וירום - מאקרופאגים·טבע סביבה ואקולוגיה·מיקרוביום - פרוביוטיקה·רפואה טבעית

מדענים מבינים את חשיבות הוירוסים – וירום

2 דברים חשוב להבין בנוגע לבריאות האדם:

  • אנחנו יותר שונים מדומים ולכן רפואה סימפטומטית לעולם לא תעבוד!
  • וירוסים וחיידקים הם חלק בלתי נפרד מהבריאות שלנו וקריטיים עבור בריאות טובה!

המיקרוביום האנושי כולל 3 קבוצות עיקריות: בקטריום (חיידקים) וירום (וירוסים) מיקוביום (פטריות)… רוב המדע נותן את הדעת לגבי החיידקים ולכן גם מרבית המאמרים מתייחסים לחיידקים, אבל מדענים כבר מבינים שחובה לקחת גם את הוירוסים והפטריות בחשבון, כי יש להם השפעה לא פחות דרמתית מאשר לחיידקים… והם כולם בסימביוזה.

הדגש היום יהיה על וירוסים…
מיקרוביולוגים מאוניברסיטת אוהיו פירסמו באוגוסט 20 מאמר בג'ורנל הרפואי Cell Host&Microbe ובו הם מסקרים מסד נתונים חדש לגבי הידע הקיים על הוירום האנושי, כדי להקל על לימוד הוירום, כי להבנתם הם חשובים לפחות כמו החיידקים והפטריות בהבנת הבריאות… הם מודים גם, שהדבר הרבה יותר מורכב מחיידקים ופטריות כי לחיידקים יש רצפים גנטיים מסוימים במשותף, מה שמקל על זיהוי ה- DNA שלהם יחסית, אך אין סמן אוניברסלי כזה לנגיפים.

Bacteria have certain genetic sequences in common, which makes identifying their DNA relatively easy, but there is no such universal marker for viruses.

על פי מסד הנתונים החדש 97.7% מהנגיפים במעי שלנו הם בקטריופאגים, וירוסים שמשתמשים בחיידקים כמארחים בהם ניתן לשכפל את עצמם.

The GVD comprises 57,605 viral contigs and 33,242 viral populations (≥5 kb or ≥1.5 kb and circular contigs; N50 = 15,395 bp; L50 = 105,286 bp) and mostly bacteriophages (97.7% of GVD)

התחום הזה של בקטריופאגים החל להחקר כבר בתחילת המאה ה -20, בקשר לפוטנציאל שלהם בקטילת חיידקים, אך גילוי האנטיביוטיקה עלה במידה רבה על עבודתם (אולי כי אין בהם כסף?) ולמעשה לתקופה ארוכה הנושא המשיך להחקר בסודיות רבה על ידי רוסיה ופולין בלבד במיוחד בזמן המלחמה הקרה… לסיקור הנרחב לגבי הבקטריופאגים היכנסו כאן

מבינים? הרוב המוחלט של הוירוסים אצל בני האדם הם בכלל קוטלי חיידקים!

הצוות בנה את המאגר באמצעות נתונים גנטיים מ -32 מחקרים שמטרתם לזהות נגיפי מעיים ונכון להיום לפי 1,986 אנשים החיים ב -16 מדינות שונות. לאחר עיבוד הנתונים הם זיהו 33,242 "אוכלוסיות נגיפיות ייחודיות", שהן המקבילה הנגיפית למינים. בממוצע, הגנום הנגיפי הקולקטיבי בדגימה מהמעי של הפרט – הכיל 542 אוכלוסיות נגיפיות. אף אוכלוסייה נגיפית לא הייתה נוכחת בכל המטאגנומים. למעשה, החוקרים מצאו כי אוכלוסיית הנגיפים הנרחבת ביותר הופיעה רק ב 39% מהמטאגנומים.

זוכרים? יותר שונים מדומים!

