זיהום אוויר·מערכת חיסון·קורונה וירוס·תעשיה מזהמת (אוויר/מים/אדמה)

זיהום אוויר ופנדמיות – שילוב מסוכן

זיהום אוויר הוא אחד הגורמים הסביבתיים שמשפיעים על בריאות האדם (מחלות לב וכלי דם, מחלות ריאה) וזה כאמור משפיע בצורה משמעותית גם על היכולת החיסונית של הגוף כאשר יש מגע עם וירוסים וחיידקים. זה מסוכם בצורה מאוד בהירה במאמר "זיהום אוויר הוא מהגורמים העיקריים למוות ממחלות לב וריאה וזה משפיע גם על היכולת להתמודד מול וירוסים – מתי ארגוני הבריאות יתחילו להלחם במזהמים?. בפוסט זה תוכלו גם לראות שגם במקומות עם זיהון אוויר נמוך מהתקנים המאושרים – פוגע!

זיהום אוויר – מקדם הדבקה

במחקר שפורסם בנובמבר 20 בג'ורנל Science of The Total Environment בדקו אם קיים קשר בין רמות זיהום האוויר יכול להוות מקור להגדלת מקדם ההדבקה (RO).
צוות החוקרים מאוניברסיטת וושינגטון החליט לבחון מקומות בהם R0 גדול מ- 1, זו הנקודה בה אדם אחד יכול להפיץ מחלה ליותר מאדם אחד, והמחלה ממריאה. באותם מקומות, הם בחנו 43 גורמים שונים – כולל צפיפות אוכלוסין, התפלגות הגילאים, ואפילו עיכובים בזמן בהזמנות השהייה בבית.
לאחר מכן הם איתרו את האזורים המזוהמים יותר בארצות הברית הצוות חיפש קשרים כלשהם.
החוקרים מצאו שעליה של 10% בריכוז החלקיקים (PM2.5) היתה שווה לעליה של 0.25 ב- RO.

We find that an increase of 1 μg/m3 in PM2.5 levels below current national ambient air quality standards associates with an increase of 0.25 in R0 (95% CI: 0.048–0.447). A 10% increase in secondary inorganic composition, sulfate-nitrate-ammonium, in PM2.5 associates with ≈10% increase in R0 by 0.22 (95% CI: 0.083–0.352), and presence of black carbon (soot) in the ambient moderates this relationship
https://source.wustl.edu/2020/11/pollution-and-pandemics-a-dangerous-mix/

זיהום אוויר – הסיכון לזיהום

מחקר שפורסם בינואר 22 בג'ורנל Occupational & Environmental Medicine בחן את הקשר בין זיהום אוויר לתחלואה באיטליה.
צפון איטליה נפגעה קשות ממגיפת הקורונה, כאשר לומברדיה הוא האזור שנפגע בצורה הקשה ביותר מבחינת מקרים ומקרי מוות. הוצעו לכך מספר סיבות, כולל אסטרטגיות בדיקה ודמוגרפיות שונות.
החוקרים בחנו חשיפה ארוכת טווח למזהמים הנישאים באוויר ודפוסים של זיהום בקוביד-19 מתחילת המגיפה ועד מרץ 2021 בקרב תושבי וארזה, העיר השמינית בגודלה בלומברדיה.
מבין 81,543 התושבים נכון ל-31 בדצמבר 2017, יותר מ-97% נקשרו לרמות החשיפה השנתיות הממוצעות לשנת 2018 של מזהמי האוויר העיקריים, בהתבסס על כתובת הבית.
נתוני הדבקה אזוריים של קוביד-19 ומידע על שחרור מבתי חולים ומרשמים לתרופות חוץ נאספו עבור 62,848 מבוגרים שטרם נדבקו בנגיף עד סוף מרץ 2021.
נלקחו הערכות של רמות ממוצעות שנתיות ועונתיות של חמישה מזהמים הנישאים באוויר: חלקיקים (PM2.5, PM10); דו תחמוצת החנקן (NO2); תחמוצת חנקן (NO); ואוזון (O3). על פני שטח ברוחב של יותר מ-40 ק"מ

הערכים הממוצעים של PM2.5 ו-NO2 היו 12.5 ו-20.1 מיקרוגרם/מ"ק, בהתאמה. החשיפה השנתית הממוצעת המשוקללת המקבילה באיטליה באותה שנה הייתה 15.5 ו-20.1 מיקרוגרם/מ"ק, בהתאמה.
כ-4408 מקרים חדשים של קוביד-19, אשר נרשמו בין ה-25 בפברואר 2020 ל-13 במרץ 2021, נכללו במחקר. זה שווה לשיעור של 6005 מקרים/100,000 אוכלוסייה/שנה.

