הדברה - אינדזיפלם·הדברה - הקסניזון·הדברה אטרזין·הדברה פירטרואידים

לחשיפה ארוכת טווח לחומרי הדברה יש השפעות מזיקות על רכיכות

המאמר, שנכתב על ידי חוקרים מאוניברסיטת פורטלנד סטייט והמכון הגיאולוגי של ארה"ב, עקב אחר הצדפות בתנאי מעבדה במשך 90 יום. במהלך הזמן הזה, הם חשפו צדפות לחומרי הדברה בריכוזים שעלולים להתרחש במערכות האקולוגיות הטבעיות של שפך הנהר שלהם עקב נגר מיישומים במעלה הזרם.
החוקרים עקבו אחר ההשפעות של חומרי ההדברה אטרזין, הקסזינון, אינדזיפלם וביפנתרין, בנפרד ובשילוב, על צמיחת רכיכות/ צדפות, מצבן, שיעורי האכלה, תמותה וספיגת מזהמים עם תקופות איסוף המתרחשות כל שלושים יום של צדפות.
המחקר פורסם בנובמבר 21 בג'ורנל Science of the Total Environment והנתונים מצביעים על כך שחשיפה לכמה כימיקלים גרמה לשיעור תמותה גבוה, הן בנפרד והן בשילוב, מה שהמפתיע את החוקרים, בשל הריכוזים הנמוכים שבהם השתמשו במחקר. בנוסף, צוות המחקר מצא הצטברות של התרכובות ברקמת הרכיכות מה שהרע את מצב הצדפה והאכלתה.

The data indicate exposure to some chemicals caused a high mortality rate, both individually and in combination which was surprising due to the low concentrations we used in the study. Additionally, the research team found accumulation of the compounds in the tissue of the shellfish and reduced clam condition and feeding.

על פי מחברי המחקר, הממצאים מדגישים את הצורך בהבנה מקיפה יותר של האופן שבו חומרי הדברה, המשומשים במעלה הזרם של מערכות אקולוגיות באזור של שפך ימי, משפיעים על מינים מימיים ועל בריאות המערכת האקולוגית.
מנהלי יערות משתמשים בדרך כלל בשלושה מחומרי ההדברה שנבדקו במחקר כדי לשלוט בהתרחבות של מינים לא רצויים המאיימים על אדמות יער; חלק מהתרכובות הללו משמשות גם בחקלאות עצי חג המולד וניהול צמחייה ברשות הרבים. נגר וסחף ריסוס לאחר מכן מעביר את חומרי ההדברה לתוך נתיבי מים המובילים אותם במורד הזרם, שם הוא נכנס לאזורי מעבר חוף.
המחקר חדש בבחינת ההשפעות של חשיפה לחומרי הדברה לאורך תקופה ארוכה ובריכוזים רלוונטיים לסביבה. חקר ההשפעות ארוכות הטווח של תרכובות אלו בשילוב וברמות שהמעבדה זיהתה במערכות אקולוגיות של אזורי מעבר חופי היא קריטית להבנתנו כיצד שיטות ניהול יערות עשויות להשפיע על מערכות אקולוגיות חשובות תרבותית וכלכליות אלו. זהו פער נתונים חשוב למילוי שכן מחקר על הרעילות של תרכובות אלו מתמקד בדרך כלל בהשפעות של תרכובות בודדות בריכוזים גבוהים כדי לקבוע קטלניות, שאמנם הכרחית להבנת רעילות התרכובות, אך עלולה להחמיץ השפעות תת-קטלניות שיכולות להיות השפעות ארוכות טווח על מערכות אלו.

studying the long-term effects of these compounds in combination and at levels that our lab has detected in coastal transition zone ecosystems is critical to our understanding of how forestry management practices may impact these culturally and economically important ecosystems. This is an important data gap to fill as research on these compounds' toxicity typically focuses on individual compound effects at high concentrations to determine lethality, which while necessary for understanding compound toxicity, can miss sub-lethal effects that can have long term impacts on these systems
https://www.pdx.edu/news/long-term-exposure-environmentally-relevant-concentrations-pesticides-has-deleterious-effects

תעשית הריסוסים היא נזק אקולוגי בכל המרחבים, שגורם ועוד יגרום להכחדת המיגוון הביולוגי החשוב.
שני שליש מהאדמות החקלאיות נמצאות בסיכון של זיהום מהדברה.
אורגניזמים קרקעיים חיוניים נפגעים מחומרי הדברה.
חרקים מאביקים בסימן הכחדה.
ניאוניקוטינואידים והמגוון הביולוגי של מיני ציפורים.
לאחר שה-EPA הוכרח לבחון את נזקי הגלייפוסט הוא מצא שעשוי לפגוע ולהרוג 93% מהמינים הנמצאים בסכנת הכחדה.
הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית (EPA) מעלימים ראיות לגבי רעילות חומרי הדברה נפוצים.
שימוש יתר בהדברה – נזק כלכלי, אקולוגי ובריאותי.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s