Gut-Brain-Axis·אלצהיימר ודמנציה·מיקרוביום - פרוביוטיקה·פרוביוטיקה

הקשר בין מחלת אלצהיימר למיקרוביום המעיים אושר

מחלת אלצהיימר היא הגורם השכיח ביותר לדמנציה. זה משפיע ישירות על כמעט מיליון איש באירופה, ובעקיפין על מיליוני בני משפחה וכן על החברה כולה. בשנים האחרונות הקהילה המדעית "חשדה" שמיקרוביום המעיים ממלא תפקיד בהתפתחות המחלה. צוות מדענים שוויצרי ואיטלקי, מאשרים את המתאם, בבני אדם, בין חוסר איזון במיקרוביום המעיים לבין התפתחות של פלאק עמילואיד במוח, שגורם להפרעות ניווניות.
המחקר שפורסם בנובמבר 20 בג'ורנל Journal of Alzheimer's Disease כלל קבוצה של 89 אנשים בגילאי 65 עד 85. חלקם סבלו ממחלת אלצהיימר או ממחלות ניווניות אחרות בעוד שאחרים היו בריאים ללא בעיות זיכרון.
החוקרים השתמשו בהדמיית PET כדי למדוד את שקיעת העמילואיד במוחם, ואז מדדו בדם סמנים של דלקת וחלבונים המיוצרים על ידי חיידקי מעיים, כגון ליפופוליסכרידים וחומצות שומן קצרות שרשרת.
ליפופוליסכרידים (LPSs) הם חיידקים מתים או ליתר דיוק דפנות התא של חיידקים מתים. המערכת החיסונית מתייחסת אליהם כאל חיידקים חיים ומגבירה את ההגנה החיסונית מפני הפולשים. LPSs הם פרו דלקתיים (מקדמי תהליך דלקת) ונמצאו בלוחות עמילואידים במוחם של חולי אלצהיימר.
המחקר העלה כי רמות גבוהות של LPSs וחומצות שומן קצרות (SCFA) מסוג אצטט וואלרט (acetate and valerate) היו קשורות למצבורים גבוהים יותר של עמילואיד לעומתם לחומצות שומן קצרות מסוג בוטיראט (butyrate), השפעה מגנה, כלומר רמות גבוהות שלהן נקשרו לפחות עמילואיד.
בוטיראט נוצר כאשר חיידקי המעיים מתסיסים סיבים תזונתיים, בנוכחותו מופרש גורם מתווך נוירוטרופי (BDNF) שמגן מפני התנוונות נוירונים, חסר של המתווך נקשר למחלת אלצהיימר.
המחקר הנוכחי מהווה המשך של מחקר קודם של הצוות, שמצא כי מיקרוביוטת המעיים בקרב אנשים הסובלים ממחלת אלצהיימר שונה מאלה ללא המצב. אצל אלו הסובלים מאלצהיימר, המגוון המיקרוביאלי מצטמצם, כאשר חיידקים מסוימים מיוצגים יתר על המידה וחיידקים אחרים פחתו.
השלב הבא של המחקר אמור לזהות את סוגי החיידקים שמייצרים בוטיראט כדי להגן יותר על המוח.

עד אז אפשר פשוט להגן על החיידקים הטובים ולגרום להם לשגשג דרך תזונה פרה ביוטית.

אנשים שחווים בעיות רבות של מעיים כמו מעי רגיז או דלקות אחרות יכולים להעזר גם בצומות שעושות סוג של ריסטארט לחיידקי המעי וכך ניתן לשקם מחדש את המיקרוביום ליותר מועיל. בזמן הצום מוגבר גם תהליך שנקרא אוטופאגי (תהליך ניקוי אברונים פגומים, ועידוד ריבוי תאים חדשים ובריאים דרך תאי הגזע) וכך המעיים מתנקים גם מאותם חלבונים מעודדי דלקת.

