מיקרוביום - פרוביוטיקה·מעי רגיז (IBD)·מערכת חיסון·קרוהן וקוליטיס·תזונה מערבית

תזונה מערבית פוגעת במערכת החיסון במעיים בדרכים העלולות להגביר את הסיכון לזיהום ולמחלות מעי דלקתיות

תזונה מערבית מיוחסת במקור לארצות הברית, אבל היא היגרה למדינות רבות בעולם לרבות מדינות באסיה. התזונה הזו היא למעשה תוצאה של מהנדסי מזון שהבינו מה גורם לאנשים לרצות שוב לאכול את אותו אוכל ולכן המרכיבים שלו הם פותחי טעמים (סוכר [2], מלח, שומן מעובד לרוב סויה וקנולה) ובכמויות גדולות מאוד וזה ממכר. מדובר בצריכה גבוהה של בשר אדום, בשר מעובד, אוכל ארוז, אוכל מטוגן, מוצרי חלב עתירי שומן, ביצים, דגנים מעובדים, תפוחי אדמה, תירס וסירופ תירס עתיר פרוקטוז, משקאות עתירי סוכר ותוספי מזון (E-Numbers, טיטניום דיאוקסיד).
מנגד התזונה הזו גם ממעיטה במזונות מהצומח שהם הגורם המשפיע ביותר על מוות בטרם עת. וזה אומר פחות סיבים תזונתיים, פחות ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון וזה אומר פחות מיגוון של חיידקים טובים.

כל המחקרים האפידימיולוגים מראים קשר בין התזונה הזו למחלות מעי דלקתיות, לסוכרת, להשמנה, למחלות לב, לסרטן ובקיצור לכל המחלות שגורמות למוות בטרם עת.
אנשים ממשיכים לצרוך את המזון המעובד הזה כי קשה להם להפסיק וכי בסופר זה מוצג בפריסה די בולטת ומושכת ומחירים יותר אטרקטיביים. אז אפשר להבין מדוע קשה להפתר מההרגל הזה.
ומנגד מדיניות הבריאות לא באמת מקשה על יצרני המזון הזה ומאפשרת להם לשגשג כבר עשרות שנים.

בפוסט קודם ראינו ש"תזונה עשירה במזונות מהחי, מזונות מעובדים וסוכר משפיעה לרעה על המיקרוביום ומעלה סיכון למעי דלקתי (IBS/IBD)" הבנו שתזונה מערבית זו גורמת לשינוי בהרכב המיקרוביום ליותר פרו דלקתי.
מחלת מעי דלקתית מבחינה היסטורית היתה בעיה בעיקר במדינות מערביות כמו ארה"ב, אך היא הופכת נפוצה יותר בעולם ככל שיותר ויותר אנשים מאמצים אורח חיים מערבי.

במחקר שפורסם במאי 21 בג'ורנל Cell Host & Microbe בחנו את המנגנון קצת יותר לעומק וראו גם שם שיש שינוי לרעה במיקרוביום, אבל לא רק.
במערכת העיכול ישנה שכבה של תאים שנקראים תאי פנת' (Paneth cell) והתפקיד שלהם הוא חיסוני כנגד מחוללי מחלות, הם חלק בלתי נפרד ממחסום המעי והם נמצאים בריכוזים גבוהים יותר באזורים של תאי גזע, מה שמרמז גם על החלק שלהם בהגנה על התמיינות התאים.
תחילה החוקרים ניתחו מאגר מידע המכיל נתונים דמוגרפיים וקליניים על 400 אנשים, כולל הערכה של תאי Paneth של כל אדם. החוקרים מצאו שמדד מסת גוף גבוה (BMI) קשור לתאי פנת שנראו חריגים ולא בריאים במיקרוסקופ. ככל שה- BMI של האדם גבוה יותר, כך תאי הפנת' שלו או שלה נראו גרועים יותר.
החוקרים רצו להבין את הקשר שבין השמנה לפגיעה באותם תאים ולכן הם לקחו עכברים עם נטיה לאכילה מוגברת (הגן של תחושת השובע פגום) ונתנו להם תזונה המוגדרת בריאה. אצלם למרות שהתזונה טובה להם, הרעב המוגבר גורם להם להשמין. החוקרים בדקו את תאי הפנת' שלהם וראו שהם תקינים לגמרי.
בשלב הבא הם לקחו עכברים בריאים ונתנו להם תזונה עשירה ומעובדת (הרבה שומנים וסוכרים) מה שיצר השמנת יתר. אצלם כבר ראו שינויים חריגים בתאי הפנת', מה שמלמד שמדובר בתזונה ולא בהשמנה כגורם.
החוקרים רצו לבדוק אם זה רוורסבילי. ואכן אחרי 4 שבועות של חזרה לתזונה בריאה, גם תאי פנת' חזרו לתפקד כרגיל. כלומר מדובר באישוש מובהק שהתזונה היא הגורם.
ניסויים נוספים הראו כי מולקולה המכונה חומצה דאוקסיכולית (deoxycholic acid), שהיא בעצם חומצת מרה משנית שנוצרת כתוצר לוואי של חילוף החומרים בעקבות הדיסביוזה של חיידקי המעיים (Consumption of western diet leads to Clostridium-mediated deoxycholic acid conversion)

