכון להיום היא 400 יחב"ל ליום עד גיל שנה ו- 600 יחב"ל עד גיל 70... https://ods.od.nih.gov/factsheets/VitaminD-HealthProfessional/ האם המינון הזה מספיק טוב כדי למנוע מחלות נפוצות אצל ילדים או שמא רק בהקשר של עצמות?מה לגבי שמירה על כלי דם ולב ולחץ דם תקין?מה לגבי סוכרת ומטבוליזם של סוכר? במחקר שפורסם… להמשיך לקרוא ויטמין די – האם הגיע הזמן לשנות את המינון היומי
