אנטיביוטיקה·מעי רגיז (IBD)·סרטן מעי גס·קרוהן וקוליטיס

אנטיביוטיקה – תסמונת המעי הרגיז וסרטן המעי הגס

  • לפי מאמר מ-2019 בג'ורנל THE LANCET מעריכים ש-7 מיליון אנשים בערך מאובחנים במחלה (84.3 איש על כל 100,000).
  • במיוחד באירופה, בארה"ב ובאזורים אחרים בעולם עוברים התפתחות כלכלית מהירה, תברואה מוגברת ושימוש תכוף יותר באנטיביוטיקה.
  • אנטיביוטיקה מיועדת לטיפול בחיידקים ולמרות זאת נרשמים בעולם מרשמים לאנטיביוטיקה ובאחוזים גבוהים (לפי ה-CDC לפחות 30%) ללא נחיצות וכשלא ידוע בכלל אם קיים חיידק ויחד עם תעשיית המזון מהחי נוצרה גם מגפה של חיידקים עמידים ואנטיביוטיקה בכל מקום.
אנטיביוטיקה – שימוש יתר, זיהום עולמי ויצירת חיידקים עמידים

עם הערכה גוברת לתפקיד המיקרוביום של המעיים בשמירה על בריאות האדם, עולה החשש כי אנטיביוטיקה עשויה להפריע ולשנות לצמיתות את קהילות המיקרוביאליות השבריריות הללו. זה עלול להשפיע על הסיכון למחלות במערכת העיכול.

מעי רגיז (קרוהן וקוליטיס)

מחקר, שפורסם באוגוסט 20 בג'ורנל The Lancet Gastroenterology & Hepatology מצא כי שימוש באנטיביוטיקה, במיוחד אנטיביוטיקה עם ספקטרום גדול יותר של כיסוי מיקרוביאלי, עשוי להיות קשור לסיכון מוגבר למחלות מעי דלקתיות חדשות (IBD) ולתתי הסוגים שלה קוליטיס כיבית ומחלת קרוהן.
זהו המחקר הגדול ביותר שקשר עד כה טיפול אנטיביוטי וסיכון ל- IBD, החוקרים בשוודיה ובארה"ב הצליחו להוכיח באופן סופי כי שימוש תכוף יותר באנטיביוטיקה קשור להתפתחות IBD ותתי-סוגיו, קוליטיס כיבית ומחלת קרוהן. .
החוקרים זיהו כמעט 24,000 מקרי IBD חדשים (16,000 סבלו מקוליטיס כיבית ו -8,000 מחלת קרוהן) והשוו אותם עם 28,000 אחים, ו- 117,000 בקרות מכלל האוכלוסייה. שימוש קודם באנטיביוטיקה (לעולם לא לעומת אי פעם) היה קשור לסיכון מוגבר כמעט פי שניים ל- IBD לאחר התאמה למספר גורמי סיכון. סיכון מוגבר נצפה הן לקוליטיס כיבית והן למחלת קרוהן עם האומדנים הגבוהים ביותר התואמים לאנטיביוטיקה רחבת טווח.

After adjusting for several risk factors, aOR in patients who had used antibiotics versus those who had never used antibiotics was 1.88
for diagnosis of incident IBD, 1.74
for ulcerative colitis, and 2.27 for Crohn's disease.
aOR was higher in patients who had received one antibiotic dispensation 1.11
two antibiotic dispensations 1.38
three or more antibiotic dispensations 1.55 than patients who had none.
Increased risk was noted for ulcerative colitis aOR with three or more antibiotic dispensations 1.47 Crohn's disease 1.64 with higher estimates corresponding to broad-spectrum antibiotics

מחקרים קודמים בתחום היו קטנים, ומעטים עברו מעקב מעבר למספר שנים. לעומת זאת החוקרים במחקר זה הצליחו לרשום את כל החולים עם IBD חדש ממרשם מבוסס אוכלוסייה במשך תקופת מחקר של עשר שנים, מה שמגביל את ההטיה של הבחירה. כמו כן בשוודיה קיים כיסוי תרופתי אוניברסלי עם מידע מלא כמעט על כל הניתוחים לתרופות, כולל אנטיביוטיקה, תוך צמצום ההטיה לבירור וזה הופך את הרישומים השבדים לאידיאליים לחקר גורמי סיכון ל- IBD.

