Gut-Brain-Axis·בריאות הנפש·מעי רגיז (IBD)·סטרס - מתחים·קרוהן וקוליטיס

תסמונת המעי הרגיז נקשרה גם לבעיות פסיכיאטריות

1.3% מהאנשים בעולם המערבי סובלים ממחלת מעי דלקתית (IBD). בין התסמינים ההעיקריים: כאבי בטן, שלשולים ועצירויות לסירוגין, חולשה ועייפות וירידה במשקל.
כמעט 40% מהחולים הסובלים מ IBD סובלים גם מהפרעות פסיכיאטריות כמו דיכאון וחרדה.
זה די מובן שאנשים שכואב להם וסובלים לאורך זמן ממחלות שמורידות את איכות החיים באופן כללי יסבלו גם ממצבים פסיכיאטריים כגון דיכאון וחרדות.

מחקר של מדענים מאוניברסיטת הומניטאס באיטליה, שפורסם באוקטובר 21 בג'ורנל Science מראה קשר נוסף של מחסום כלי דם במוח הנקרא choroid plexus vascular barrier (CPVD) – רשת מורכבת של נימים מרופדים בתאים מיוחדים המשמשים מחסום בין מחזור הדם לבין הנוזל שרוחץ את המוח ואת חוט השדרה[1].

במחקרים קודמים של אותם מדענים הצוות זיהה מחסום כלי דם במעיים (GVB) השולט בהתפשטות החיידקים מהמעי לכבד במהלך דלקת מעיים. ה-GVB, מחבר את גופנו עם העולם החיצוני כך שניתן לספוג ולהטמיע חומרים מזינים ומולקולות קטנות, ומנגד למנוע מחיידקים ומולקולות רעילות גדולות להיכנס לכבד. כאשר המעי מודלק, ה-GVB הופך לחדיר יותר ומאפשר לדלקת להתפשט מעבר למעי.

במחקר החדש (מודל עכברים) המדענים השתמשו בגישה רב-תחומית כדי לחקור את תפקידו של מחסום המוח, החל מגנטיקה להתנהגות, אימונולוגיה ועד אומיקה (דיסציפלינות שונות בביולוגיה ששמותיהם מסתיימים בסיומת -omics, כגון גנומיקה, פרוטאומיקה, מטבולומיקה, מטגנומיקה). החוקרים מציינים שטכנולוגיית Single-cell RNA sequencing[2] אפשרה לזהות את סוגי התאים ב-choroid plexus המגיבים במהירות לדלקת מעיים. זה הוביל לזיהוי של תאי אנדותל נימיים כתאים הראשונים להגיב ולגילוי של רשת כלי דם לא מוערכת שמחברת את המוח עם הגוף.

Single-cell RNA sequencing technology allowed us to identify the cell types in the choroid plexus that quickly respond to intestinal inflammation. This led to the identification of capillary endothelial cells as the first cells to respond and the discovery of an unappreciated vascular network that connects the brain with the body

החוקרים הראו, שבתגובה לדלקת במעיים, משתחררים על ידי חיידקים ליפופוליסכרידים שממלאים תפקיד מרכזי בסגירת המחסום במוח (CPVD) באמצעות וויסות של מסלול איתות מולקולרי שנקרא Wnt signaling pathway[3]. דבר שגורם לנעילת הגישה של מולקולות גדולות למוח.
לסגירת המחסום היה קשר עם שינויים בהתנהגות העכברים, פחות תנועה ופעילות חקרנית עקב פחדים וחששות. עם זאת, נותרה האפשרות שהכאב של קוליטיס כיבית ולא נעילת המחסום גרם לשינויים התנהגותיים אלה. ולכן כדי לשלול אפשרות זו, המדענים חקרו עכברים מהונדסים גנטית שבהם המחסום נשאר סגור גם בהיעדר דלקת. בהשוואה לעכברים רגילים, הם הראו גם סימנים של התנהגות דמוית חרדה וגם הראו פגיעה בדיקות מעבדה סטנדרטיות של זיכרון אפיזודי (ממלא תפקיד בין חוויות מהעבר לסיטואציות בהווה).

