הריון לידה וינקות·מיטוכונדריה·סטרס - מתחים

סטרס במהלך ההריון משפיע על מעגלי המוח בעובר ולאורך 45 שנים קדימה ובאופן שונה אצל המינים

כאשר מדובר במצב של איום קיומי, יש חשיבות רבה לתהליכים העצביים וההורמונליים שמתרחשים בגוף, כדי להלחם או לברוח (fight or flight). אבל בעידן המודרני הסטרס הפך לאויב והרבה מאוד אנשים נמצאים במנגנון ההישרדותי ברמה יומיומית.
אין ספק שלסטרס כרוני יש השפעות בריאותיות על האדם הן רגשיות (דיכאון, חרדות, דו קוטביות וסכיזופרניה) והן פיזיות (יתר לחץ דם, סוכרת, השמנה ומחלות לב).
במאמר קודם ראינו שסטרס אימהי יכול ליצור שינוי במיטוכונדריה שבשליה ובכך להשפיע על מחלות של צאצאים בעתיד.

במחקר אורכי שפורסם באפריל 21 בג'ורנל PNAS חוקרים עקבו אחר קבוצה של 40 גברים ו -40 נשים שהיו חלק ממחקר משפחתי בניו אינגלנד שתעד נתונים על ריכוזי ציטוקינים מצד האם. החוקרים עקבו אחריהם מלפני הלידה ועד גיל 45. מחצית מהמשתתפים אובחנו עם לפחות אחד משלושה מצבים פסיכיאטריים: הפרעת דיכאון קשה (14 נשים ו -11 גברים), הפרעה דו קוטבית (6 נשים ושלושה גברים) או סכיזופרניה (אישה אחת ו -6 גברים) ואילו למחצית השנייה לא היה אבחון פסיכיאטרי 80 אנשים במהלך 45 שנה,
החוקרים התעניינו במיוחד בתפקידה של מערכת החיסון, בה חלק מהפרעות משותפות בין הפרעות אלה.
החוקרים מבינים שמעגלי הלחץ מורכבים מאזורים המתפתחים באופן שונה במוח הגברי והנקבי בתקופות מסוימות של הריון, והם מתפקדים באופן שונה לאורך חיינו, הם שיערו כי אי-ויסות של מעגלים אלו בהתפתחות טרום לידתית ישפיע באופן דיפרנציאלי לאורך זמן.
במחקר קודם שלהם, הם מצאו קשר בין פעילות מערכת החיסון האימהית עקב לחץ להבדלי מין בהתפתחות המוח בילדות ובסיכון הבגרות לדיכאון קליני ופסיכוזה.
במחקר הנוכחי הם מצאו שחשיפה דלקתית ברחם נקשרה לכמה תוצאות נוירו-התפתחותיות ולמספר מחלות לב וכלי דם בהמשך החיים.
במהלך תקופת המחקר החוקרים נעזרו בהדמיית תהודה מגנטית פונקציונלית (fMRI), המודדת את פעילות המוח דרך הבדלים בזרימת הדם בתוך ובין אזורים שונים במוח, במהלך אתגר חזותי מלחיץ קל וראו כי

חשיפה לציטוקינים דלקתיים ברחם משפיעה באופן משמעותי על הפעילות באזורי מוח מרובים וזה עבר גם לצאצאים הבוגרים, שהיום בני 45.

החוקרים ראו שאותה פעילות דלקתית משפיעה דרך ציר ההיפותלמוס-בלוטת יותרת המוח-בלוטת יותרת הכליה (ציר ה-HPA), שאחראי על הומאוסטזיס ותגובות הורמונליות ועצביות לוויסות תגובות הלחץ.
החוקרים ראו שלציטוקינים השפעות שונות בין גברים לנשים.
החוקרים ראו למשל שברמות נמוכות יותר של ציטוקין (TNF-α) קשורות לפעילות היפותלמוס גבוהה יותר בשני המינים וקישוריות תפקודית גבוהה יותר בין היפותלמוס ל'פיתול החגורה הקדמי' אצל גברים אך לא אצל נשים.
ההיפוקמפוס ניחן גם בצפיפות גבוהה של קולטני TNF-α, חשוב לתפקודים כגון למידה וזיכרון. החוקרים ראו כי רמות גבוהות יותר של ציטוקין IL-6 לפני הלידה קשורות לפעילות מוגברת בהיפוקמפוס אצל נשים אך לא אצל גברים.

החוקרים בחנו את הקשר בין חשיפה חיסונית עוברית לבין השפעתה על מעגלי המוח כולל מעגלי לחץ באמצע החיים. המחקר מספק מה שעשוי להיות קישור מרכזי בהבנת הבדלי המין במצבים כמו מחלות לב וכלי דם, לפחות ביחס לאופן שבו הם קשורים לחשיפות טרום לידתי, ואולי באופן רחב יותר.

The investigators examined the relationship between fetal immune exposure and its impact on brain circuitry including stress circuitry in mid-life. The study provides what may be a key link in understanding sex differences in conditions such as cardiovascular disease, at least in regard to how they relate to prenatal exposures, and perhaps more broadly
https://www.genengnews.com/news/stress-before-birth-affects-midlife-brain-circuits-differently-in-the-sexes/

השוני הזה שבין נשים לגברים לא מקבל התייחסות לאורך עשרות שנים!
אני לא מכיר תרופות למחלות כמו סוכרת, כלי דם ולב, שומנים, ומחלות נפשיות שיש אבחנה בין גברים לנשים… כולם מקבלים אותו דבר!

לדברים שניתן לעשות כדי להוריד סטרס היכנסו

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s