עכשיו… שימו לב מה עוד הם מצאו…
אצל אנשים מערביים עם מצב בריאותי טוב, המגוון הנגיפי היה גבוה אצל תינוקות ועד גיל 3 שנים, לאחריו ישנה ירידה במגוון (3-18), שוב עליה בתקופת הבגרות (18-65) ושוב ירידה לאחר גיל 65.
הסיבה למגוון העשיר של נגיפים במעיים של תינוקות היא שבתקופה זו מערכת החיסון שלהם עדין לא מפותחת כדי להתמודד עם מזהמים חיצוניים ולכן הטבע דואג להם. אחרי גיל 3 הגוף בונה את מערכת החיסון שלו על ידי חשיפה למזהמים "חדשים"(חיידקים ווירוסים) ואז בגיל 65 מתחילה ירידה טבעית… ומשום מה הגיל הזה נמצא כגורם סיכון לכל מחלה שקשורה למערכת החיסון ולמוות.

הנה ציטוט של אחד החוקרים בהקשר של וירוסים, גילאים ולמחלות כמו קוביד-19

“For example, here, we used the GVD database to uncover the age-dependent patterns of virome diversity in healthy, Western individuals. However, the GVD could also have much broader implications, including helping better classify individuals’ native gut microbiomes and viromes to determine how it affects a person’s predisposition to diseases like COVID-19.”

אם לא הוירוסים אנחנו פשוט חולים!

כמו כן החוקרים ראו שדווקא במדינות שאינן מערביות המגוון היה גבוה יותר וכמו כן אנשים שהיגרו למדינות מערביות איבדו את המגוון הרחב שהיה קודם לכן…
האם זה קשור לעודף סטריליזציה במערב?
האם זה קשור להתרחקות מהטבע?
האם זה גם מהווה את ההסבר לכך שמהגרים (שחורים, היספנים, אסייתיים) סובלים הכי הרבה ממגפות וממחלות במדינות מערביות?

כלל אצבע כללי לאקולוגיה הוא שמגוון גבוה יותר מוביל למערכת אקולוגית בריאה יותר

אנחנו יודעים, שמגוון רב יותר של נגיפים וחיידקים קשור בדרך כלל לאדם בריא יותר. וראינו כי אנשים בריאים נוטים להיות בעלי מגוון רב יותר של וירוסים, דבר המצביע על כך שנגיפים אלה עשויים לעשות משהו חיובי ויש להם תפקיד מועיל

A general rule of thumb for ecology is that higher diversity leads to a healthier ecosystem,” says first author Ann Gregory.
We know that more diversity of viruses and microbes is usually associated with a healthier individual. And we saw that healthier individuals tend to have a higher diversity of viruses, indicating that these viruses may be potentially doing something positive and having a beneficial role

חוקרים ממכון וולקום סנגר והמכון האירופי לביואינפורמטיקה האירופית (EMBL), ניתחו מעל 28,000 דגימות מיקרוביום מעיים שנאספו באזורים שונים בעולם זיהו מעל 140,000 מינים נגיפיים החיים במעיים האנושיים, יותר ממחציתם לא נראו מעולם. הממצאים פורסמו בפברואר 20 בג'ורנל Cell.
בין עשרות אלפי הנגיפים שהתגלו, זוהתה שכבה חדשה נפוצה מאוד – אותה מכנים המחברים Gubaphage. זה נמצא כמצע הנגיף השני בשכיחותו במעי האנושי, אחרי ה- CrAssphage, שהתגלה בשנת 2014.
נראה כי שני הנגיפים הללו מדביקים סוגים דומים של חיידקי מעיים אנושיים, אך ללא מחקר נוסף קשה לדעת את הפונקציות המדויקות של ה- Gubaphage שהתגלה לאחרונה.
מחקר בקטריופאגים חווה בימים אלה רנסנס. קטלוג איכותי ורחב היקף של נגיפי מעיים אנושיים מגיע בזמן הנכון כדי לשמש תכנית מתווה להנחות ניתוח אקולוגי ואבולוציוני במחקרי וירום עתידיים.

הוירוסים הם חלק בלתי נפרד מאיתנו וכך צריך להתייחס אליהם!

האם וירוסים הוכחו אין פעם כפתוגנים?

חשוב להבין שהדבר הזה המכונה וירוס הוא קטן הרבה יותר מחיידק ומיקרוסקופ אור לא מספיק כדי להיות הוכחה לקיומו. ובטח לא להוכחה שהוא בכלל מזהם או מייצר מחלות.
כמו שבתחום הפלילי אדם שנמצא בזירת הפשע איננו בהכרח הפושע, יש להוכיח זאת.
ועדין יש הבדל גדול בין אי הוכחה להפרכה, כאשר יש מוגבלות ראייה.