ממצאי המחקר:

  • צפיפות האוכלוסין לא הייתה קשורה לסיכון מוגבר לזיהום. אבל מגורים בבית אבות היו קשורים לסיכון מוגבר של יותר מפי 10 לזיהום.
    בתי אבות אמורים להגן על קשישים – קורונה איטליה
  • טיפול תרופתי לסוכרת, לחץ דם גבוה ומחלות דרכי אוויר חסימתיות, כמו גם היסטוריה של שבץ מוחי, היו קשורים גם לסיכון מוגבר של 17%, 12%, 17% ו-29%, בהתאמה.
  • לאחר התחשבנות של גיל, מגדר ומגורים בבית אבות, בתוספת תנאים ארוכי טווח במקביל, ממוצעים, גם PM2.5 וגם PM10 היו קשורים באופן מובהק לעלייה בשיעור ההידבקות בקוביד-19.
  • כל עלייה של 1 מיקרוגרם/מ"ק בחשיפה ארוכת טווח ל-PM2.5 הייתה קשורה לעלייה של 5% במספר המקרים החדשים של זיהום ב-COVID-19, שווה ערך ל-294 מקרים נוספים לכל 100,000 מהאוכלוסייה בשנה.
  • יישום ממוצעים עונתיים ולא שנתיים הניב תוצאות דומות, וממצאים אלה אוששו בניתוחים נוספים שהוציאו את דיירי בתי האבות והתאימו עוד יותר לרמות מקומיות של חסך ושימוש בתחבורה ציבורית. ממצאים דומים נצפו עבור PM10, NO2 ו-NO.
  • הקשרים שנצפו היו בולטים עוד יותר בקרב קבוצות גיל מבוגרות, מה שמצביע על השפעה חזקה יותר של מזהמים על שיעור ההדבקה בקוביד-19 בקרב בני 55-64 ו-65-74, מציעים החוקרים.

החוקרים מציינים שחשיפה ארוכת טווח לזיהום אוויר מגבירה את הסיכון למחלות בדרכי הנשימה והלב וכלי הדם באמצעות דלקת מתמשכת ופגיעה בחסינות. לפיכך, אותם מסלולים עשויים להיות מעורבים בקשר בין זיהום אוויר ושיעורי זיהום גבוהים יותר בקוביד-19.

Long term exposure to air pollution heightens the risk of respiratory and cardiovascular diseases through persistent inflammation and compromised immunity. These same pathways may therefore be involved in the link between air pollution and higher COVID-19 infection rates

עוד החוקרים מציינים שהממצאים שלהם מראים הוכחה מוצקה המקשרת בין זיהום אוויר לזיהום קוביד-19 ושבינתיים, מאמצי הממשלה להפחית עוד יותר את רמות זיהום האוויר יכולים לעזור להפחית את נטל בריאות הציבור של קוביד-19.

Our findings provide the first solid empirical evidence for the hypothesised pathway linking long-term exposure to air pollution with the incidence of COVID-19, and deserve future generalisation in different contexts
Meanwhile, government efforts to further reduce air pollution levels can help to mitigate the public health burden of COVID-19.
https://www.news-medical.net/news/20220111/Long-term-exposure-to-air-pollutants-may-increase-the-incidence-of-COVID-19.aspx

זיהום אוויר – חומרת מחלה ומוות

בסקירת ספרות חדשה החוקרים תיארו את הראיות הקושרות בין זיהום אוויר לבין תוצאות גרועות יותר של קוביד-19. המאמר פורסם באפריל 20 בג'ורנל Annals of the American Thoracic Society.
על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO), 91% מקורם המהימן של אנשים ברחבי העולם חי במקום שאינו עומד בתקני זיהום האוויר של ארגון הבריאות העולמי.
איגוד הריאות האמריקאי מצא לאחרונה שכמעט מחצית מהאנשים בארה"ב גרים במחוז שיש בו זיהום אוויר לא בריא – עלייה משלושת הדיווחים האחרונים ב -2017, 2018 ו- 2019.
החוקרים מראים במאמר הנוכחי קשר ברור בין זיהום אוויר לתוצאות גרועות יותר של קוביד-19.

