הורמונים·מערכת עצבים·סרטן ומניעה·פתלאטים

פתלאטים

קבוצת כימיקלים מעשי ידי אדם שפותחו במאה השנים האחרונות לשימוש בתעשיית ייצור הפלסטיקים, הממיסים ומוצרי הטיפוח. הם משמשים לריכוך והעלאת גמישות בסוגי פלסטיק.

פתאלאטים עלולים להימצא במגוון רחב של מוצרים:

  • ציפוי של כדורי תרופות ותוספי תזונה
  • חומרי הדברה
  • חומרי בנייה
  • מוצרי טיפוח אישי ( בושם, צלליות, קרם לחות, לק, סבון נוזלי, וספריי לשיער )
  • חומרי ניקוי
  • מוצרים מפיצי ריח
  • אריזות
  • צעצועים לילדים
  • צבעים, צבעי דפוס וציפויים
  • מוצרי מזון וטקסטיל
  • וילונות מקלחת
  • ריפוד ויניל
  • דבקים
  • אריחי רצפה
  • מיכלי מזון ועטיפות.
  • מוצרי אלקטרוניקה .

כמעט בלתי אפשרי להמנע מהם!

פתאלאטים משתחררים בקלות לסביבה משום שאין קשר כימי בינם לבין הפלסטיק שבו הם מעורבבים.
ריכוזי הפתאלאטים באוויר התוך-ביתי גבוהים מריכוזי הפתאלאטים באוויר החיצוני.
עיקר החשיפה לפתאלאט DEHP נגרמת מצריכה של מזון הארוז באריזות פלסטיק, מנשימה שלהם ודרך מגע עם העור.

בסקרי ניטור ביולוגי (ניטור של דם, שתן או נוזלי גוף אחרים) במדגם מייצג של האוכלוסייה הכללית בארצות הברית נמצאו מטבוליטים (תוצרי פירוק) של פתאלאטים מסוגים שונים בשתן של מעל ל-95% מהנבדקים. לאחרונה פורסמו ממצאי סקר של ניטור ביולוגי ב-250 מבוגרים בישראל, שנעשה על ידי משרד הבריאות. הממצאים מראים כי במעל ל-98% מהאנשים במדגם נמצאו ריכוזים של 10 מתוך 11 סוגי המטבוליטים של הפתאלאטים וב-92% נמצאו כל 11 המטבוליטים שנבדקו.

ההשפעות של פתאלאטים על בריאות האדם עדיין אינן ידועות במלואן, והן עדיין נחקרות.
בחיות מעבדה, נמצא כי חשיפה לפתאלאטים משפיעה על מערכת הרבייה וגורמת להשפעות בריאותיות כגון: הפרעה להתפתחות מערכת הרבייה של הזכר, הפרעה לתפקוד הטבעי של מערכת ההורמונאלית, הופעת מומים מולדים במערכת הרבייה ואיברי המין, רמות טסטוסטרון נמוכות יותר בשלבי התבגרות מינית, התבגרות מינית מוקדמת בנקבות, ספירת זרע נמוכה בבוגרים, משקל לידה נמוך ולידה מוקדמת.

בעשור האחרון החלו להתפרסם מחקרים בבני אדם המציגים תוצאות דומות למה שנמצא במחקר בחיות מעבדה

  • פורסם כי DEHP הנו חומר העלול להיות מסרטן בבני אדם
  • בעיות נוירו-התפתחויות בילדים [1][2]
  • נמצא כי פתאלאטים עלולים להשפיע על ההתפתחות המינית בבני-אדם
  • פתלאטים קשורים במחלות מטבוליות
  • ישנן עדויות ראשונות שחשיפה לפתאלאטים עלולה להשפיע גם על התפתחות המוח בבני-אדם.
  • אוכלוסיות הרגישות ביותר לחשיפות לפתאלאטים הן נשים בהריון, תינוקות וילדים מתחת לגיל 3 וחולים כרוניים.

הבנתם?

הכניסו את זה לכל מוצר!
קבעו תקנים!
אמרו שלא ידוע שמזיק!
אחרי שהבינו שמזיק לבעלי חיים עדיין לא נקבע שמזיק לבני אדם!
ואז… נמצא מזיק לאדם!

https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/BSV_Pathalates.pdf

הגם דפקת וגם פגעת/הרגת ?!
למה לסמוך עליכם במשהו?!
איך אתם לא רואים את הכשלים שלכם לאורך כל הדרך?!
מתי תתחילו ליישם את החוקים הבסיסיים של בריאות האדם?!
מתי עיקרון הזהירות המונעת ייושם?!

