בריאות הנפש·הריון לידה וינקות·מוח·מיקרוביום - פרוביוטיקה

מיקרוביום המעי קשור לאיך תינוקות חווים פחד

התינוקות הם מראה של ההורים והסביבה שלהם. התגובות שלהם לדברים מאוד קשורות לחוויה שלהם את ההורים והסביבה. תינוקות לא נולדים עם פחדים… הם נולדים עם דף חלק ולבן ומהיום הראשון הוא מתחיל להתמלא במידע. התינוקות לומדים את הסביבה על פי התגובות של האנשים הקרובים אליהם בעיקר על ידי חיקוי. ישנם כמובן מנגנוני השרדות שכן אמורים להצביע על סכנה, אבל מכיוון שתינוקות לא לבד, אז הדרך שלהם להתמודד עם אירוע מפחיד תלויה בתגובת ההורים והסביבה.

פחד – תגובה התנהגותית לאיום – הוא מנגנון שנשמר מבחינה אבולוציונית המקדם הישרדות. הופעת הפחד היא מרכיב חשוב בהתפתחות אנושית תקינה. בסביבות גיל 6 חודשים תינוקות מפגינים עיבוד פחד באמצעות אפליה של פרצופים מפחידים ומהבעות פנים אחרות. תגובות התנהגותיות עולות בעוצמתן עד גיל 11 חודשים לפחות, כאשר פרדיגמות מעוררות פחד רבות מגיעות לשיא סביב גיל 12 חודשים בהתאם ליכולת התנועה במרחב ולחשיפה לגירויים חדשים. פחד עשוי לשמש כמנגנון רגולטורי/ איזון בתקופת הניידות ובהתנהגות החקירה במהלך תקופה זו.
הדרך של תינוקות בהתמודדות עם פחדים יכולה להשפיע על בריאות הנפש שלהם לעתיד לחיוב ולשלילה… כלומר תגובות פחד אלה בתחילת החיים עשויות להוות מדדים לבריאות הנפש העתידית (חרדות ודכאונות). בקצה השני של ספקטרום התגובה, ילדים עם תגובות פחד מושתקות במיוחד עשויים להמשיך ולפתח תכונות קשוחות ולא רגשיות הקשורות להתנהגות אנטי חברתית

Fear reactions are a normal part of child development. Children should be aware of threats in their environment and be ready to respond to them. But if they can’t dampen that response when they’re safe, they may be at heightened risk to develop anxiety and depression later on in life.
On the other end of the response spectrum, children with exceptionally muted fear responses may go on to develop callous, unemotional traits associated with antisocial behavior

אבל אילו עוד דברים עשויים להשפיע עליהם?
חוקרים מאוניברסיטת מישיגן החליטו לבחון את השאלה: מדוע ישנם ילדים שמגיבים לפחד יותר מאשר אחרים והם בחנו גם את המיקרוביום של המעי ו-MRI של 30 תינוקות מהסיבה שישנן עדויות הולכות וגוברות שקושרות את הרווחה הנוירולוגית למיקרוביום במעיים (Gut-Brain-Axis).

This early developmental period is a time of tremendous opportunity for promoting healthy brain development. The microbiome is an exciting new target that can be potentially used for that

מחקרים שנסרקו על ידי החוקרים מראים קשר בין תגובת הפחד אצל בעלי חיים למיקרוביום, מצביעים על כך שמיקרוביום המעיים של התינוק עשוי להיות מרכיב מרכזי בהתפתחות התקינה של התנהגות פחד ומבני מוח קשורים כמו גם מראים קשר לפסיכופתולוגיה שלאחר מכן.
מחקרים אחרים שנסרקו מראים קשר בין הרכב המיקרוביום לחרדה כללית, אוטיזם, דיכאון, סכיזופרניה, הפרעת קשב וריכוז (ADHD) והפרעות אכילה. מחקר מסוג מטא-אנליזה שהראה יכולת של תוספת פרוביוטיקה לשפר תסמיני מתח, חרדה ודיכאון[1], מחקרים אחרים הראו שהשתלת קהילות מיקרוביאליות מאנשים עם מחלות פסיכיאטריות במודלים של מכרסמים יכולה לגרום לאותם מצבים רגשיים ונוירולוגיים. יחד עם זאת, עד כה לא היו מחקרים שבדקו את הקשר של מיקרוביום המעיים עם התנהגות פחד שנצפתה ומבני מוח הקשורים לפחד במהלך התפתחות אנושית מוקדמת. כל אלה הביאו את צוות החוקרים לחפש משהו דומה בבני אדם. וללמוד כיצד בני אדם, במיוחד ילדים צעירים, מתמודדים עם פחד.
כדי לקבוע אם מיקרוביום המעיים קשור לתגובת פחד בבני אדם, החוקרים בחרו בקבוצה בקפידה כדי לשמור על כמה שיותר גורמים המשפיעים על מיקרוביום המעיים. לדוגמא, כל הילדים הניקו ואף אחד מהם לא קיבל אנטיביוטיקה.
החוקרים אפיינו את המיקרוביום של הילדים על ידי ניתוח דגימות צואה והעריכו את תגובת הפחד של הילד באמצעות בדיקה פשוטה: התבוננו כיצד ילד מגיב למישהו שנכנס לחדר כשהוא לבוש במסכת ליל כל הקדושים.
החוקרים רצו שהחוויה תהיה מהנה גם לילדים וגם להוריהם. ההורים היו שם כל הזמן והם יכלו לקפוץ בכל מקום שרק ירצו, בדומה לחוויות היומיומיות בשגרה של תינוקות.
ממצאי המחקר פורסמו ביוני 21 בג'ורנל Nature Communications
בחישוב כל הנתונים, החוקרים ראו קשר משמעותי בין מאפיינים ספציפיים של מיקרוביום המעיים לבין חוזק התגובות של פחד תינוקות.
לדוגמא, ילדים עם מיקרוביומים לא אחידים (uneven) בגיל חודש חששו יותר בגיל שנה. מיקרוביומים לא אחידים נשלטים על ידי קבוצה קטנה של חיידקים, כלומר המיגוון קטן יותר למרות שכן יש איזון בין חיידקים טובים לאחרים.
החוקרים גילו גם כי התוכן של הקהילה המיקרוביאלית בגיל שנה קשור לתגובות פחד. כלומר היה שוני גם בהרכב החיידקים אצל אלה שפחדו יותר… שפע נמוך יותר של Bacteroides, שפע מוגבר של Veillonella, Dialister ו- Clostridiales.