הקשר בין מערכת העיכול למוח נקרא Gut-Brain-Axis ובעוד נעילת מחסום המוח מגנה מפני הדלקת היא גם מייצרת מצב שבו רכיבים חשובים למוח לא מגיעים ואז חלה ירידה גם ברמות סרוטונין, דופמין ומלטונין שחשובים לנפש בריאה ולתפקוד תקין של המוח ומערכת העצבים. לא סתם החוקרים מציינים שמחקר זה פותח תחומי מחקר חדשים בפתולוגיות אחרות של מערכת העצבים המרכזית הקשורות לחדירות מוגברת של המעי, כולל מחלות ניווניות של עצבים והפרעות נוירו-התפתחותיות, לרבות הספקטרום האוטיסטי. ובכולם המיקרוביום אושר כמשפיע!

This study opens new areas of research in other pathologies of the central nervous system that are connected with increased intestinal permeability, including neurodegenerative diseases and neurodevelopmental disorders, including autism spectrum disorders
https://www.genengnews.com/news/gut-brain-axis-may-drive-ibd-linked-psychiatric-symptoms/

דברים קשורים למיקרוביום שעוזרים ל-IBD
הקשר בין חשיפה לשמש ויטמין די ומיקרוביום במניעה וטיפול של מחלות
חיידקים טובים ויטמין A ומערכת החיסון
חלבון P-gp מיקרוביום ומחלות מעי דלקתיות
חומצות מרה – מיקרוביום – תאי T
מיקרוביום – אנזים BSH – תזונה פרהביוטית (FOS).
פרוביוטיקה
איך חיידקים וטפילים מהמזון מייצרים הגנה עתידית על מערכת העצבים האנטרית?

דברים נוספים שעוזרים למנוע ולשפר את המצב
כורכום
רימונים ופירות יער [2][3]
מנגו
משקה נוני אורגני
שמן זית
סיבים תזונתיים
ויטמין די וחשיפה לשמש מגיל ינקות
דפוסי התנהגות וחשיבה
פלצבו מול פלצבו והשפעתו על מצבים רגשיים ועוד

דברים שפוגעים במיקרוביום ומעלים סיכון ל-IBD
אנטיביוטיקה – תסמונת המעי הרגיז וסרטן המעי הגס
אנטיביוטיקה בהריון ובינקות – קרוהן וקוליטיס
תזונה מערבית פוגעת במערכת החיסון במעיים בדרכים העלולות להגביר את הסיכון לזיהום ולמחלות מעי דלקתיות.
תזונה עשירה במזונות מהחי, מזונות מעובדים וסוכר משפיעה לרעה על המיקרוביום ומעלה סיכון למעי דלקתי (IBS/IBD).
סוכר מעובד
תזונה מעובדת (E-NUMBERS)[2][3]
תעשיות מזהמות.
אצל אנשים עם מעי רגיז נמצא יותר מיקרופלסטיק בצואה
טריקלוזן

דברים שעוזרים להרגיע את הנפש

איך שומרים על מיקרוביום מגוון ובריא?
תזונה מגוונת מבוססת צומח (כל הצבעים, כל הטעמים, כל המרקמים), כל המשפחות (פירות וירקות עם קליפה, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים, שקדים, זרעים ונבטים) וגם בתוך המשפחות לגוון לדוגמה: ירוקים זה לא רק חסה ופטרוזיליה… זה גם מנגולד, רוקט, רוקולה, תרד, סלרי, בזיליקום, נענע ועוד ועוד… עדשים זה גם ירוק, צהוב, כתום, חום, שחור, קטניות יש עשרות סוגים…כאשר יש סייג אחד… מה שלא עושה טוב… מורידים! 
ולהמנע ממגע וצריכה של:
הרבה מאוד תרופות משנות לרעה את הרכב המיקרוביום ובמיוחד אנטיביוטיקה.
השילוב של תרופות עם חשיפה לתעשיות מזהמות הוא המקור לכל הסיבוכים והמוות
מונסנטו – גלייפוסט – מיקרוביום
מיקרוביום פתלאטים ו'חומרים אורגניים מופלרים' (PFASs)
תרכובות משבשות מערכת אנדוקרינולוגית (EDC's) – והקשר לסיבוכים של מחלות זיהומיות לרבות קוביד-19
מזון מעובד [2][3][4][5]/ מסוכר

אם אתם מוצאים את המידע מענין ומועיל ומעוניינים בהמשך העשייה למען בריאות טבעית מודעת לכולם, מוזמנים לתרום בכל סכום (חד פעמי או חודשי)

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s