מזון (אולטרה) מעובד·מיקרוביום - פרוביוטיקה·מעי רגיז (IBD)·פרוביוטיקה·קרוהן וקוליטיס·תזונה מבוססת צומח - טבעונות·תזונה מהחי - בשר אדום/ עופות·תזונה מערבית

תזונה עשירה במזונות מהחי, מזונות מעובדים וסוכר משפיעה לרעה על המיקרוביום ומעלה סיכון למעי דלקתי (IBS/IBD)

מזונות מעובדים במיוחד כוללים מאפים וחטיפים ארוזים, משקאות תוססים, דגנים מתוקים, ארוחות מוכנות המכילות תוספי מזון, ומוצרי בשר ודגים משוחזרים – המכילים לרוב רמות גבוהות של תוספת סוכר, שומן ומלח, אך חסרים בויטמינים וסיבים.

מחלות מעי דלקתיות (IBD) נפוצות יותר במדינות מתועשות, וחושבים שגורמים תזונתיים עשויים לשחק תפקיד.

המגוון והנפח של החיידקים במעיים, המכונה מיקרוביום, משפיעים ישירות על מאזן התגובות הפרו ואנטי-דלקתיות במעיים. מערכת אקולוגית זו משפיעה על מערכת החיסון במגוון רחב של מנגנונים. חוסר איזון שלה מעורב במספר גדל והולך של מצבים דלקתיים, החל מסוכרת, דלקות פרקים, מחלות לב ומחלות אוטואימוניות.
חוקרים בחנו את יחסי הגומלין בין תזונה רגילה, חיידקי מעיים ודלקת מעיים בקרב 1425 אנשים עם מחלת מעי דלקתית (מחלת קרוהן או קוליטיס כיבית; 331); תסמונת המעי הרגיז (223) מול אנשים ללא דלקת (871).
כל אדם סיפק דגימת צואה לניתוח מיקרוביאלי ומילא שאלון תדירות מזון (FFQ) כדי לכמת את צריכת המזון היומית הממוצעת. פריטי מזון ספציפיים נצברו ל -25 קבוצות מזון שנמדדו בגרמים ליום.
ניתוח הנתונים גילה 38 קשרים בין צריכת תזונה לאשכולות חיידקים מסוימים. יתרה מכך, 61 מזונות וחומרים מזינים בודדים נקשרו ל 61 מינים של חיידקים ול 249 תהליכים מטבוליים בכל משתתפי המחקר.
המחקר פורסם במרץ 21 בג'ורנל BMJ Gut והחוקרים מצאו שצריכה תזונתית גבוהה של מוצרים מן החי, מזון מעובד כמו צ'יפס, מיונז, שתייה קלה, סוכר [2] נקשרו באופן עקבי לנפח יחסי גבוה יותר של מיני חיידקים 'אופורטוניסטיים', כולל חיידקים מסוימים השייכים ל- Firmicutes ו- Ruminococcus sp, וכן חיידקי Clostridium bolteae, Coprobacillus ו- Lachnospiraceae 'לא ידידותיים' בכל משתתפי המחקר שהיו כרוכים בפעילות פרו-דלקתית.
אכילת אגוזים, דגים שמנים, פירות, ירקות ודגנים מלאים נקשרה לשפע גבוה יותר של חיידקים, כגון Faecalibacterium sp המייצרים חומצות שומן קצרות שרשרת: חומצות אלו מסייעות בשליטה על הדלקת ומגנות על שלמות התאים המצפים את המעיים. בהיעדר סיבים תזונתיים [2][3], חיידקים פונים לשכבת הרירית של המעיים כדי לאכול ממנה, מה שמוביל לשחיקה של שלמות המעיים.
יין אדום נקשר באופן דומה לשפע גבוה יותר של מספר חיידקים המייצרים חומצות שומן קצרות. אך צריכת אלכוהול כוללת, משקאות חריפים וסוכר נקשרו למינים ולפונקציות חיידקים ידידותיים.

החוקרים טוענים כי דפוסים אלה נצפו בכל קבוצות משתתפי המחקר, מה שמרמז על חפיפה בתזונה ובמיקרוביום מעיים בין אנשים בריאים לאנשים עם מחלת מעי דלקתית או תסמונת מעי רגיז.

The findings suggest shared responses of the gut microbiota to the diet across patients with [Crohn's disease, ulcerative colitis, irritable bowel syndrome] and the general population that may be relevant to other disease contexts in which inflammation, gut microbial changes, and nutrition are a common thread.
Long-term diets enriched in legumes, vegetables, fruits and nuts; a higher intake of plant over animal foods with a preference for low-fat fermented dairy and fish; while avoiding strong alcoholic drinks, processed high-fat meat and soft drinks, have a potential to prevent intestinal inflammatory processes via the gut microbiome
https://eurekalert.org/pub_releases/2021-04/b-dri040921.php

