אלרגיה·מיקרוביום - פרוביוטיקה·מערכת חיסון·פתוגנים וחיידקים עמידים

מיקרוביום ומערכת חיסון – מולקולה במעטפת החיידק מפעילה את מערכת החיסון המולדת כנגד וירוסים

הקשר בין המיקרוביום למערכת החיסון קיימת ונחקרת רבות. על פי רוב הקשר הוא ברמת האיתות למערכת החיסון, כלומר הם מייצרים מגוון של רכיבים וכשמערכת החיסון פוגשת בהם נוצרות תגובות חיסוניות.
ראינו את חשיבותם גם בהקשר לזיהומים ויראליים שונים לרבות קורונה [2][3]/שפעת, כולרה, רוטה.
ראינו את הקשר בינם לזיהום חיידקי על ידי הפיכת ויטמין איי לפעיל (חומצה רטינואית).
ראינו את החשיבות של המיקרוביום כאשר באים במגע עם מיצי מרה במניעה מחלות אוטואימוניות.
ראינו את חשיבותם במניעת פגיעות נוירולגיות עקב זיהום ויראלי.
ראינו את הקשר להיווצרות נוגדני IgA בהגנה מפני דלקות זיהומיות בקרום המוח.
ראינו את הקשר שבין אסטרוציטים למיקרוביום במניעת מחלות דלקתיות של מערכת העצבים והמוח.
ראינו כיצד תיסוף של חיידקים טובים אצל קשישים העלה את רמות הפגוציטים ואת הפעילות האנטי סרטנית של תאי ההרג הטבעיים
ראינו את הקשר לדלקות כרוניות ולמחלות אוטואימוניות [1] לרבות אסתמה ואטופיק דרמטיטיס/ פסויאזיס.
ראינו את היכולות שלהם גם בקשר לסרטן [2] ובקשר לטיפול הקונבנציונלי המוצע לסרטן[3] וכן במניעה של גרורות.
ראינו את חשיבותם במניעה של נזקי קרינת רדיו (טיפול ואבחנות לסרטן).
ראינו את חשיבותם בהשתלות (תאי גזע ומח עצם) ולשיקום מערכת החיסון.

במחקר, מבית היוצר של הארוורד, שפורסם בנובמבר 20 בג'ורנל Cell, החוקרים מראים לראשונה קשר נוסף שבין המיקרוביום להגנה מפני זיהומים ויראליים. בעבודה הזו החוקרים מציגים סוג מסוים של חיידקים ממשפחת Bacteroides fragilis שמכילים במעטפת שלהם מולקולה שגורמת למערכת החיסון המולדת לייצר אינטרפרונים מסוג 1 (IFN-β) ולהם תכונות אנטיויראליות (גרימה לתאים הנגועים בנגיף להשמדה עצמית והמרצת סוגים אחרים של תאי חיסון לתקוף את הנגיף) דרך מנגנון שנקרא TLR4-TRIF signaling pathway.
כדי לקבוע אם B. fragilis יכול להגן מפני זיהום ויראלי, החוקרים בדקו שתי קבוצות עכברים, אחת שטופלה באנטיביוטיקה כדי לרוקן את חיידקי המעיים שלהם ואחת עם חיידקי המעיים השלמים. לאחר מכן, החוקרים חשפו את בעלי החיים לנגיף וסיקולר סטומטיטיס ​​(VSV). בעלי החיים שטופלו באנטיביוטיקה היו בסיכון גבוה יותר לפתח זיהומים פעילים לאחר חשיפה לנגיף ולחוות תסמינים קשים יותר כאשר הם נדבקו.
לבסוף, כדי לוודא האם אותה מולקולה שנמצאת במעטפת החיידקים יכולה לווסת את אותה תגובה חיסונית, החוקרים נתנו אותה בצורתה הטהורה, לקבוצה שקיבלה אנטיביוטיקה בדרך מי השתייה שלהם. וכמה ימים לאחר מכן כשנחשפו לאותו וירוס הם סבלו מזיהומים קלים יותר באופן משמעותי עם הישרדות זהה לעכברים עם מיקרוביום תקין.

*** זה מזכיר לי גם את המאמר על פרוביוטיקה חיה או מומתת שם נמצא שמספיקה חשיפה של קרום התא המת כדי להיטיב עם מערכת העיכול במצב של דלקת ומעי דליף.