A multitude of studies show that exposure to higher long-term ambient air pollution is associated with both increased risk of infection and death from COVID-19
Historically, air pollution has been linked with worse health outcomes, including higher mortality, due to other respiratory viruses like influenza. Now, new research on COVID-19 adds further evidence of the adverse effects of ambient air pollution and the urgent need to ad-dress the public health crisis of pollution

באחד המחקרים הבולטים ביותר שביצעו דוגמאות לתמותת קוביד-19 שאותם סקרו חוקרים מטעם הרווארד. מצאו כי כל עלייה קטנה (1 µg / m3) בחשיפה של חלקיקים עדינים לטווח ארוך (PM2.5) קשורה לעלייה של שמונה אחוזים בתמותה במהלך המגפה.
מחקר אחר הגיע למסקנה שזיהום אוויר תרם 15 אחוז לתמותת קוביד-19 ברחבי העולם.
החוקרים מציינים כי המגיפה הדגישה את ההשלכות הבריאותיות הנרחבות של זיהום אוויר סביבתי, כולל השפעות חריפות על הגנה חיסונית נשימתית והשפעות כרוניות המביאות לסיכון גבוה יותר למחלות לב ריאות כרוניות ותסמונת מצוקה נשימתית חריפה (ARDS). תופעות בריאותיות כרוניות אלה מסבירות ככל הנראה את התמותה הגבוהה יותר של קוביד-19 בקרב אלו שנחשפו לזיהום אוויר רב יותר.

החוקרים מסכמים כי קוביד-19 הוא "קריאת השכמה", המבהירה את הצורך בתקני זיהום אוויר מחמירים משמעותית וסוף הסובלנות לזיהום אוויר גרוע יותר בשכונות מוחלשות. כחלק מהתאוששותנו לאחר קוביד-19 עלינו לנקות את האוויר כדי לשפר את בריאות הנשימה והשוויון ברחבי העולם.

The COVID-19 pandemic has highlighted the widespread health consequences of ambient air pollution, including acute effects on respiratory immune defenses and chronic effects that lead to higher risk of chronic cardiopulmonary disease and acute respiratory distress syndrome (ARDS). These chronic health effects likely explain the higher COVID-19 mortality among those exposed to more air pollution. The pandemic has also provided a glimpse into the health benefits of cleaner air. COVID-19 is a wakeup call for the need to adopt stricter air quality standards and end our tolerance for pollution in disadvantaged neighborhoods. As part of our post-COVID-19 recovery, we must clean up the air to improve respiratory health and equality worldwide
https://www.eurekalert.org/pub_releases/2021-04/bidm-cph040921.php

במחקר נוסף מאפריל 2020 בג'ורנל הרפואי Environmental Pollution מראים שלזיהום אוויר חלק מהותי במקרי המוות באיטליה בעקבות הקורונה ובמיוחד בחלק הצפוני שלה הכה מזוהם.