אני חושב שד"ר סטפן לנקה, וירולוג ממחיש זאת בצורה הטובה ביותר במאמר הבא:

להלן ציטוט מהמאמר שלו בו הוא מציג את גילויו של וירוס ענק מאצה:

In the case of the alga (ectocarpus siliculosus) from which I isolated its “giant viruses”, the situation is such: The mobile parts of the alga, the gametes and spores, search for the “giant viruses” in their environment with their mobile flagella and absorb them.

הוא מדבר על פאגים שהם סוג של נגיף אותו מכנה "וירוס ענק". וירוסים שניתן לצלם אותם ולבודד אותם במיקרוסקופ אלקטרוני ושזה לבדו מתעד את מידת הטהרה, מה שעדיין לא הצליחו לעשות עבור אף אחד מהנגיפים גורמי המחלה הנטענים!

In isolated form, “phages” and “giant viruses” (bionts) can be photographed quickly and easily in large numbers using the electron microscope. This alone documents the degree of purity. However, the isolation and photographing of isolated and characterised structures has not yet been successful for any of the claimed disease-causing viruses!

(*** האם קיים משהו ענק בלי משהו דומה לו בקטן?)

מי שלא יודע, ד"ר לנקה יצא בהצהרה בעשור הקודם שאין הוכחה שוירוס החצבת גורם לתסמיני החצבת. הוא הציע 100,000 דולר למי שיוכיח בידוד, שכן אם אין בידוד טהור, איך ניתן לקבוע שזה מזה ולא ממשהו אחר סביבתי למשל.
סטודנט לרפואה ביקש ממנו את הסכום הנקוב לאחר שהציג בפניו 6 מאמרים. ד"ר לנקה לא התרשם מהם וסירב לשלם וזה כאמור הגיע לבית המשפט בו לנקה זכה.
ד"ר לנקה טען בעבר וטוען את אותם דברים לגבי כל הוירוסים בעבורם ייצרו ומייצרים חיסונים לרבות האחרון המכונה SARS-COV-2.
בסרטון הבא מסבירים את כל הנושא של הדבקה וגם חיבור לקורונה

קוך היה הראשון שהתווה את הקריטריונים שנועדו לקבוע קשר סיבתי בין גורם מיקרוביאלי למחלה:

  1. חובה על המיקרואורגניזם (וירוס/חיידק) להימצא בכל האורגניזמים הסובלים מן המחלה, אך לא באורגניזמים בריאים.
  2. חובה לבודד את המיקרואורגניזם מתוך אורגניזם חולה ולגדלו בתרבית טהורה.
  3. על המיקרואורגניזם שגודל בתרבית לחולל את המחלה כאשר הוא מוצג לאורגניזם בריא.
  4. חובה לבודד את המיקרואורגניזם מתוך הנשא הניסיוני ולגלות שהוא זהה למיקרואורגניזם מחולל המחלה המקורי.

המדע טוען שאפצ'י ונזלת ואפילו נשימה גורמת להדבקה של הוירוס. אז למה לא לוקחים את הוירוס המופץ דרך הנזלת/רוק ומשם פועלים על פי הקריטריונים של קוך?
מדוע מעולם לא בודדו את ה"נגיף" לכשעצמו מכל המרכיבים האחרים בדגימת כיח/רוק/נזלת/נוזל ריאה של אדם?
כל המחקרים המוצגים שבודד הנגיף זה תמיד מבוצע בתאי כליה של קוף עם תערובת של חומרים כימיים רעילים שגורמים למוות של התאים ואז אומרים זה מהוירוס. חלקיקים של D/RNA נכנסים למאגר המחשב וזה מייצר את הוירוס. נכון! זה הכל עבודת מחשב שלא מוכיחה שום דבר!!!

אם אתם מוצאים את המידע מענין ומועיל ומעוניינים בהמשך העשייה למען בריאות טבעית מודעת לכולם, מוזמנים לתרום בכל סכום (חד פעמי או חודשי)

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s