בריאות הנפש·מוח·פעילות גופנית·שיפור תפקודי המוח

ריצה של עשר דקות מגבירה את יכולת העיבוד של המוח

ישנן עדויות ברורות שלפעילות גופנית יש יתרונות רבים, כמו היכולת לשפר את מצב הרוח, אך במחקרים קודמים, רכיבה על אופניים הייתה לרוב צורת הפעילות הגופנית שנחקרה. אולם, הריצה תמיד מילאה תפקיד חשוב ברווחתם של בני האדם. הצורה והיעילות הייחודית של הריצה האנושית, הכוללת את היכולת לקיים את צורת המאמץ הזו (כלומר, על ידי ריצה לעומת ריצה ספרינט), וההצלחה האבולוציונית של בני האדם קשורות קשר הדוק.
החוקרים מסבירים שלמרות עובדה זו, עדיין לא בדקו מקרוב את ההשפעות של ריצה על אזורי מוח השולטים במצב הרוח ובתפקודים ביצועיים. בהתחשב במידת השליטה הביצועית הנדרשת בתיאום שיווי משקל, תנועה והנעה במהלך הריצה, זה הגיוני שתהיה הפעלה עצבית מוגברת בקליפת המוח הקדם-מצחית ושתפקודים אחרים באזור זה ייהנו מהגידול הזה במשאבי המוח.

Despite this fact, researchers had not yet looked closely at the effects of running on brain regions that control mood and executive functions. Given the extent of executive control required in coordinating balance, movement, and propulsion during running, it is logical that there would be increased neuronal activation in the prefrontal cortex and that other functions in this region would benefit from this increase in brain resources

כדי לבחון את ההשערה שלהם, צוות המחקר השתמש במבחן Stroop Color-Word וקלטו נתונים על שינויים המודינמיים (פעילות מחזור הדם), באמצעות ספקטרוסקופיה פונקציונלית ליד אינפרא אדום) הקשורים לפעילות המוח בזמן שהמשתתפים היו מעורבים בכל משימה דרך נחקרו באמצעות ספקטרוסקופיה פונקציונלית אינפרא אדום.
כלומר לאחר משימת הריצה, המשתתפים עברו מבחן שבו מוצג מידע שאינו תואם, לדוגמה, המילה אדום כתובה בירוק, ועל המשתתף לתת שם לצבע במקום לקרוא את המילה. לשם כך, המוח חייב לעבד את שתי קבוצות המידע ולבלום את המידע החיצוני ולבחור במה שנתבקשו ולא את מה שקראו. אפקט ההפרעות של Stroop כומת על ידי ההבדל בזמני התגובה עבור משימה זו.
החוקרים בחנו בסך הכל 26 משתתפים שרצו בהליכון אחריו נבחנו במבחן הצבעים.
מצב הרוח הוערך באמצעות סולם הנקרא Two-Dimensional Mood Scale לפני ואחרי 2 הפגישות.

תוצאות המחקר פורסמו בנובמבר 21 בג'ורנל scientific reports.
התוצאות הוכיחו כי לאחר עשר דקות של ריצה בעצימות בינונית, חלה הפחתה משמעותית בזמן אפקט ההפרעות של Stroop. יתר על כן, ההפעלה של קליפת המוח הקדם-מצחית הדו-צדדית (bilateral prefrontal cortex) גדלה באופן משמעותי במהלך משימת Stroop. לאחר הריצה, המשתתפים דיווחו שהם במצב רוח טוב יותר. דבר הנתמך על ידי ממצאים של הפעלה מקרית באזורי קליפת המוח הקדם-מצחית המעורבים בוויסות מצב הרוח, ציינה המחברת הראשונה של המחקר.

This was supported by findings of coincident activations in the prefrontal cortical regions involved in mood regulation

בהתחשב בעובדה שמאפיינים רבים של קליפת המוח הקדם-מצחית האנושית יחודיים לבני אדם, מחקר זה לא רק שופך אור על היתרונות הנוכחיים של ריצה, אלא גם על התפקיד האפשרי שיתרונות אלו מילאו בעבר האבולוציוני של בני האדם.

פעילות גופנית/ תנועה משפיעה על המוח במגוון רבדים כפי שהוצג במאמר קודם שלי: "פעילות גופנית ושמירה על המוח (קוגנטיבי)".

אם אתם מוצאים את המידע מענין ומועיל ומעוניינים בהמשך העשייה למען בריאות טבעית מודעת לכולם, מוזמנים לתרום בכל סכום (חד פעמי או חודשי)

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s