בריאות הנפש·זיהום אוויר

הקשר בין זיהום אוויר לדיכאון

זיהום אוויר הוא אחד הסיבות (מיני רבות) לעקה חמצונית. וככל שהחשיפה רבה יותר ולאורך זמן רב יותר, כך גם הנזקים גדולים יותר. נכון להיום מקשרים בין זיהום אוויר לפגיעות נוירולוגיות במוח כמו אלצהיימר ופרקינסון[1][2][3], שבץ מוחי, טרשת נפוצה, אוטיזם, איבוד חוש ריח.
כלומר אנחנו כבר מבינים שהוא משפיע לרעה באופן ישיר על תפקודי המוח, כי החלקיקים העדינים הידועים גם בשם PM2.5, ניתנים לשאיפה נכנסים למחזור הדם דרך הריאות וחודרים את מחסום המוח.

דיכאון קשור לליקויים קוגניטיביים ולרמות גבוהות יותר של חרדה. כלומר המצב הקוגנטיבי הרבה פעמים גם יכול להשפיע על המצב הרגשי/ פסיכולוגי

בדצמבר 2019 יצא מאמר סקירה ומטא אנליזה שמצא קשר בין זיהום אוויר לבעיות נפשיות כמו דיכאון, חרדות, דו קוטביות והתאבדויות[4].
באפריל 21 הצגתי מאמר: "חשיפה לזיהום אוויר בילדות קשורה להתפתחות בעיות נפשיות בגילאי 18", כלומר ישנו קשר בין מה שנכנס לנו לריאות עם המוח העצבי והרגשי.

מחקר שפורסם בספטמבר 21 בג'ורנל Proceedings of the National Academy of Sciences בחן האם חשיפה ל-PM2.5 עשויה להגביר את הסיכון לדיכאון ואם יכול לקיים אינטראקציה עם נטייה גנטית לדיכאון כדי להגביר את הסבירות לדיכאון.
***לכל האנשים יש נטייה מסוימת לפתח דיכאון, אבל רק לאנשים מסוימים יש סיכון גבוה יותר שנכתב בגנים שלהם. נטייה זו אינה אומרת שאדם יפתח דיכאון, אך היא מעלה את הסיכון של אדם מעל האוכלוסייה הממוצעת.
המחקר גייס 352 מבוגרים בריאים המתגוררים בבייג'ינג, עיר עם רמות זיהום יומיות מתועדות היטב. המשתתפים עברו תחילה גנוטיפ שממנו חישבו החוקרים את ציון הסיכון לדיכאון פוליגני של כל אדם – הסבירות המתמטית שאדם יסבול מדיכאון על סמך גנים בלבד.
כדי להעריך את רמות החשיפה ל-PM2.5 עבור כל אדם, החוקרים השתמשו בנתוני ניטור אוויר שהתקבלו מתחנת ניטור איכות האוויר בעיר הקרובה לביתו של כל אדם במשך 6 חודשים לפני המחקר.
זהו המחקר הראשון שבחן את ההשפעות של חשיפה ל-PM2.5 על קוגניציה ולמאפיינים הקשורים לדיכאון.
החוקרים מצאו שחשיפה ל-PM2.5 קשורה לביצועים גרועים במבחנים קוגניטיביים הכוללים חשיבה ופתרון בעיות וגם לחרדה ו/או דיכאון גבוה יותר.

בשלב הבא המשתתפים עסקו בסדרה של מבחנים קוגניטיביים פשוטים תוך שהם עברו הדמיית תהודה מגנטית פונקציונלית (fMRI) המראה אילו חלקים במוח הופעלו במהלך העיבוד הקוגניטיבי. בזמן ביצוע הבדיקות, המשתתפים היו נתונים גם ללחץ חברתי (משוב שלילי בלתי צפוי על הביצועים שלהם), שהשפיע על האופן שבו פעלה רשת רחבה של מעגלי מוח במהלך הבדיקות.
החוקרים ראו שרמות גבוהות יותר של חשיפה ל-PM2.5 היו קשורות לזמני תגובה איטיים יותר במהלך המשימה הקוגניטיבית, והשפעה זו של חשיפה ל-PM2.5 התגברה במהלך לחץ חברתי.
ללחץ חברתי הייתה השפעה בולטת יותר על רשתות המוח אצל אנשים עם נטייה גנטית לדיכאון וחשיפה גדולה יותר ל-PM2.5.
השפעת הלחץ החברתי על המוח יחד עם השילוב של נטיה גנטית וזיהום אוויר הייתה גדולה מסכום ההשפעות שנוצרו על ידי כל גורם לבדו. כלומר במקרה זה אחד ועוד אחד נותן יותר משניים. החוקרים מצאו שאחד האזורים במוח שהושפעו במיוחד מהשילוב של השניים הוא קליפת המוח הקדם-מצחית, שמעורבת במספר תהליכים, כולל קוגניציה[5].