מחקר מינואר 2020 שפורסם בג'ורנל הרפואי Environment International שחשיפה לפתלאטים בהריון גורם ליילוד סיכון מוגבר לבעיות מוטוריות עדינות (fine motor scores)

מחקר מפברואר 21 בג'ורנל AJPH מפרויקט TENDR הגיע למסקנה שחשיפה לאורתו-פתלאטים עלולה לפגוע בהתפתחות המוח, ולהגדיל את הסיכון של ילדים להפרעות למידה, קשב וריכוז (כולל היפראקטיביות, תוקפנות / התרסה ותגובתיות רגשית).
על פי הדו"ח, יותר מ -30 מחקרים שפורסמו מ -11 מדינות שונות מדדו את החשיפה לפטלאט לפני הלידה, ועקבו אחר שינויים בהתנהגות ילודים, התפתחות קוגניטיבית, תפקוד מנהלים, התנהגות חברתית ועוד.
לדוגמה: ילדים שנולדו לאמהות שנמצאו בחמישון הגבוה ביותר של רמות הפתלט בשתן (במיוחד מטבוליטים של DEHP) במהלך השליש השני להריון, היו בסיכון גבוה פי שלושה לאבחנה עם ADHD בהשוואה לילדים שנולדו לאמהות הנמוכות ביותר.
חשיפה טרום לידתית לפתלאטים, ובמיוחד מטבוליטים של DBP ו- DEHP, נקשרה גם למגוון התנהגויות בעייתיות נוספות, כגון הסבירות המוגברת להתנהגויות עברייניות והתנהגויות אגרסיביות, הורדה של מנת המשכל בשבע נקודות, חרדות וזיכרון עבודה ירוד יותר.
ישנם מספר חלונות רגישים של חשיפה לפתלאטים, כולל לפני הלידה ואחרי הלידה ועד לגיל ההתבגרות. ההתפתחות המתמשכת של המוח, כולל קליפת המוח הקדם-מצחית, ההיפוקמפוס והמוח הקטן.
המנגנונים שמאחורי נזקי הפתלאטים מגוונים, לדוגמה: שיבוש הארגון והתפקוד של ציר hypothalamic-pituitary-gonadal, מערכת האחראית על ניהול הלחץ, וויסות תפקוד החיסון וההומאוסטזיס המטבולי. הם עשויים גם לעכב את ייצור הטסטוסטרון העוברי ועלולים להיות להם השפעות אנטי-אסטרוגניות, שעלולות להיות השלכות על הפלסטיות של המוח.

The hippocampus and, consequently, aspects of neural plasticity, cognitive flexibility, anxiety-like behavior, learning and memory, are thought to be particularly vulnerable to phthalates. Phthalates may also cause harm by disrupting thyroid hormone pathways and altering lipid metabolism and ion homeostasis, including calcium signaling and peroxisome proliferator-activated receptors activation

חוקרים מאוניברסיטת אילינוי עוקבים אחר ההשפעות של כימיקלים משבשי הורמונים (PFA'S) על התפתחותם הגופנית וההתנהגותית של ילדים מלידה ועד ילדות אמצעית. הם פרסמו מאמר במהדורת מאי 21 בג'ורנל Neurotoxicology. הם מצאו עדויות שקושרות את החשיפה של נשים בהריון לפתלטים לתוצאות קוגניטיביות ששונו אצל תינוקותיהן. חשיפה לפתלט לפני הלידה נקשרה לעיבוד מידע איטי יותר ושעשויה לפגוע ביכולת זיהוי הקשור לזיכרון קודם.

Prenatal phthalate exposure was associated with slower information processing.
Prenatal phthalate exposure may also be associated with poorer recognition memory.