המסקנה של המחקר מבהירה שוב את החשיבות של המיקרוביום למערכת החיסון ואת הפגיעה בה כתוצאה משימוש באנטיביוטיקה, שכן הקבוצה שסבלה היא זו שקיבלה אנטיביוטיקה!

*** וזה מזכיר לי את המאמר שמראה גם שאנטיביוטיקה מעלה סיכון לחלות בשפעת.

מחקר אחר שפורסם ביוני 20 בג'ורנל Gut מדגיש את התפקיד של TNF-tumour necrosis factor. החוקרים בדקו את הפנוטיפים של תאי pre-cDC1 ואת שיעור הפרשת הציטוקינים בטחול של יילודים שנולדו מאימהות שקיבלו אנטיביוטיקה.
החוקרים בחנו את תפקידם של TNF ( סוג של ציטוקין שמפעיל את מערכת החיסון), שמופרש מתאים מהשורה המיאלואידית (מונוציטים/ מאקרופגים וגרנולוציטים).

הם ביצעו ניתוח של רצפי ה-RNA מתאי pre-cDC1 ביילודים, שתפקידם העיקרי הוא ליצור תגובה חיסונית. ובמקביל הם בדקו את תפקוד התגובה החיסונית של תאי T מסוג CD8 כנגד ליסטריה (Listeria Monocytogenes).
תוצאות המחקר הדגימו כי חשיפה ראשונית של היילוד בסמוך לאחר הלידה למיקרוביוטה, עוררה הפרשה של TNF מתאים מונוציטיים ומאקרופאגים. החוקרים הראו כי הציטוקין הדלקתי, TNF, שמופרש מתאים מהשורה המיאלואידית הינה חשובה ביותר באתחול תהליך ההבשלה של תאים רגולטוריים מסוג pre-cDC1 ביילודים.
החוקרים גם הראו שבמהלך זיהום בחיידק הליסטריה, TNF המופרש מתאים מיאלואידים בעקבות חשיפה למיקרוביוטה מעודדים את תאי pre-cDC1 לאתחל תגובה חיסונית תאית של תאי T מסוג CD8 שלהם תכונות ציטוטוקסיות.

Our findings emphasise the role of microbiota-derived TNF to kick-start the differentiation and the functional maturation of the neonatal splenic pre-cDC1 compartment. They bring a better understanding of potential mechanisms underlying some microbiota-linked immune dysfunction in early life

*** המחקר הזה מזכיר לי את המאמר: "תגלית חדשה לגבי חשיבות ההנקה לתפקוד מערכת החיסון של היילוד גם לעתיד" וכן את המאמר: "רכיב בחלב אם נמצא אנטי בקטריאלי כנגד חיידקים אלימים" ואת "החשיבות של לידה נרתיקית" באותו הקשר של מיקרוביום. כמו גם את ההשפעה השלילית של אנטיביוטיקה במהלך הריון על הילוד כמו בפוסט: "אנטיביוטיקה בהריון ובינקות – קרוהן וקוליטיס"
איך שומרים על מיקרוביום מגוון ובריא?
תזונה מגוונת מבוססת צומח (כל הצבעים, כל הטעמים, כל המרקמים), כל המשפחות (פירות וירקות עם קליפה, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים, שקדים, זרעים ונבטים) וגם בתוך המשפחות לגוון לדוגמה: ירוקים זה לא רק חסה ופטרוזיליה… זה גם מנגולד, רוקט, רוקולה, תרד, סלרי, בזיליקום, נענע ועוד ועוד… עדשים זה גם ירוק, צהוב, כתום, חום, שחור, קטניות יש עשרות סוגים…כאשר יש סייג אחד… מה שלא עושה טוב… מורידים! 
ולהמנע ממגע וצריכה של:
הרבה מאוד תרופות משנות לרעה את הרכב המיקרוביום ובמיוחד אנטיביוטיקה.
השילוב של תרופות עם חשיפה לתעשיות מזהמות הוא המקור לכל הסיבוכים והמוות
מונסנטו – גלייפוסט – מיקרוביום
מיקרוביום פתלאטים ו'חומרים אורגניים מופלרים' (PFASs)
תרכובות משבשות מערכת אנדוקרינולוגית (EDC's) – והקשר לסיבוכים של מחלות זיהומיות לרבות קוביד-19
מזון מעובד [2][3][4][5]/ מסוכר

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s