אסתמה·הריון לידה והנקה·השמנת יתר·סטרס - מתחים·ספקטרום האוטיזם - ASD·קשב וריכוז

הקשר בין סטרס אימהי לשינויים אפיגנטיים ב- DNA המיטוכונדרי בשיליה והיכולת להשפיע על מחלות

גורמים פסיכו-סוציאליים שיוצרים מתח , שיכול לנוע בין תקיפה מינית, אלימות במשפחה או פציעה חמורה לכליאה, מחלות גופניות או נפשיות וקשיים משפחתיים, חוסר תמיכה חברתית, בדידות, מצב נישואים, שכול או כל עול מנטלי אחר, עשויים לגרום למוטציה של ה- DNA המיטוכונדריאלי של ילדם ויכולים להוות גורם מקדם לשלל מחלות, כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת סינסינטי ופורסם בספטמבר 20 בג'ורנל scholarly journal Biological Psychiatry.
ישנם לא מעט מצבים בריאותיים שהם כביכול קשורים לתפקוד לקוי של המיטוכונדריה כולל אסטמה, השמנת יתר, הפרעת קשב וריכוז ואוטיזם.
תקופת העוברות והינקות היא זמן פגיע לחשיפה סביבתית עקב התפתחות מוגברת בתקופות אלה. אנחנו לא רק מתעוררים יום אחד ויש לנו אסתמה או הפרעת קשב וריכוז. השפעות התכנות הנובעות ממשמרות המושרות על ידי הסביבה מתרחשות לאורך זמן וככל הנראה מתחילות במהלך ההריון ברמה המולקולרית והתאית. שינויים אלה משנים מצבים פיזיולוגיים שככל הנראה משחקים תפקיד ב'מי הולך להמשיך ולפתח תוצאות בריאותיות שליליות'.

*** כלומר אמנם יש עוד סיבות שיכולות לגרום לכל התופעות הללו שמקורן במזהמים חיצוניים, אבל סטרס ובמיוחד כזה שמחליש את האדם ומכנס אותו וזורע פחדים וחרדות, הוא גם נחשב (בעיניי) למזהם סביבתי והמחקר הזה הוא הוכחה לכך.

במסגרת המחקר, החוקרים רצפו את הגנום המיטוכונדריאלי וזיהו מוטציות ב 365 דגימות שליה מאמהות מלידה בבוסטון ובניו יורק בין השנים 2013-18. החוקרים בחנו את לחץ החיים האימהי ביחס למספר המוטציות הגנטיות בגנום המיטוכונדריה. ומצאו שנשים הסובלות ממתח פסיכו-סוציאלי מוגבר במהלך חייהן הציגו מספר גבוה יותר של מוטציות מיטוכונדריאליות שליה. מוטציות דנ"א גבוהות יותר הקשורות לסטרס בשליה נראו אצל נשים שחורות ולבנות, אך לא אצל נשים היספניות.

We ask about events that might have occurred prior to their pregnancy even during the mother’s own childhood as part of our study, So what this is telling us is that the stress that a woman has experienced even before she is pregnant might have an impact on the fetal mitochondrial genome

כמוני, גם החוקרים הללו התעניינו בכך שהיספניות שנחשפו ללחץ היו עם פחות מוטציות DNA של המיטוכונדריה בשליה ואחת הדרכים לטפל היא להבין מדוע דווקא שם זה פחות… כי יש פה פרדוקס. מצד אחד נטיה להיות בבריאות טובה יותר עם תמותה נמוכה יותר למרות מצבם הסוציואקונומי הנמוך יותר… וזה קשור כנראה לדינמיקה החברתית תרבותית שלהם שמקטינה את חוויות הלחץ ובכך משפיעה על מנגנונים פסיכופיזיולוגיים ותוצאות טובות יותר.

Despite exposure to more stress and trauma, sociocultural dynamics specific to Hispanics may attenuate experiences of stress which in turn has downstream effects on psychophysiological mechanisms and better outcomes. This is just one possible explanation

אי אפשר שלא לחבר את הדברים לתקופה בה אנחנו חיים באזור מתוסבך פוליטית.
מדיניות של הפחדה וסטרס כדי לשמור על מצב של 'אלרט' קבוע. ועכשיו בפנדמיה, הקיצון השתלט ויצר אצל אנשים את אותו מתח יומיומי… ואנחנו גם בתקופה של 'בייבי בום' וזה כאמור יכול להשפיע על האפיגנטיקה שלהם וליצור מחלות.

זה מתחבר גם לפוסט "סינדמיה"
וחשוב לא פחות למצוא את הדבר שיפרוק את אותו מתח ויפחית את הסיכון לאותן מחלות.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s