מחקר שפורסם באוקטובר 20 בג'ורנל Cardiovascular Research של החברה האירופאית למחלות קרדיווסקולריות, בהובלת פרופ' תומס מנצל מאוניברסיטת יוהנס גטנבורג במיינץ, גרמניה, טוען שניתן היה למנוע מותם של יותר מ-170 אלף בני אדם בעולם מקורונה, אילו במדינות השונות היה פחות זיהום אוויר. כלומר זיהום האוויר תורם לקטלניות המגיפה.
בדו"ח צוין, שאלמלא זיהום האוויר אפשר היה למנוע קרוב ל-29% מקרי מוות בצ'כיה, בסין 27%, בגרמניה 26%, בשוייץ 22%, בבלגיה 21%, בהולנד 19%, בצרפת 18%, בצפון אמריקה 17%, בשוודיה 16%, באיטליה 15%, בבריטניה 14%, בברזיל 12% בפורטוגל 11%, באירלנד 8%, בישראל 6%, באוסטרליה 3% ובניו זילנד 1%.
להלן ההסבר מפי המומחים: כאשר אנשים שואפים אוויר מזוהם, החלקיקים המזהמים מאוד, PM2.5, נודדים מהריאות לדם ולכלי הדם, וגורמים לדלקת ולחץ חמצוני חמור, המהווה חוסר איזון בין רדיקלים חופשיים לחמצון בגוף שמתקן בדרך כלל נזק לתאים. זה גורם לפגיעה בציפוי הפנימי של העורקים, לאנדותל, ומוביל להיצרות והתקשות העורקים. נגיף ה- COVID-19 גם נכנס לגוף דרך הריאות, מה שגורם נזק דומה לכלי הדם, והוא נחשב כיום למחלת אנדותל.
אם חשיפה ארוכת טווח לזיהום אוויר וזיהום בנגיף קוביד-19 מתאחדים, יש לנו השפעה שלילית על הבריאות, במיוחד ביחס ללב וכלי הדם, מה שמוביל לפגיעות רבה יותר, שעלולה להוביל להתקפי לב, אי ספיקת לב ושבץ מוחי. ככל הנראה מהסיבה שאותם חלקיקים מגבירים את פעילותם של קולטני ACE2 דרכם חודר הוירוס.
להערכת צוות המחקר, אפשר היה למנוע כ-15% מכלל מקרי המוות מקורונה בעולם אם האוויר היה פחות מזוהם.


במחקר שפורסם במהדורת אפריל 21 בג'ורנל Enviormental Research ניתחו חוקרים ישראליים את ערכי זיהום האוויר של שני מזהמי אוויר נפוצים: חלקיקים נשימים עדינים (PM2.5) בקוטר הקטן מ-2.5 מיקרון (אלפית המילימטר) שגודלם הזעיר מאפשר להם לחדור עמוק אל תוך הריאות ומשם אף אל זרם הדם ותחמוצות חנקן (NOx) גזים שנוצרים כתוצאה מתהליכי שריפה בטמפרטורות גבוהות המגרים את מערכת הנשימה וגורמים להתפתחות של דלקת סימפונות, אסטמה ופגיעה בתפקוד הריאות. במחקר שהתמקד ב-36 מדינות ה-OECD נמצא קשר בין רמות זיהום האוויר ששררו במדינות אלה בשנים הקודמות למגיפה (חשיפה כרונית) לבין רמות התחלואה והתמותה מקורונה באותן המדינות.

צוות החוקרים הזה הוציא מחקר נוסף שפורסם במהדורת נובמבר של אותו ג'ורנל ובמחקר זה החוקרים בחנו את השפעתה של חשיפה כרונית לחמישה מזהמי אוויר מרכזיים: חלקיקים נשימים (PM10 ו- PM2.5), תחמוצות חנקן וגופרית ( NOx, SO2) ופחמן חד-חמצני (CO2) על רמות התחלואה בישראל בשלושת גלי התחלואה שהתרחשו במרץ ובספטמבר 2020 ובינואר 2021, כמו גם בשיא התחלואה ביולי 2020 שקדם לגל השני. בנוסף, בחנו החוקרים כיצד השפיעו פרמטרים דמוגרפיים וסוציו-אקונומיים על רמות התחלואה. הם אספו נתונים ב-279 ישובים.
החוקרים ראו קשר מובהק בין רמות זיהום אוויר לתחלואה במיוחד בגל הראשון והשני.