דרך נוספת לשפר את היחס של החיידקים המועילים היא תוספת של פרוביוטיקה. בשנת 2016 פורסם מחקר מבוקר כפל סמיות בג'ורנל Frontier שהראה שיפור קוגנטיבי רב אחרי 12 שבועות. במחקר הזה בקבוצת הפרוביוטיקה היו גם שינויים מטבוליים מועילים, כולל ירידה ברמות טריגליצרידים, ליפופרוטאין וחלבון תגובתי C, שהוא מדד לדלקת, וכן סמנים מופחתים לעמידות לאינסולין.
מחקר נוסף מסוג מטא-אנליזה מפברואר 20 בג'ורנל AGING הראה גם הוא שתיסוף של פרוביוטיקה עשוי למנוע וגם לטפל במחלת אלצהיימר (AD) על ידי ויסות התהליך הדלקתי והורדת הסטרס החמצוני שמשפיע לרעה על תהליכי ההזדקנות.
מדענים מאוניברסיטת Jiangnan בסין ערכו סקירה שיטתית (8 מחקרים) ומטה-אנליזה (7 מחקרים) על השפעת פרוביוטיקה במקרים של התחלת דמנציה (MCI). הצוות חקר מספר מאגרי מידע עבור מחקרים שפורסמו בין 1984 לתחילת 2021 והממצאים שלהם פורסמו ביולי 21 בג'ורנל Foods.
תפקוד קוגניטיבי היה התוצאה העיקרית של כל המחקרים, שנמדד על ידי ציון מיני-מנטלי מצב בדיקה (MMSE). תוצאות משניות כללו מצב תזונתי, סמנים ביולוגיים של דלקת, פרופילים מטבוליים ולחץ חמצוני.
מספר הזנים הפרוביוטיים שניתנו, המינון שלהם ומשך הטיפול שיחקו תפקיד במידת השיפור הקוגניטיבי.
תוספת פרוביוטיקה שינתה גם את המבנה וההרכב של מיקרוביוטה צואה אצל אנשים עם אלצהיימר.
המחברים סיכמו שבהשוואה לפלסבו או התערבויות בקרה, תוספת פרוביוטיקה משפר את התפקוד הקוגניטיבי, במיוחד אצל אנשים עם MCI.

Our findings suggest that dietary supplementation with probiotics improves cognitive function, especially in people with MCI.

מחקר שפורסם בפברואר 22 בג'ורנל Frontiers in Behavioral Neuroscience מציג קשר סיבתי מובהק בין שינויים במיקרוביום המעי לשינויים התנהגותיים וקוגניטיביים במודל של מחלת אלצהיימר בעכברים. המחקר מציע אפיקים חדשים הכוללים שימוש בפרוביוטיקה לטיפול ומניעת תסמינים של דמנציה.
החוקרים מצאו כי וויסות המיקרוביום של המעי על ידי שתלי צואה בעכברים נטולי חיידקים גורם לשינויים התנהגותיים וקוגניטיביים במודל של מחלת אלצהיימר.
העבודה באה בעקבות מחקר OHSU קודם בעכברים, שפורסם בשנה שעברה, שחשף מתאם בין הרכב המיקרוביום של המעי לבין הביצועים ההתנהגותיים והקוגניטיביים של עכברים הנושאים גנים הקשורים לאלצהיימר. במחקר הנוכחי החוקרים תמרנו בקפידה את מערכת העיכול של עכברים באמצעות שתלי צואה.
הם מצאו שינויים במדדים של התנהגות וקוגניציה בין שלושה גנוטיפים שונים ובין זכרים ונקבות. שניים מהגנוטיפים המעורבים משקפים את אלו הקשורים לנטייה לאלצהיימר אצל אנשים.
החוקרים מצאו ששינויים במיקרוביום המעי השפיעו בבירור על שינויים התנהגותיים וקוגניטיביים שנמדדו בעכברים.
המחקר מציע דרכים אפשריות למניעת דמנציה באמצעות שימוש ממוקד בפרוביוטיקה או השתלות צואה. החוקרים מדגישים כי יש צורך לבצע מחקר רב יותר כדי לברר את המנגנון של ההשפעות ההתנהגותיות והקוגניטיביות הללו, מכיוון שהקשר בין ההשפעות הללו למיקרוביום המעי מושפע מגנוטיפ ומין.
זה נכון שיש הבדל בין נשים לגברים ובאופן כללי יש הבדלים גם בין נשים לנשים ובין גברים לגברים. ועד שהמדע יצליח למצוא את הדרך לייצר פרוביוטיקה מותאמת אישית נוכל להתנסות בפרוביוטיקות קיימות המכילו כמה שיותר זנים ולצרוך יותר מזונות פרהביוטיים