מחקר שפורסם בינואר 22 בג'ורנל Journal of Crohn's and Colitis ויוצג בסוף החודש בועידה Digestive Disease week בסן דייגו סקר 2.3 מיליון רישומי חולים ומרשמים מהמאגר הלאומי בדנמרק בין השנים 2000-2018, שניתנו לאנשים בני 60 ומעלה שאובחנו לאחרונה עם מחלת מעי דלקתית. במהלך תקופת המחקר, ולאחר מכן חושבו יחסי שכיחות (IRR) בהתאם לשימוש באנטיביוטיקה 1-5 שנים לפני אבחון IBD.
החוקרים בדקו גם את סוגי האנטיביוטיקה שבהם נעשה שימוש, ומתי הם נרשמו ביחס לאבחנה.

בסך הכל, 10,773 מקרים חדשים של קוליטיס כיבית ו-3,825 מקרים חדשים של מחלת קרוהן זוהו בקרב 2,327,796 אנשים בגילאי 60 עד 90. לאחר התאמה לגיל, מין ותזמון המחלה, החוקרים מצאו שכל שימוש באנטיביוטיקה קשור לעלייה של 64% בסיכון למעי דליק בהשוואה לכאלה שלא השתמשו באנטיביוטיקה.

המחקר מצא גם שככל שנרשמו יותר אנטיביוטיקה לחולים, כך גדל הסיכוי שהם יפתחו מחלות מעי דלקתיות. הסיכון עלה באופן משמעותי עם כל קורס.

  • קורס אחד גרם לעליה בסיכון של 27% מאלו ללא שימוש באנטיביוטיקה.
  • שני קורסים הסיכון עלה ב-55%.
  • שלושה קורסים הסיכון עלה ב-67%.
  • ארבעה קורסים, הסיכון עלה ב-96%
  • חמישה קורסים או יותר, קשישים היו בסבירות גבוהה יותר של 236% לקבל אבחנה חדשה של מחלת מעי דלקתית מאשר אלו ללא אנטיביוטיקה בחמש השנים הקודמות.

האבחנות החדשות היו הגבוהות ביותר כאשר נרשמה אנטיביוטיקה שנה עד שנתיים לפני כן (72%), אך הסיכון נותר גבוה עבור מרשמים בתקופה של שנתיים עד חמש שנים (42%) לפני האבחנה. הקשר נמצא עבור כל סוגי האנטיביוטיקה, למעט ניטרופורנטואין, שנרשם בדרך כלל לדלקות בדרכי השתן.
אנטיביוטיקה שנרשמה בדרך כלל לזיהומים במערכת העיכול: פלואורוקווינולונים (127%); ניטרואימידזולים (121%) ו- מקרולידים (74%) היו בסבירות הגבוהה ביותר להיות קשורה לאבחנה חדשה של מחלת מעי דלקתית.
החוקרים השמיטו מרשמים פחות משנה לפני האבחון כדי להפחית את הסיכוי שהמרשמים היו לתסמינים של מחלת מערכת העיכול שטרם אובחנה.

IBD נקשר לסיכון מוגבר למוות ולסרטן ולא רק של מעי גס[1][2][3][4] ועל כן גם אנטיביוטיקה

