הריון לידה וינקות·פסיכיאטריות - SSRI

פארוקסטין (סרוקסט/פאקסט) בהריון

תרופות ממשפחת מעכבי ספיגת סרוטונין בררניים‏‏ (SSRIs) מאוד נפוצות בקרב נשים בהריון.
ישנה דאגה לגבי השפעות של תרופות על התפתחות מוח העובר בגלל המגמה ההולכת וגוברת של ריבוי אוטיזם.
נכון להיום, בדיקות של רעילות נוירולוגית במכרסמים הן מאוד יקרות ודורשות זמן רב והרבה פעמים גם לא מעיד על מה יקרה אצל בני האדם.
קבוצה של מדענים הצליחה ליצור שיטה המדמה מוח עוברי (mini-brains) על ידי סוגים שונים של תאי גזע והם בחנו את השפעת התרופה פרוקסטין. את הממצאים הם פרסמו בפברואר 2020 בג'ורנל הרפואי Frontiers in Cellular Neuroscienc
מצאו 80% ירידה במרקרים הסינפסיים, 60% ירידה בהתפתחות נוירונים ו- 40-75% ירידה של תאים בשם 'אוליגודנדרוציטים' שמייצרים את מעטה המיאלין בתאי העצב.
המחקר שלהם מראה שתרופה זו מעלה התפתחות אבנורמלית של המוח דבר שיכול לגרום לתופעות לוואי.

. At therapeutic blood concentrations, which lie between 20 and 60 ng/ml, Paroxetine led to an 80% decrease in the expression of synaptic markers, a 60% decrease in neurite outgrowth and a 40–75% decrease in the overall oligodendrocyte cell population, compared to controls. These results were consistently shown in two different iPSC lines and indicate that relevant therapeutic concentrations of Paroxetine induce brain cell development abnormalities which could lead to adverse effects

אולי בעזרת שיטה זו יוכלו לבדוק גם השפעה של נוירוטוקסינים אחרים על המוח בלי לפגוע בחיות ובתינוקות?

מחקר שנערך במרכז BABA, יחידת מחקר באוניברסיטת הלסינקי, שפורסם במרץ 22 בג'ורנל Frontiers in Neuroscience בחן את ההשפעות של טיפול תרופתי נגד דיכאון אצל נשים הרות על תפקודי רשת המוח של היילוד ונמצא שעשוי להשפיע על התפתחות רשתות המוח של היילוד.
המחקר השתמש באלקטרואנצפלוגרפיה (EEG) למדידת פעילות מוחית חשמלית במהלך השינה, ותכונות רשת קליפת המוח חושבו באמצעות טכניקות מתמטיות מתקדמות.

החוקרים מציינים שבמחקרים קודמים, הם הראו ששינויים בפעילות קליפת המוח על פני מצבי שינה עשויים לספק מידע חשוב על מצבם הנוירולוגי של תינוקות ושהמחקר הראה כי חשיפה לתרופות אנטי אפילפטיות ונוגדי דיכאון במהלך תקופת העובר מובילה לשינויים נרחבים ברשתות הקורטיקליות, והשפעות אלו עשויות להיות ספציפיות לסוג החשיפה לתרופה.
במקרה של תרופות נוגדות דיכאון, ההשפעה הייתה בולטת יותר ברשתות קליפת המוח המקומיות. לעומת זאת, לחשיפה לחומרים אנטי אפילפטיים היו השפעות על הרשתות הרחבות במוח. שני סוגי התרופות השפיעו על רשתות מוח שמגיבות לשינויים בשלבי השינה.
מבחינת החוקרים מה שהיה משמעותי מבחינה קלינית בממצאים היה שכמה ממצאי EEG קשורים להתפתחות הנוירופסיכולוגית לאחר מכן של ילדים. שינויים חזקים יותר ברשתות עצביות חזו סטייה גדולה יותר בהתפתחות בגיל שנתיים.

What was clinically significant in the findings was that, some EEG findings linked to children's subsequent neuropsychological development. Stronger changes in neural networks predicted a greater deviation in development at two years of age
https://www.helsinki.fi/en/news/healthier-world/fetal-exposure-drugs-may-affect-infants-brain-development

החוקרים מאמינים שהשיטות החדשות שלהם מספקות מסגרת אנליטית כללית שתתמוך במחקר עתידי נרחב על השאלות כיצד התפתחות מוח העובר מושפעת משינויים בסביבה התוך רחמית. ומעבר לטיפול תרופתי אימהי, כלומר כולל גם תזונת האם ומצבה הגופני הכללי.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s