החוקרים ניתחו מטבוליטים של שלושה פתלטים נפוצים בדגימות שתן שנאספו באופן קבוע מהנשים ההרות במחקר. נתוני החשיפה הכימית שימשו בשילוב עם הערכות של תינוקות הנשים כשהילדים היו בני 7.5 חודשים.
החוקרים השתמשו בשיטה מבוססת הנותנת תובנה לגבי היכולת של ילדים צעירים מכדי לבטא את עצמם מילולית: תינוקות בדרך כלל מסתכלים זמן רב יותר על תמונות או אירועים לא מוכרים או בלתי צפויים.
הצוות השתמש במעקב עיניים אינפרא אדום כדי לעקוב אחר מבטו של כל תינוק במהלך מספר ניסויים במעבדה. כשהתינוק יושב על ברכיה של מטפלת, החוקרים הכירו לראשונה את הילד עם שתי תמונות זהות של פנים. לאחר שהתינוק למד לזהות את הפנים, החוקרים הראו שאותו פרצוף מזווג עם פנים לא מוכרות.
בניסויים חוזרים ונשנים, מחצית מ -244 התינוקות שנבדקו ראו מערכת פנים אחת מוכרת, ומחציתם למדו לזהות מערכת פנים אחרת כמוכרת. על ידי ניתוח זמן ההסתכלות על הפנים, נוכל לקבוע את מהירות עיבוד מידע חדש של ההתינוקות ולהעריך את יכולתם לשים לב.

In repeated trials, half of the 244 infants tested saw one set of faces as familiar, and half learned to recognize a different set of faces as familiar. By analyzing the time spent looking at the faces, we could determine both the speed with which the infants processed new information and assess their ability to pay attention

ההערכה קישרה בין החשיפה של נשים בהריון לרוב הפתלטים שנבדקו עם עיבוד מידע איטי יותר בתינוקותיהם, אך התוצאה הייתה תלויה בכימיקל הספציפי, במין התינוק ובאיזו מערכת פנים שהתינוק ראה כמוכר. לדוגמה: ההשפעה הגדולה ביותר היתה על תינוקות זכרים, אם אימם נחשפה לריכוזים גבוהים יותר של פתלטים הידועים כמפריעים להורמונים אנדרוגניים.
מרבית המחקרים הקודמים על הקשר בין חשיפה לפני הלידה לפתלטים וקוגניציה התמקדו בילדות המוקדמת והאמצעית. עבודה חדשה זו מציעה כי ניתן לאתר חלק מהאסוציאציות הללו הרבה יותר מוקדם בחיי הילד.

Most previous studies of the relationship between prenatal exposure to phthalates and cognition have focused on early and middle childhood,d. This new work suggests that some of these associations can be detected much earlier in a child's life
https://news.illinois.edu/view/6367/708605600

במחקר ישראלי שפורסם במהדורת יוני 21 בג'ורנל Human Reproduction, ניסו החוקרים להבין כיצד בדיוק משפיעים הפתלטים על פוריות האישה. המחקר הוא שיתוף פעולה בינלאומי של חוקרים מהמרכז הרפואי שיבא, המרכז האקדמי רופין ואוניברסיטאות הרווארד וקולומביה שבארה"ב.
החוקרים חיפשו עדויות להימצאותם של פתלטים בנוזלים פוליקולאריים (Follicular Fluids) – נוזלים שמקיפים את הביצית כשהיא נמצאת בתוך הזקיק שבשחלה, לפני הביוץ. הם הסתמכו על דגימות שנאספו מ-105 נשים במהלך פרוצדורות הפריה חוץ-גופית בשיבא.
התוצאות לא היו מעודדות:
מתוך 12 סוגים שונים של מטבוליטים של פתלטים שנבדקו, 11 נמצאו לפחות בדגימה אחת.
בנוזל הפוליקולארי של לא פחות מ-76 אחוז מהנשים נמצאו 7 סוגים שונים של מטבוליטים של פתלטים בו-זמנית, ואצל 5 מהנבדקות נמצאו לא פחות מ-10 מטבוליטים שונים של פתלטים.
רק אצל 2 מהנבדקות לא נמצאו כלל מטבוליטים של פתלטים בנוזלים הפוליקולאריים.
ממצאי המחקר אמורים להטריד את כולנו. כימיקל, שיוצר על ידי האדם, נמצא באחד המקומות הרגישים ביותר בגוף. האזור שסביב הביצית חייב להיות הכי נקי שאפשר כדי שהאנושות תוכל להמשיך להתרבות כהלכה ולא תיכחד – ובמחקר זה אנחנו מוצאים פתלטים שידוע שהם עלולים להשפיע על תהליכי הבשלת ביציות ועל פוריות האישה. מדובר בממצא ראשון משמעותי מאוד.
על פי המחקר, הפתלטים עלולים להשפיע על הפוריות דרך השפעתם על המיקרו-רנ"א (microRNA), מולקולות שמשמשות לבקרת ביטוי גנים בתאים, שנמצאות בנוזל הפוליקולארי. מדובר בעשרות עד מאות מולקולות שלחלקן יש תפקיד מכריע בהתפתחות הביציות, בהבשלה שלהן ובהפריה.
החוקרים בודדו את המיקרו-רנ"א מתוך הנוזלים הפוליקולאריים. בחישובים סטטיסטיים שערכו הם מצאו שקיים קשר בין המצאות פתלטים מסוימים בנוזל הפוליקולארי לבין רמות מולקולות מיקרו-רנ"א שונות בנוזל הפולקולרי והגנים שהן מבקרות. נמצא קשר בין המצאות הפתלטים לריכוזן של 39 מולקולות מיקרו-רנ"א שונות, המבקרות בסך הכל 304 גנים שקשורים לפוריות האישה (לדוגמא התפתחות השחלה והביציות, הבשלת הביצית). כך, החשיפה הסביבתית לכימיקלים עלולה לפגוע במסלולים ביולוגיים שקשורים לפוריות האישה.
https://healthy.walla.co.il/item/3451089