כדי לבחון עוד את האינטראקציה בין סיכון גנטי לדיכאון וזיהום אוויר, החוקרים בדקו האם השילוב של גורמים אלה השפיע באופן דיפרנציאלי על רשתות המוח המעורבות בדיכאון.
החוקרים מיפו את רשתות המוח המעורבות בדיכאון על ידי זיהוי אזורי מוח המבטאים רמות גבוהות של גנים הקשורים לדיכאון.
החוקרים השתמשו במסד הנתונים המקוון Allen Brain Atlas, המספק נתוני ביטוי גנים מפורטים עבור אזורי מוח. לאחר מכן הם זיהו אזורי מוח שהראו ביטוי מתאם של גנים הקשורים לדיכאון. החוקרים בדקו אם דפוס זה של ביטוי משותף של גנים הקשורים לדיכאון באזורי מוח שהתקבלו באמצעות האטלס דומה לדפוסי הקישוריות המוחית של המשתתפים במהלך המבחנים הקוגניטיביים ואכן כך הם ראו. ובאופן מובהק עבור אלה עם חשיפה גדולה יותר לרמות PM2.5 ונטייה גנטית גבוהה יותר לדיכאון.
זה מצביע על כך שחשיפה למזהמי אוויר PM2.5 משפיעה על תפקודי רשת המוח הקשורים למנגנונים הגנטיים של דיכאון.

החוקרים מצאו עוד אזור במוח שהושפע על ידי החשפה לזיהום, קליפת המוח הקדם-מצחית הגבית-צדית (Dorsolateral prefrontal cortex) ובו תת-קבוצה של גנים המעורבים בדלקת עצבית ומכיוון שידוע שדיכאון קשור לדלקת כרונית בדרגה נמוכה, דבר זה מצביע עוד יותר על כך שחשיפה ל-PM2.5 עשויה לקיים אינטראקציה עם גנים הקשורים לדיכאון ובכך להגביר את הסיכון לדיכאון.

החוקרים מציינים שזהו אולי המחקר הראשון שמצביע ישירות על האופן שבו גנים להפרעות נפשיות פועלים בשיתוף פעולה זה עם זה ומשפיעים על תפקודים קוגניטיביים ורגשיים חשובים במוח המתפקד החי, ושההשפעה של זיהום אוויר וגנים יחד מוכפלת לעומת כל אחת מהן לבד. בעקבות המחקר הזה יש הרבה פחות ספק לגבי ההשפעות הישירות של זיהום אוויר על האופן שבו גנים פועלים במוח כדי להשפיע על הסיכון להפרעות נוירו-פסיכיאטריות אלו.

This is possibly the first study to directly implicate how genes for brain disorders operate in concert with each other and affect important cognitive and emotional functions in the live functioning brain, and the impact of air pollution and genes in multiplying the effects of each on these brain functions. It is now [in] much less doubt that there are direct impacts of air pollution on how genes operate in the brain to affect risk for these neuropsychiatric disorders.

עוד החוקרים מציינים שהשורה התחתונה של מחקר זה היא שזיהום אוויר לא משפיע רק על שינויי האקלים, הוא משפיע על אופן פעולת המוח שלך. זיהום אוויר משפיע על מעגלים קוגניטיביים ורגשיים על ידי שינוי הביטוי של גנים התורמים לדיכאון.
יותר אנשים באזורים עתירי זיהום ייכנסו לדיכאון מכיוון שהגנים שלהם והזיהום בסביבתם מעצימים את ההשפעות האישיות של כל אחד מהם.

The key message in this study, which has not been shown before, is that air pollution is affecting important cognitive and emotional circuitry of the brain by changing the expression of genes that are conducive to depression. More people in high-pollution areas will become depressed because their genes and pollution in their environment exaggerate the individual effects of each

מחקר זה מראה כי יש סיכוי גבוה יותר לדיכאון להתפתח אצל בני אדם בריאים אשר חיים בסביבות עם רמות גבוהות של זיהום אוויר. לאותם אנשים כדאי לחפש מקום ללא זיהום אוויר לבריאות הנפשית.

החוקרים מדגישים שלמנהיגים ולפקידי בריאות הציבור ברחבי העולם יש די הרבה עדויות לכך שבקרות זיהום אוויר נוספות יובילו לשיפור התפקוד הקוגניטיבי ולשיעורים נמוכים יותר של דיכאון – במיוחד באזורים עירוניים מאוכלסים בצפיפות שבהם זיהום האוויר הוא הגבוה ביותר, ובהם גם סטרס גדול יותר כלכלית-חברתית. בהתחשב בעלויות ארוכות הטווח של הפרעות נוירו-פסיכיאטריות, יש צורך דחוף באסטרטגיות מדעיות ומדיניות כדי לזהות ולהגן טוב יותר על אנשים פגיעים מההשפעות המוחיות המזיקות של זיהום אוויר

Armed with this knowledge, leaders and public health officials around the globe have ample evidence that additional air pollution controls will lead to improved cognitive function and lower rates of depression—particularly in densely populated urban areas where air pollution is highest, and stress from socioeconomic and racial inequities is greater. Given the long-term costs of neuropsychiatric disorders, there is an urgent need for scientific and policy strategies to better identify and protect vulnerable individuals from the deleterious brain impacts of air pollution
https://medicalxpress.com/news/2021-11-genes-air-pollution-healthy-people.html

מתי זה יקרה? כנראה רק כאשר יפול הקונספט הנוכחי של מדינות וארגוני בריאות. הם טובעים בהון שלטון והתושבים לא באמת נספרים. הכל זה משחקים בכאילו אכפת להם.

לדרכים להרים את מצב הרוח היכנסו

אם אתם מוצאים את המידע מענין ומועיל ומעוניינים בהמשך העשייה למען בריאות טבעית מודעת לכולם, מוזמנים לתרום בכל סכום (חד פעמי או חודשי)

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s