יוד·סלניום·סרטן השד

יוד ובריאות האישה – סרטן השד

ישנם רכיבים תזונתיים רבים שנחקרו על תפקידם בבריאות האישה, אך מרכיב תזונתי שמתעלמים ממנו לעתים קרובות הוא יוד.
יוד מוכר בעיקר בזכות התפקיד שהוא ממלא בבריאות בלוטת התריס.
בלוטת התריס מכילה את הריכוז הגבוה ביותר של יוד מכל רקמה בגוף (בגברים ובנשים כאחד), המהווה 70-80% ממאגרי היוד בגוף. למעשה, יותר ממחצית מהצריכה היומית המומלצת של יוד משמשת אך ורק לייצור הורמון בלוטת התריס[1].
שני הורמוני בלוטת התריס העיקריים שלנו 'T3' (המציין שלושה אטומי יוד) ו-'T4' (עבור ארבעה אטומים). ללא מספיק יוד, בלוטת התריס יכולה להתנפח במאמץ ללכוד יותר יוד מהדם, מה שעלול לגרום לאי נוחות, צרידות או קשיי בליעה. כאשר צריכת יוד לא מספקת נמשכת, בסופו של דבר ייצור הורמון בלוטת התריס יתחיל לרדת, מה שעלול להוביל לתסמינים של תת פעילות בלוטת התריס כגון עייפות, עלייה במשקל, עצירות, אי סדירות במחזור החודשי ונשירת שיער. תת פעילות בלוטת התריס שכיחה פי חמישה בנשים מאשר בגברים.

בכל הקשור לבריאות האישה הוא די מוזנח היום ובכל זאת ליוד תפקיד משמעותי בתהליכים כמו חילוף חומרים של אסטרוגן, התפתחות רקמת השד, ביוץ, התפתחות העובר ועוד.
היוד נמצא בריכוז גבוה בשדיים, בשחלות ובצוואר הרחם, מה שמדגיש את התחומים הרבים של בריאות האישה שבהם הוא ממלא תפקיד.

נשים בהריון
היוד חיוני להתפתחות התינוק ברחם, כמו גם להתפתחותו בשנים הראשונות לחייו. מעניין לציין כי מחקר משנת 2018 מצביע על כך שלנשים עם מצב יוד נמוך יש זמן ארוך יותר להריון (בממוצע) מאשר לאלה עם רמות יוד נאותות [2]. מחסור חמור ביוד ברחם קשור גם לסיכון מוגבר להפלות, לידות שקטות, מומים מולדים ומשקל לידה נמוך [3][4][5]. החוקרים מודעים היטב לכך שיוד חיוני לגדילת התינוק, להתפתחות בלוטת התריס ולהתפתחות המוח, ולמרבה הצער, אפילו מחסור קל ביוד במהלך ההריון קשור לליקויים נוירולוגיים וקוגניטיביים בילדים.
אם ניקח לדוגמה את אוסטרליה, בקרב אוכלוסית נשים הרות ומניקות, על פי סקר הבריאות הלאומי של אוסטרליה משנת 2011-12, כמעט שני שלישים מהנשים האוסטרליות היו עם רמת יוד נמוכה מהמומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי לנשים הרות ומניקות [6].
מחסור מסוכן ביוד נמצא גם במחקר ישראלי בקרב נשים הרות וילדים בישראל[7].
גם כשני שליש מהאנשים ממרכז ומערב אירופה חסרים ביוד[8].
בהשוואה לאוכלוסייה הממוצעת, שעבורה ה-RDI ליוד הוא 150 מק"ג ליום, מומלץ לנשים הרות ומניקות לצרוך 220 מק"ג ו-290 מק"ג יוד ליום בהתאמה[9].

אחד התחומים המעניינים ביותר במחקר על יוד הוא התפקיד שהוא ממלא בבריאות השד, ובפרט, ההשפעות המועילות שהוא הוכיח בכל הקשור לסיכון לסרטן השד, מחלת שד פיברוציסטית, רגישות בשד לפני מחזור ודיספלסיה של החלב.
בשדיים הוכח כי ליוד יש תכונות נוגדות חמצון[10], כלומר הוא עוזר להגן מפני נזק לתאים, מה שעשוי להסביר בין היתר מדוע דיאטה המכילה מספיק יוד קשורה בסיכון מופחת לסרטן השד וכן לסיכון מוגבר למחלת שד פיברוציסטית שמשפיעה על עד 50% מהנשים בגיל הפוריות.
יוד גם ממלא תפקיד חשוב בביוץ, ייצור פרוגסטרון ומטבוליזם של אסטרוגן. נראה כי יוד משפיע על הגנים המעורבים בחילוף החומרים של אסטרוגן ולמרות שהמחקר על זה נמצא בחיתוליו, זו עשויה להיות דרך נוספת שבה היוד משפיע על בריאות השד והסיכון לסרטן.
מבחינה קלינית, היוד נמצא מועיל במיוחד לנשים שחוות תסמינים במחצית השנייה של המחזור החודשי שלהן, כגון רגישות בשד לפני מחזור, פרוגסטרון נמוך ותסמונת קדם וסתית[11].

