ויטמין D·מיקרוביום - פרוביוטיקה

מחקר גילה קשר בין חיידקי המעיים לרמות של ויטמין די הפעיל (קלציטריול)

ויטמין די ‏(D3‏, Cholecalciferol) , נוצר בעור מקרינה אולטרא-סגולה (שמש) על ידי מגע עם כולסטרול. על מנת שויטמין די יהפוך לפעיל, עליו לעבור שתי הידרוקסילציות. הראשונה מתרחשת בכבד, בעקבותיה נוצר קלצידיול (25-Hydroxyvitamin D, ‏D-‏OH‏-25). תרכובת זו משמשת לקביעת רמת ויטמין D בדם (בדיקת דם "שגרתית"). ההידרוקסילציה השנייה מתרחשת בכליה ונמצאת תחת בקרה של הורמון יותרת התריס (PTH), בעקבות התהליך הכלייתי, נוצר ויטמין D פעיל – קלציטריול (‏3‏D-‏OH2‏-1.25). ויטמין די בצורתו הפעילה נספג ברקמות (מעיים, עצמות ושאר איברים) ושם מפעיל את המערכות השונות כהורמון.
ויטמין די נמצא גם במזונות מסוימים וכמובן בתוספים וגם הוא צריך לעבור את אותו המסלול כדי להפוך לפעיל.
הרבה מאוד מחקרים מראים קשר ישיר בין מחסור בויטמין די למחלות רבות ושתיסוף שלו תורם רבות ומונע גם מוות וסיבוכים של מחלות. אך לא כל המחקרים מראים זאת.
אני לא חושב שחוקרים מדוע אצל חלק זה עוזר ומדוע אצל חלק לא, אבל זה די ברור שלא ניתן להסתמך אך ורק על רכיב אחד כדי להיות בריא. כלומר אותם אנשים שתיסוף ויטמין די לא הועיל, סביר שיש להם עוד חסרים ו/או עוד מזהמים שמפריעים להחלמה. למשל תרופות!

מחקר שפורסם בנובמבר 20 בג'ורנל הרפואי nature communications מציג קשר שיכול להסביר חלק מהסיבות מדוע אצל אנשים מסוימים זה קורה ואצל חלק לא.
צוות של חוקרים מאוניברסיטת סן דייגו שבקליפורניה ניתח דגימות צואה ודם של 567 גברים שהשתתפו משש ערים שונות ברחבי ארצות הברית, גילם הממוצע היה 84 והרוב דיווחו כי הם במצב בריאותי טוב או מצוין. החוקרים השתמשו בטכניקה הנקראת 16s rRNA sequencing כדי לזהות ולכמת את סוגי החיידקים בכל דגימת צואה בהתבסס על מזהים גנטיים ייחודיים. הם השתמשו בשיטה המכונה LC-MSMS לכימות מטבוליטים של ויטמין די (בצורתו הראשונית, הורמון פעיל ותוצר הפירוק) בסרום הדם של כל משתתף.
החוקרים הופתעו לגלות כי מגוון המיקרוביום קשור קשר הדוק לוויטמין די בצורתו הפעילה, אך לא לצורה המקדימה. בנוסף לכך החוקרים ציינו כי מצאו 12 סוגים מסוימים של חיידקים שהופיעו בתדירות גבוהה יותר במיקרוביומים במעי של גברים עם הרבה ויטמין די, חיידקים שמייצרים בוטיראט, חומצת שומן מועילה המסייעת בשמירה על בריאות רירית המעיים וחשובה גם במניעה של דלקות כרוניות (במעי ובכלי הדם)
הצוות לא מצא קשר לרמות ויטמין די פעיל למיקום המגורים ולחשיפה לשמש וגם לא לצריכת ויטמין די כתוסף, כלומר צריך שיקרה עוד משהו, והמשהו הזה הוא מיקרוביום בריא כי לאותם החיידקים יש חשיבות רבה דרך ייצור מטבוליטים שמאותתים לתאי מערכת החיסון (למשל, תאים דנדריטים) וכן ויסות של ביטוי הרצפטור של ויטמין די במעי (VDR).

במאמר הזה החוקרים גם מציינים שאנשים שקיבלו אנטיביוטיקה ב-30 ימים לפני הבדיקות הראו קשר מובהק לירידה במגוון החיידקי וברמות ויטמין די הפעיל.

Fig. 4: Antibiotic use correlates with reduced α-diversity and defines significant β-diversity clusters.

ואנחנו כבר יודעים שאמנם לשימוש באנטיביוטיקה יש הכי הרבה השלכות על המיקרוביום, אבל יש עוד המון תרופות שכיחות (צרבות, סוכרת, מצבים נפשיים) שמשנים את הרכב המיקרוביום לרעה. ויש גם מזהמים תעשייתיים שעושים זאת.

והמאמר הזה למעשה מראה את הבעיתיות של התרופות גם בקשר להיווצרות הצורה הפעילה של ויטמין די ובכך מסביר מדוע אצל אנשים מסוימים שצורכים ויטמין די, זה לא מתבטא בהחלמה. מה שמביא אותנו שוב לאותה מסקנה ש…

מה שהורג אותנו ולא מאפשר לנו להחלים זה התעשיות המזהמות ובראשן תעשיית התרופות!

לפניכם מאמר נוסף שמראה קשר אחר בין מיקרוביום ויטמין די ושמש

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s