, מהווה את הקשר בין תזונה מערבית לתפקוד לקוי של תאי Paneth. חומצת המרה מגבירה את הפעילות של שתי מולקולות חיסוניות – קולטן פרנסואיד X ואינטרפרון מסוג 1 – המעכבות את תפקוד תאי הפנת '.

החוקרים מדגישים שאצל בני אדם מדובר בתהליך של שנים ארוכות ולא מספר שבועות ולכן לא ברור אם השינוי בתזונה הוא רוורסבילי בפגיעה בתאי פנת' אחרי שנים של אכילה מערבית.

This was a short-term experiment, just eight weeks. In people, obesity doesn't occur overnight or even in eight weeks. People have a suboptimal lifestyle for 20, 30 years before they become obese. It's possible that if you have Western diet for so long, you cross a point of no return and your Paneth cells don't recover even if you change your diet. We'd need to do more research before we can say whether this process is reversible in people

ולכן ההמלצה היא פשוט להמנע ממזונות אלה עוד לפני שמתחילים איתם.

במחקר שפורסם ביולי 21 בג'ורנל The BMJ צוות חוקרים בינלאומי התבסס על מידע תזונתי מפורט מ-118,087 מבוגרים בגילאי 35-70 שנים החיים ב -21 מדינות בעלות הכנסה נמוכה, בינונית וגבוהה שלקחו חלק במחקר האפידמיולוגיה הכפרית העירונית (PURE), שבוחן את ההשפעות החברתיות על מחלות כרוניות במדינות שונות בעולם.
המשתתפים נרשמו למחקר בין השנים 2003 ל -2016 והוערכו לפחות כל שלוש שנים. במהלך מעקב ממוצע של 9.7 שנים, נרשמו אבחנות חדשות של IBD, כולל מחלת קרוהן או קוליטיס כיבית.
במהלך תקופה זו, 467 משתתפים פיתחו IBD (90 עם מחלת קרוהן ו- 377 עם קוליטיס כיבית).
לאחר שלקחו בחשבון גורמים אחרים בעלי השפעה, החוקרים מצאו כי צריכה גבוהה יותר של מזון מעובד קשורה לסיכון גבוה יותר ל- IBD.
לדוגמא, בהשוואה עם פחות ממנה אחת של מזון מעובד ביום, הם מצאו סיכון מוגבר ל- IBD בקרב 82% בקרב אנשים שצרכו חמש מנות או יותר ביום, וסיכון מוגבר של 67% ל- 1-4 מנות ביום.
תת-קבוצות שונות של מזון מעובד, הכולל משקאות קלים, מזון ממותק, חטיפים מלוחים ובשר מעובד, כל אחת מהן הייתה קשורה לסיכון גבוה יותר ל- IBD.
התוצאות היו עקביות במחלת קרוהן וקוליטיס כיבית, ודומות לאחר ניתוח נוסף לבדיקת הסיכון לפתח IBD בהתבסס על גיל ואזור, דבר המצביע על כך שהממצאים חזקים.

מאמרים חשובים קשורים:
לתעשית המזון חלק עיקרי בחומרת החולי ומקרי המוות מקוביד-19 והממשלות עוסקות בכאילו
הרכב המיקרוביום משקף את חומרת המחלה ואת חוסר התפקוד של מערכת החיסון בחולים עם קוביד-19
מיקרוביום ומערכת חיסון – מולקולה במעטפת החיידק מפעילה את מערכת החיסון המולדת כנגד וירוסים

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s