מחקרים רבים מציעים תוספת פרוביוטיקה/פרהביוטיקה להטבה עם אלצהיימר

Probiotics for Alzheimer’s Disease: A Systematic Review 2021 Dec
In a nutshell, this review provides plenty of evidence based study on the role of probiotics in alleviating the progression of AD. In vivo investigations and clinical trials have proved that probiotics is worth being inculcated in therapeutic field to treat AD
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/labs/pmc/articles/PMC8746506/

Effect of Probiotic Supplementation on Cognitive Function and Metabolic Status in Alzheimer's Disease: A Randomized, Double-Blind and Controlled Trial 2016 Nov
Overall, the current study demonstrated that probiotic consumption for 12 weeks positively affects cognitive function and some metabolic statuses in the AD patients
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/labs/pmc/articles/PMC5105117/

The Microbiome and Alzheimer’s Disease: Potential and Limitations of Prebiotic, Synbiotic, and Probiotic Formulations 2020 Dec
he findings in this review suggest that probiotics, prebiotics or synbiotics have potential as novel biological prophylactics in treatment of AD, due to their anti-inflammatory and antioxidant properties, their ability to improve cognition and metabolic activity, as well as their capacity of producing essential metabolites for gut and brain barrier permeability
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/labs/pmc/articles/PMC7771210/

Probiotics, prebiotics and their role in Alzheimer’s disease 2021 Jan
The use of probiotics and prebiotics in clinical practice still lacks robust evidence. However, since recent data in specific aging-related disorders are encouraging, we can seriously consider to modify the intestinal microflora with pro- and/or pre-biotics to obtain beneficial effects in the prevention and treatment of AD.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/labs/pmc/articles/PMC8328749/

Effects of gut microbiota and probiotics on Alzheimer’s disease 2021 Dec
The bottleneck in current AD therapy is the poor understanding of AD pathogenesis, for which the studies on the association between GM and AD may open new horizons. GM dysbiosis has been found correlated with various AD biomarkers, thus correcting it through supplementation of probiotics may be a potential method to treat AD
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/labs/pmc/articles/PMC8713066/

Efficacy of probiotics on cognition, and biomarkers of inflammation and oxidative stress in adults with Alzheimer’s disease or mild cognitive impairment — a meta-analysis of randomized controlled trials 2020 Feb
This meta-analysis indicated that probiotics improved cognitive performance in AD or MCI patients, possibly through decreasing levels of inflammatory and oxidative biomarkers
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/labs/pmc/articles/PMC7066922/

ברור לחלוטין שהמיקרוביום הוא מפתח לבריאות טובה ושיש לשמר אותו ולחזק אותו דרך תזונה. אבל יש עוד הרבה דברים שחשוב לעשות והם מפורטים במאמר הזה שכתבתי: "דמנציה – פארמה אל מול הטבע"
פוסטים נוספים קשורים:
"Fenchol, תרכובת טבעית השופעת בבזיליקום, יכולה לסייע בהגנה על המוח מפני הפתולוגיה של מחלת האלצהיימר"
"אסטרוציטים – מיקרוביום – מחלות דלקתיות של מערכת העצבים והמוח".

איך שומרים על מיקרוביום מגוון ובריא?
תזונה מגוונת מבוססת צומח (כל הצבעים, כל הטעמים, כל המרקמים), כל המשפחות (פירות וירקות עם קליפה, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים, שקדים, זרעים ונבטים) וגם בתוך המשפחות לגוון לדוגמה: ירוקים זה לא רק חסה ופטרוזיליה… זה גם מנגולד, רוקט, רוקולה, תרד, סלרי, בזיליקום, נענע ועוד ועוד… עדשים זה גם ירוק, צהוב, כתום, חום, שחור, קטניות יש עשרות סוגים…כאשר יש סייג אחד… מה שלא עושה טוב… מורידים! 
ולהמנע ממגע וצריכה של:
הרבה מאוד תרופות משנות לרעה את הרכב המיקרוביום ובמיוחד אנטיביוטיקה.
השילוב של תרופות עם חשיפה לתעשיות מזהמות הוא המקור לכל הסיבוכים והמוות
מונסנטו – גלייפוסט – מיקרוביום
מיקרוביום פתלאטים ו'חומרים אורגניים מופלרים' (PFASs)
תרכובות משבשות מערכת אנדוקרינולוגית (EDC's) – והקשר לסיבוכים של מחלות זיהומיות לרבות קוביד-19
מזון מעובד [2][3][4][5]/ מסוכר

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s