צוות בינלאומי של חוקרים הסתמך על מידע תזונתי מפורט מ-116,087 מבוגרים בגילאי 35-70 שנים החיים ב-21 מדינות עם הכנסה נמוכה, בינונית וגבוהה שלקחו חלק במחקר פרוספקטיבי עירוני כפרית אפידמיולוגית (PURE), שבוחנת את ההשפעה של השפעות חברתיות על מחלות כרוניות במדינות שונות ברחבי העולם (כולל בנגלדש, שוודיה, טורקיה, ברזיל וארה"ב).
המשתתפים נרשמו למחקר בין השנים 2003-2016 ונבדקו לפחות כל שלוש שנים. במהלך מעקב ממוצע של 9.7 שנים, נרשמו אבחנות חדשות של IBD, כולל מחלת קרוהן או קוליטיס כיבית.
במהלך תקופה זו, 467 משתתפים פיתחו IBD (90 עם מחלת קרוהן ו-377 עם קוליטיס כיבית).
את הממצאים פירסמו ביולי 21 בג'ורנל BMJ.
לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון גורמים אחרים בעלי פוטנציאל השפעה, נמצא שצריכה גבוהה יותר של מזון מעובד במיוחד קשורה לסיכון גבוה יותר ל-IBD.
לדוגמה, בהשוואה למנה אחת של מזון אולטרה-מעובד ביום, הם מצאו סיכון מוגבר של 82% ל-IBD בקרב אלו שצרכו חמש מנות או יותר ביום, וסיכון מוגבר של 67% ל-1-4 מנות ביום, לעומת אלה שצרכו פחות ממנה אחת ביום.
התוצאות היו עקביות עבור מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית, והיו דומות לאחר ניתוח נוסף לבדיקת הסיכון לפתח IBD בהתבסס על גיל ואזור, מה שמצביע על כך שהממצאים חזקים.

החוקרים מאמינים כי IBD נובע מדיסביוזיס במיקרוביום המעי. מחקרים הראו שניתן לשנות את האיזון החיידקי של המיקרוביום באמצעות תזונה, וזה יכול, בתורו, לשנות את התגובה החיסונית של המעיים במערכת העיכול, ולהוביל לדלקת. למרות שמוקדם מדי לומר בוודאות, מדענים חושדים בתוספים מסוימים – כמו סוכרים מוספים, מייצבים, חומרים משמרים וחומרי טעם מלאכותיים – שהם האשמים.

ניתן לראות גם את החיבור למיקרובים מהצד השני.
למשל במחקר שפורסם ביולי 21 בג'ורנל Cell על פי חוקרים מבית הספר לרפואה בסטנפורד תזונה עשירה במזונות מותססים כמו כרוב כבוש, משפרת את המגוון של חיידקי מעיים ומפחיתה סימנים מולקולריים של דלקת במעיים ובכלל.
התוצאות הראו גם שצריכת סיבים גדולה יותר הובילה ליותר פחמימות בדגימות צואה, מה שהצביע על פירוק סיבים לא שלם על ידי חיידקי מעיים. ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם מחקרים אחרים המצביעים על כך שהמיקרוביום של אנשים החיים בעולם המתועש מדולדל מחיידקים שמפרקים סיבים מהם מיוצרות חומצות השומן נוגדות הדלקת. החוקרים חושבים שכדי שהסיבים יעשות שינוי במיגוון יש צורך ביותר זמן ולכן במקרים של השמנה וסוכרת עקב אורח חיים מערבי, כדאי יהיה לשלב מזונות מותססים תחילה ולהתמיד עם הסיבים.

דברים נוספים שחשוב להמנע מהם שכן גם הם פוגעים במיקרוביום:

הרבה מאוד תרופות משנות לרעה את הרכב המיקרוביום ובמיוחד אנטיביוטיקה.
השילוב של תרופות עם חשיפה לתעשיות מזהמות הוא המקור לכל הסיבוכים והמוות
מונסנטו – גלייפוסט – מיקרוביום
מיקרוביום פתלאטים ו'חומרים אורגניים מופלרים' (PFASs)
תרכובות משבשות מערכת אנדוקרינולוגית (EDC's) – והקשר לסיבוכים של מחלות זיהומיות לרבות קוביד-19
מזון מעובד [2][3][4][5]/ מסוכר

הפוסט הזה מתחבר גם לפוסט "תזונה פרו דלקתית ומה הסיכון שבה".

לדברים חשובים נוספים הקשורים למעי מודלק, ממה עוד חשוב להמנע ומה יכול להועיל היכנסו למאמר המרכז על IBD

דברים נוספים שחשובים לטיפול וניהול דלקות לרבות מעיים: ויטמין די, אומגה 3, כורכום, פרוביוטיקה

עוד חשוב להבין שמעי רגיז נחשב למעלה סיכון לסרטן המעי.
מי שלא יודע אפילו ארגון הבריאות העולמי הוציא הודעה ב-2015 שצריכת בשר אדום היא probably carcinogenic to to humans (Group 2A), ובשר מעובד carcinogenic to humans (Group 1)

אם אתם מוצאים את המידע מענין ומועיל ומעוניינים בהמשך העשייה למען בריאות טבעית מודעת לכולם, מוזמנים לתרום בכל סכום (חד פעמי או חודשי)

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s