הצוות, לעומת זאת, לא הבחין בקשר בין מיקרוביום המעיים של הילדים לאופן בו הילדים הגיבו לזרים שלא לבשו מסיכות. הדבר נובע ככל הנראה מחלקי המוח השונים המעורבים בעיבוד מצבים שעלולים להבהיל. כלומר אצל זרים יש אלמנט חברתי. כך שלילדים עשויה להיות זהירות חברתית, אך הם אינם רואים בזרים איומים מיידיים לעומת כשילדים רואים מסכה, הם לא רואים בה חברתית. זה נכנס לחלק ההערכה המהיר והמלוכלך הזה של המוח.

With strangers, there is a social element. So children may have a social wariness, but they don’t see strangers as immediate threats,” Knickmeyer said. “When children see a mask, they don’t see it as social. It goes into that quick-and-dirty assessment part of the brain
https://msutoday.msu.edu/news/2021/bacteria-connected-to-how-babies-experience-fear

במסגרת המחקר הצוות צילם גם את מוחם של הילדים באמצעות טכנולוגיית MRI. הם מצאו כי התוכן של הקהילה המיקרוביאלית בגיל שנה קשור לגודל האמיגדלה, שהיא חלק מהמוח המעורב בקבלת החלטות מהירות לגבי איומים פוטנציאליים.
חיבור הנקודות מעיד על כך שהמיקרוביום עשוי להשפיע על האופן שבו האמיגדלה מתפתחת ופועלת. זו אחת מני אפשרויות מעניינות שנחשפו על ידי מחקר חדש זה, שאותו צוות עובד כעת לשכפל עם מספר גדול יותר של משתתפים..

אנחנו מבינים שהמיקרוביום מושפע ומשפיע על המוח במסלול דו כיווני ולכן ייתכן מאוד שהתרגום של התינוק את הפחדים דרך ההבעות שלנו והתגובה שלנו גם משנה את מגוון והרכב המיקרוביום. כלומר יש סיכוי שתגובה קיצונית של הסביבה הבוגרת (היסטריה או אפתיה) תביא לשינוי לרעה במיקרוביום של התינוק – היפותזה שלי.

איך שומרים על מיקרוביום מגוון ובריא?
תזונה מגוונת מבוססת צומח (כל הצבעים, כל הטעמים, כל המרקמים), כל המשפחות (פירות וירקות עם קליפה, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים, שקדים, זרעים ונבטים) וגם בתוך המשפחות לגוון לדוגמה: ירוקים זה לא רק חסה ופטרוזיליה… זה גם מנגולד, רוקט, רוקולה, תרד, סלרי, בזיליקום, נענע ועוד ועוד… עדשים זה גם ירוק, צהוב, כתום, חום, שחור, קטניות יש עשרות סוגים…כאשר יש סייג אחד… מה שלא עושה טוב… מורידים! 
ולהמנע ממגע וצריכה של:
הרבה מאוד תרופות משנות לרעה את הרכב המיקרוביום ובמיוחד אנטיביוטיקה.
השילוב של תרופות עם חשיפה לתעשיות מזהמות הוא המקור לכל הסיבוכים והמוות
מונסנטו – גלייפוסט – מיקרוביום
מיקרוביום פתלאטים ו'חומרים אורגניים מופלרים' (PFASs)
תרכובות משבשות מערכת אנדוקרינולוגית (EDC's) – והקשר לסיבוכים של מחלות זיהומיות לרבות קוביד-19
מזון מעובד [2][3][4][5]/ מסוכר

אם מצאתם את המידע מענין ומועיל ורוצים לתרום להמשך העשייה למען בריאות טבעית מודעת לכולם, מוזמנים להפוך לתומך

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s