Gut-Brain-Axis·בריאות הנפש·מיקרוביום - פרוביוטיקה·סטרס - מתחים·סיבים תזונתיים

תזונה פרהביוטית (GOS) – מיקרוביום ונפש

את הקשר שבין חיידקי המעי למוח סיקרתי בפוסט מרכז"" גוף ונפש אחד הם – Gut-Brain-Axis"… השפעות על ייצור מוליכים עצביים, שמשפיעים על מגוון רחב של מצבים נפשיים, נוירולוגיים וחיסוניים.
בכל המאמרים שם ניתן לראות מה משפיע על החיידקים לרעה ומה מיטיב את פעילותם.
ראינו שלתזונה יכולת אדירה להשפיע עליהם ובכך גם על בריאותנו ובמיוחד על ידי מגוון של סיבים ממקורות צמחיים. אותם סיבים הם המזון של החיידקים, בלעדיהם החיידקים יאכלו את המוקוס המגן על תאי המעי, דבר שיוצר מעי דליף = דלקות ומכאן הדרך לשאר המחלות קצרה. ובלעדיהם לא ייוצרו אותם רכיבים שמשפיעים על מניעת דלקות ועל הולכה עצבית.
ראינו גם שתיסוף של פרוביוטיקה לבד או יחד עם תוסף פרהביוטי משפיעים גם על הבריאות.

במחקר שפורסם באפריל 21 בג'ורנל Scientific Reports מציגים החוקרים מגוון עצום של מחקרים על חשיבות החיידקים, אחד המחקרים הראה כי צריכת גלקטו-אוליגוסכרידים (GOS) פרהביוטיים במשך 3 שבועות הורידה את הפרשת הורמון הלחץ קורטיזול, דבר שהשפיע על העיבוד הרגשי במבוגרים בריאים. באותו מחקר, המשתתפים הראו פחות התייחסות למידע שלילי במשימה נקודתית. בהתחשב בכך שאנשים מודאגים מגלים באופן שגרתי הטיות מוגברות כלפי מידע שלילי הדבר מצביע על כך שצריכת GOS עשויה להיות שימושית בשינוי מנגנונים פסיכולוגיים הקשורים לחרדה.
המטרה העיקרית של המחקר הנוכחי הייתה לחקור האם צריכת GOS משפיעה על מדדי חרדה ומצב רוח בסוף גיל ההתבגרות ובבגרות המוקדמת בבני אדם. באופן ספציפי, השתמשנו בוויסות רגש כמודל לחרדה, שכן יכולות עיבוד רגש טובות בהתפתחות קשורות למדדים שונים של רווחה ובריאות נפשית. הוכח שוב ושוב כי תקופת המעבר מגיל ההתבגרות לבגרות מייצגת צומת התפתחותי חשוב הן להופעתה של חרדה חברתית והן להתפתחות יכולות שליטה ברגשות, המאפשרות לאדם לשלוט בתגובות הפחד שלהם ובחרדה בהתחשב בכך שגיל ההתבגרות מהווה גם נקודת זמן חשובה לכוונון עדין של ציר המעי-מוח.
החוקרים בחנו קבוצה של 64 משתתפות בריאות, ללא אבחנות קליניות עדכניות או קודמות של חרדה. המשתתפים קיבלו מנה יומית של הגלקטו-אוליגוסכרידים הפרה-ביוטיים (GOS) או פלצבו למשך 28 יום.
כל המעורבים בניסוי השלימו סקרים אודות חוויותיהם הבריאותיות, כולל מצב רוח, חרדה ואיכות שינה וסיפקו דגימת צואה לניתוח רצף של מיקרוביום במעיים.
החוקרים הצליחו להראות כי תוסף של GOS משפר הן את שפע חיידקי המעיים המועילים במעי והן את בריאות הנפש.

איפה מופיעים הסיבים הללו במזון?
בקטניות (עדשים, שעועית, חומוס, אפונה, פולי סויה), בירקות שורש, אנונה, קשיו, פיסטוקים, שיבולת שועל.

איך שומרים על מיקרוביום מגוון ובריא?
תזונה מגוונת מבוססת צומח (כל הצבעים, כל הטעמים, כל המרקמים), כל המשפחות (פירות וירקות עם קליפה, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים, שקדים, זרעים ונבטים) וגם בתוך המשפחות לגוון לדוגמה: ירוקים זה לא רק חסה ופטרוזיליה… זה גם מנגולד, רוקט, רוקולה, תרד, סלרי, בזיליקום, נענע ועוד ועוד… עדשים זה גם ירוק, צהוב, כתום, חום, שחור, קטניות יש עשרות סוגים…כאשר יש סייג אחד… מה שלא עושה טוב… מורידים! 
ולהמנע ממגע וצריכה של:
הרבה מאוד תרופות משנות לרעה את הרכב המיקרוביום ובמיוחד אנטיביוטיקה.
השילוב של תרופות עם חשיפה לתעשיות מזהמות הוא המקור לכל הסיבוכים והמוות
מונסנטו – גלייפוסט – מיקרוביום
מיקרוביום פתלאטים ו'חומרים אורגניים מופלרים' (PFASs)
תרכובות משבשות מערכת אנדוקרינולוגית (EDC's) – והקשר לסיבוכים של מחלות זיהומיות לרבות קוביד-19
מזון מעובד [2][3][4][5]/ מסוכר

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s