אלצהיימר ודמנציה·אנטיביוטיקה·מוח

נשים המשתמשות בכמות משמעותית של אנטיביוטיקה נוטות יותר לסבול מירידה קוגניטיבית בשלב מאוחר יותר

כך עולה ממחקר שפורסם במרץ 22 בכתב העת PLOS One.

"אנחנו בכיוון שיהיו למעלה מ-150 מיליון אנשים עם דמנציה ברחבי העולם בעשורים הקרובים. אנחנו צריכים לחשוב באופן קולקטיבי, הוליסטי, על מהלך החיים כיצד לכופף את העקומה ולהפחית את הנטל העתידי של דמנציה". [1]

במחקר השתתפו 14,542 אחיות בארה"ב.
הערכת התפקוד הקוגניטיבי הגיעה מבדיקה ממוחשבת הנקראת neuropsychological test battery בניהול עצמי בין השנים 2014-2018.
ציונים קוגניטיביים כללו קוגניציה גלובלית; מהירות פסיכומוטורית וקשב; זיכרון עבודה ולמידה.

כדי להראות הבדלים במדדים של ירידה קוגניטיבית בהשוואה לאי שימוש באנטיביוטיקה וכדי לראות אם המגמה גדלה עם משך אנטיביוטיקה ארוך יותר, החוקרים חילקו את רמות השימוש באנטיביוטיקה ל-4 קבוצות:

  • אף פעם
  • שימוש לתקופה של 1-14 ימים
  • שימוש לתקופה של 15-60 ימים
  • חודשיים או יותר

הסיבות השכיחות ביותר שניתנו לשימוש כרוני באנטיביוטיקה היו: זיהומים בדרכי הנשימה, זיהומים אחרים (לדוגמה אקנה), דלקות בדרכי השתן, בעיות שיניים.

החוקרים מצאו שבהשוואה למשתמשים שאינם משתמשים באנטיביוטיקה, נשים שדיווחו על נטילת אנטיביוטיקה במשך חודשיים לפחות באמצע החיים (גיל ממוצע של 54.7) היו עם ציונים קוגניטיביים ממוצעים נמוכים יותר 7 שנים מאוחר יותר.
החוקרים מצאו קשר בין הגדלת החשיפה הכוללת לאנטיביוטיקה בבגרות לבין ציונים קוגניטיביים נמוכים יותר בכל שלושת התחומים הקוגניטיביים.

החוקרים מציינים שהדרדרות תהליכים קוגניטיביים היא בין היתר גם תלוית גיל וכדי שנבין את משמעות הממצא ונוכל לכמת אותה הם טוענים ש:

ההשפעה הייתה שוות ערך למה שהיה צפוי עבור 3-4 שנים של הזדקנות.

עוד נתון שעלה מתוך המחקר הוא שנשים שהשתמשו באנטיביוטיקה היו גם בסבירות גבוהה יותר לסבול ממצבים כרוניים ובאופן כללי היו במצב בריאותי גרוע יותר, מה שעשוי להיות קשור גם לקוגניציה.

עוד מציינים החוקרים שנתונים אלו מספקים הבנה טובה יותר של סיבוכים פוטנציאליים של אנטיביוטיקה לאורך החיים, כמו גם יוצרים השערות לגבי תפקידו של המיקרוביום של המעי בקוגניציה שהרי ידוע שתרופות רבות, אך במיוחד אנטיביוטיקה גורמים לשינויים משמעותיים במיקרוביום של ​​המעיים, מה שיכול להשפיע על הבריאות לטווח הקצר והארוך.