זיהום האוויר מגביר את רגישות הגוף לנגיפים וחיידקים. ידועים כיום למדע לפחות שלושה מנגנונים בהם זיהום אוויר פוגע בגוף ויכול להעלות את הסיכון לתחלואה בקורונה:

  • זיהום האוויר פוגע בתפקוד תאי האפיתל הריסניים בדרכי הנשימה, תאים אלה מפרישים ריר ובאמצעות ריסים זעירים מסלקים מזהמים ומחוללי מחלות כמו וירוסים וחיידקים אל מחוץ למערכת הנשימה שלנו. ירידה במספרם או בתפקודם של אותם ריסים מקלה על גורמי מחלה לחדור אל הגוף.
  • עליה בתגובה הדלקתית במערכת הנשימה בשל החשיפה לזיהום האוויר, מה שעלול להביא לרגישות מוגברת של הגוף למחוללי מחלות.
  • הווירוס לוקח "טרמפ" על גבי מזהמי אוויר – חלקיקים נשימים (PM) אל עומק הריאות, מה שעשוי להקל עליו לתקוף את הגוף" מסביר לוי. "לכן, בני אדם שנחשפים לזיהום אוויר כרוני מועדים יותר לתחלואה – ובעיקר לתחלואה נשימתית כמו זו שנגרמת מנגיף הקורונה.

***תוספת דצמבר 21
צוות חוקרים ביצע ניתוח רטרוספקטיבי של יותר מ-6,500 חולי קוביד-19 שאושפזו בשבעה בתי חולים בעיר ניו יורק עם אוכלוסיות חולים מגוונות מבחינה אתנית בתוך השיא הראשון של המגיפה ממרץ עד אוגוסט 2020. החוקרים העריכו את רמות החשיפה למזהמים כולל חלקיקים, חנקן דו חמצני ופחמן שחור בכתובות המגורים של החולים בזמן הקבלה. לאחר מכן, הצוות העריך את תוצאות המטופלים כולל תמותה, אשפוז נמרץ, ואינטובציה. את הממצאים פרסמו בדצמבר 21 בג'ורנל American Journal of Respiratory and Critical Care Medicineon 8. הם מצאו שחשיפה כרונית לחלקיקים, אפילו ברמות הנמוכות מהסף הרגולטורי הנוכחי, קשורה לסיכון גבוה ב-11% לתמותה ולסיכון גבוה ב-13% לאשפוז בטיפול נמרץ.

הממצא מוסיף להבנה שלנו לגבי גורמים סביבתיים המגבירים את הסיכונים של קוביד-19. החוקרים ציינו שחשיפה כרונית לזיהום אוויר יכולה לשנות את מערכת החיסון הריאתית, עלולה להגביר דלקת מערכתית, ויכולה להיות קשורה לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם ולתסמונת מטבולית.
החוקרים מציינים שמגיפת הקורונה הביאה לקדמת הבמה את תפקידה הקריטי של הסביבה בפערים בריאותיים. נתונים אלו מצביעים על כך שחשיפה ארוכת טווח לזיהום אוויר, אפילו בריכוזים מתחת לסטנדרטים הרגולטוריים של הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב, קשורה לתחלואה גבוה יותר בקרב מטופלים מאושפזים. באופן קריטי, זיהום אוויר הוא גורם סיכון שניתן לשינוי. מדיניות להפחתת זיהום האוויר חייבת להיחשב כאמצעי הכרחי לבריאות הציבור, במיוחד בקהילות שרגישות באופן לא פרופורציונלי להשפעות המזיקות של זיהום האוויר.

The COVID-19 pandemic has brought to the forefront the critical role of the environment on health disparities. These data suggest that long-term exposure to air pollution, even at concentrations below U.S. Environmental Protection Agency regulatory standards, is associated with higher COVID-19 morbidity and mortality amongst hospitalized patients. Critically, air pollution is a modifiable risk factor. Policies to reduce air pollution must be considered a necessary public health measure, especially in communities that are disproportionately susceptible to air pollution's deleterious effects
https://www.mountsinai.org/about/newsroom/2021/chronic-exposure-to-air-pollution-may-increase-risks-for-icu-admission-or-death-among-covid-patients-study-finds

אבל שטויות.. העיקר שיהיה חיסון!

מאמרים קשורים:
זיהום אוויר הוא מהגורמים העיקריים למוות ממחלות לב וריאה וזה משפיע גם על היכולת להתמודד מול וירוסים – מתי ארגוני הבריאות יתחילו להלחם במזהמים?
עדויות נוספות לקשר סיבתי בין זיהום אוויר למוות מוקדם – התקנים של זיהום אוויר אינם מגנים מספיק.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s