סרטן מעי גס

סרטן המעי הגס הוא אחד הנפוצים בעולם (השלישי בארצות הברית בשכיחותו והשני כגורם מוות מכל הסרטנים) והגיל הנצפה בסרטן זה יורד כל הזמן.
חוקרים מסקוטלנד אספו נתונים מחולים וניתחו מקרים של הופעה מוקדמת ומאוחרת של סרטן המעי הגס. הם סיווגו אנשים מתחת לגיל 50 כבעלי סרטן המעי הגס המוקדם, ואלה בני 50 ומעלה כסובלים מסרטן המעי הגס מאוחר יותר.
החוקרים השוו בסך הכל 7,903 אנשים עם סרטן המעי הגס עם 30,418 אנשים בקבוצות הביקורת. מבין משתתפי המחקר עם אבחנה של סרטן המעי הגס, 445 היו מתחת לגיל 50.
החוקרים בחנו מרשמי אנטיביוטיקה דרך הפה ותקופת חשיפה לאנטיביוטיקה בקרב אלו עם סרטן המעי הגס ובקבוצות הביקורת המותאמות.
את התוצאות פירסמו ביולי 21 בג'ורנל Annals of oncology
הם מצאו קשר בין שימוש באנטיביוטיקה לבין סיכון מוגבר לסרטן המעי הגס בקטגוריות המוקדמות והמאוחרות.
הסיכון לסרטן המעי הגס הקשור לשימוש באנטיביוטיקה השתנה בין ההתחלה המוקדמת לקבוצות המאוחרות.
על פי תוצאות המחקר, אנשים הסובלים מסרטן המעי הגס בגיל מאוחר יותר היו בסיכון של 9% עקב שימוש באנטיביוטיקה. הקשר היה גבוה בהרבה בקרב אלו עם סרטן המעי הגס המוקדם, עם סיכון מוגבר של כמעט 50%.

הממצאים שלנו מצביעים על כך שאנטיביוטיקה עשויה להיות בעלת תפקיד ביצירת גידול המעי הגס בכל קבוצות הגיל, במיוחד בקרב אנשים מתחת לגיל 50. יתכן שחשיפה לאנטיביוטיקה יכולה לתרום לעלייה שנצפתה ב [סרטן המעי הגס המוקדם], במיוחד במעי הגס הפרוקסימלי.

Our findings suggest antibiotics may have a role in colon tumour formation across all age groups, particularly in those aged less than 50 years. It is possible that exposure to antibiotics could be contributing to the observed increases in EOCRC, particularly in the proximal colon

***תוספת ספטמבר 21
מחקר מספטמבר 21 שפורסם בג'ורנל Journal of the National Cancer Institute השתמש בנתונים על 40,000 חולים ממאגר (Swedish Colorectal Cancer Registry) ביו השנים 2010-2016. הם הושוו אל מול קבוצת ביקורת תואמת של 200,000 אנשים נטולי סרטן.
החוקרים מצאו כי נשים וגברים שנטלו אנטיביוטיקה במשך יותר מחצי שנה היו בסיכון גבוה ב-17% לחלות בסרטן במעי הגס העולה.
החוקרים מציינים שהסיכון המוגבר לסרטן המעי הגס נראה לעין כבר חמש עד עשר שנים לאחר נטילת אנטיביוטיקה. אמנם העלייה בסיכון הייתה הגדולה ביותר עבור אלו הנוטלים את רוב האנטיביוטיקה, אבל ניתן היה גם להבחין בעלייה קטנה אך מובהקת סטטיסטית בסיכון לסרטן לאחר קורס אנטיביוטי יחיד.
המחקר השבדי מאשר באופן כללי את התוצאות של המחקר הבריטי.

מחקר מדצמבר 21 בג'ורנל british journal of cancer שבחן קרוב ל-40 אלף בריטים מצא ששימוש באנטיביוטיקה קשורה לסרטן המעי במיוחד לפני גיל 50.
Our findings suggest antibiotics may have a role in colon tumour formation across all age-groups.

מאמרים קשורים נוספים:
קשר בין נטילת אנטיביוטיקה בהריון ובינקות למעי רגיז אצל ילודים.
נמצא קשר בין שימוש מוקדם של אנטיביוטיקה למחלות אקוטיות וכרוניות רבות.

אם אתם מוצאים את המידע מענין ומועיל ומעוניינים בהמשך העשייה למען בריאות טבעית מודעת לכולם, מוזמנים לתרום בכל סכום (חד פעמי או חודשי)

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s