These data provide a better understanding of potential complications of antibiotics throughout life, as well as generate hypotheses about the role of the gut microbiome in cognition

ד"ר Jan K. Carney הוא המשנה לדיקן ופרופסור לרפואה במכללת לרנר לרפואה באוניברסיטת ורמונט. והוא ציין שמדובר במחקר תצפיתי שנערך היטב תוך שימוש ב-Nurses' Health Study II, עם יותר מ-100,000 משתתפות. שיעור ההחזרה עבור שאלונים המתקבלים כל שנתיים הוא מעל 90 אחוז, וזה יוצא דופן.
ניתן כמובן לשכפל מחקרים דומים באוכלוסיות אחרות, כולל גברים, וחשוב יותר, באוכלוסיות מגוונות, כדי לראות אם הממצאים הללו מצוינים מעבר לקבוצה שנחקרה.

A couple of notable features of these studies is that they have thousands of participants. The return rate for questionnaires obtained every 2 years is over 90 percent, which is extraordinary
Similar studies could be replicated in other populations, including males, and importantly, in diverse populations, to see whether these findings are noted beyond the group studied.

מה שלא ברור לי אף פעם אחרי שמדברים עם החוקרים, זה מדוע הפחד בלהתריע? מדוע לומר: "הקוראים לא צריכים לפרש את המחקר החשוב הזה כעצה אישית לגבי שימוש או משך אנטיביוטיקה"?
מי אמור לפרש את המידע הזה? הרופא? ואיך ניתן בכלל לעשות חישוב של סיכון תועלת אם יש רק כלי אחד?!
זה נכון שכשמגיעים למצב של זיהום, חלק מהזיהומים שהוזכרו במחקר יכולים להיות די רציניים אם לא מטופלים, אבל מישהו בחן למשל את האפשרות להעזר בדברים שלא מזיקים למיקרוביום או לפחות לא באופן מהותי כמו אטיביוטיקה? דברים כמו תמצית אורגנו, שמנים אתריים, שמן זרעי אשכוליות? והתשובה היא לא! כי אין לכך תרופה רשומה ורופא נותן רק מה שרשום כתרופה!

במהלך כתיבת המאמר הזה, ניתקלתי גם באנשי מדע שמטילים ספק במהימנות המחקר הזה ובכמה הוא רציני או מוכיח משהו. וזה בסדר!
גם אני חושב ומכיר בעובדה שלא קיים המחקר שאין בו אפשרות לטעויות וגם שדברים נוספים שעשויים להשפיע על הבעיה מוחסרים במחקר למרות ועל אף שהחוקרים עושים מאמצים לנטרל את ההשפעות של דברים אחרים אלה.
ועדיין אין סיבה לא להתייחס לממצא הזה שכן ראינו שנמצא קשר בין שימוש מוקדם של אנטיביוטיקה למחלות אקוטיות וכרוניות רבות.
ראינו את הקשר שבין שימוש באנטיביוטיקה לדברים הקשורים למוח:
אנטיביוטיקה בגילאים צעירים מפחיתה את ביטוי הקולטנים של אנדורפין, אוקסיטוצין וואסופרסין בקליפת המוח הקדמית.
אנטיביוטיקות נפוצות גורמות לפרקינסון.
הקשר שבין אנטיביוטיקה ל-ADHD.
אנטיביוטיקה – נוירוטוקסין.
וראינו את הקשר בין המוח והנפש למיקרוביום – Gut-Brain-Axis .
אז כשעושים אחד ועוד אחד, אי אפשר לצפות לתשובה אחרת מלבד שניים.
זה נכון שלכל אנטיביוטיקה השפעה אחרת וגם למשך הזמן וגםלכמות הפעמים וגם לגיל שבו התחילו. וזה נכון שלכל אחד יש גוף שמגיב אחרת.

עיקרון הזהירות המונעת וההבנה שאנטיביוטיקה = נגד חיים הם ההתחלה לחיפוש אחר הדבר הנכון לאדם

אם אתם מוצאים את המידע מענין ומועיל ומעוניינים בהמשך העשייה למען בריאות טבעית מודעת לכולם, מוזמנים לתרום בכל סכום (חד פעמי או חודשי)

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s