ידוע שביפן צריכת אצות כחלק מהדיאטה היומית מספקת ערכים גבוהים במיוחד של יוד[12] וזה יכול להסביר מדוע ביפן היתה שכיחות נמוכה של סרטן שד, לפחות עד לפני 30 שנה מאז החלה השפעה מערבית על מוצרי הצריכה אצל היפנים. ניתן לראות גם עליה בשכיחות סרטן השד בקרב יפניות שהיגרו לארצות הברית[13], שם היוד נמצא ברמות נמוכות[14].

סיבות נוספות לרמות נמוכות של יוד הם מזהמים סביבתיים כמו פלואוריד במי השתיה[15] או פרכלורט[16], חומר כימי מחמצן שנמצא במכשירים פירוטכניים לשליטה בחשמל סטטי, ובאריזות מזון. זיהום פרכלורט במזון, מים וחלקים אחרים של הסביבה נחקר בארה"ב בגלל השפעות מזיקות על בריאות האדם. פרכלורט מקטין את ספיגת היוד בבלוטת התריס ומדכא את פעילותה.

חשוב לדעת המינרל סלניום פועל באופן סינרגטי עם יוד. כל שלושת האנזימים mono-deiodinase תלויים בסלניום ומעורבים בוויסות הורמון בלוטת התריס. באופן זה מצב הסלניום עשוי להשפיע הן על הומאוסטזיס של הורמון בלוטת התריס והן על זמינות היוד[17]. על חשיבות הסלניום בשרידות מסרטן השד ניתן לראות כאן.

מחקרים שמראים קשר בין יוד לסרטן שד

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/58152/
Geographic differences in the rates of breast, endometrial, and ovarian cancer appear to be inversely correlated with dietary iodine intake

https://europepmc.org/article/PMC/2452979
iodine/iodide may be useful as an adjuvant therapy in the pharmacologic manipulation of the estrogen pathway in women with breast cancer

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3752513/
iodine can be an antioxidant as well as an antiproliferative and differentiation agent that helps to maintain the integrity of several organs with the ability to take up iodine. In animal and human studies, molecular iodine (I2) supplementation exerts a suppressive effect on the development and size of both benign and cancerous neoplasias

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31319484/
I2-treated tumors exhibit less invasive potential, and significant increases in apoptosis, estrogen receptor expression, and immune cell infiltration. Transcriptomic analysis indicated activation of the antitumoral immune response

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15922087/
continuous I2 treatment has a potent antineoplastic effect on the progression of mammary cancer and its effect may be related to a decrease in the oxidative cell environment.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16025225/
Iodine, in addition to its incorporation into thyroid hormones, is bound into antiproliferative iodolipids in the thyroid called iodolactones, which may also play a role in the proliferative control of mammary gland. We propose that an I(2) supplement should be considered as an adjuvant in breast cancer therapy

https://www.scirp.org/journal/paperinformation.aspx?paperid=25827
These results demonstrate that there is a relationship between estrogen status and iodine excretion in euthyroid women. This suggests that there may be a threshold for total body iodine required for prevention of breast disease.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30902074/
I2 decreases the invasive potential of a triple negative basal cancer cell line, and under in vivo conditions the oral supplement of this halogen activates the antitumor immune response, preventing progression of xenografts from laminal and basal mammary cancer cells. These effects allow us to propose iodine supplementation as a possible adjuvant in breast cancer therapy

https://oamjms.eu/index.php/mjms/article/view/5447
Breast cancer cell lines, representing subtypes of luminal A, HER2+, and triple-negative, show an excellent response to iodine treatments and I3K response shows in a dose-dependent manner

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16679319/
These results demonstrate that iodine treatment activates a caspase-independent and mitochondria-mediated apoptotic pathway.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11376555/
mekabu (sea weed) solution strongly induced apoptosis in 3 kinds of human breast cancer cells. These effects were stronger than those of a chemotherapeutic agent widely used to treat human breast cancer

למאמר המרכז על דרכי טיפול ומניעה בסרטן השד היכנסו

אם אתם מוצאים את המידע מענין ומועיל ומעוניינים בהמשך העשייה למען בריאות טבעית מודעת לכולם, מוזמנים לתרום בכל סכום (חד פעמי או חודשי)

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s