חוקרים מאוניברסיטאות אקסטר וקווינסלנד, חיפשו עדויות לפתלאטים בביצי שחף שהוטלו לאחרונה – ומצאו עד שישה סוגים של פתלטים לביצה. החוקרים אספו 13 ביצי שחף מסוגו הרינג ממספר אתרים בבריטניה, וכל ה-13 נמצאו מכילים פתלטים. המחקר שלהם פורסם ביוני 21 בג'ורנל Marine Pollution Bulletin.
דמיינו חתיכות מיקרו פלסטיק שחורות שנראות כמו גרגיר של קצח ואם זה היה משהו צבוע זהוב, אז זה יכול להראות כמו שומשום, או פשתן או כל זרע אחר. והציפורים והעופות אוכלים את זה אם ישירות ובמקרה של שחפים דרך דגים ושאר מאכלי ים וכל זה עובר לביצים. וזה גם בא על חשבון ויטמינים חיוניים לדוגמה ויטמין אי (תמונה).

Unfortunately, our findings suggest that mothers are inadvertently passing on phthalates and products of lipid damage — and eggs with higher phthalate contamination also contained greater amounts of lipid damage and less vitamin E

האם רק בביצי שחפים זה קיים? האם רק שחפים "טועים" במה שנכנס להם למערכת העיכול כמזון? ממש לא! זה נכון גם לתרנגולות, ולאווזים, ולפרגיות, וגם לפרות, עיזים וכבשים וגם לדגים ולשאר מאכל ים. החומרים האלה נמצאים בכל בתי הגידול. במיוחד באזורים בהם חיים בני אדם ובמיוחד באזורים עירוניים ומתועשים.
מדוע אני מדגיש זאת? כי רוב האנשים ניזונים מהם ברמה יומית.

עקרונות להמנעות מירבית מחומרים אלה במיוחד בהריון, הנקה וילדות: 
1. שימוש במוצרים טבעיים בלבד עם פיקוח אורגני ואקולוגי (מזון, טיפוח, בישום, קוסמטיקה, ניקוי).
2. כמה שפחות פלסטיק בבית לרבות צעצועים ומיכלי אחסון לאוכל (זכוכית, קרמיקה, נירוסטה.
3. הנקה תמיד עדיפה על בקבוקים.
4. הוציאו את הפירות והירקות משקיות הניילון מיד כשמגיעים הביתה ולשטוף לפני אחסונם או לחלופין, להשתמש בשקיות בד/נייר כדי להביא את התוצרת שלך הביתה.
5. בדקו אם קיימים מזהמים במי הברז בביתכם וסננו את המים במידת הצורך.
6. למדו את ילדיכם לא לשתות מצינור הגן.
7. המנעו מכוסות חד פעמיים במיוחד לשתיה חמה.
8. תשקלו לעבור למברשות שיניים מבמבוק.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s