מיקרוביום - פרוביוטיקה·מעי רגיז (IBD)·מערכת חיסון·קרוהן וקוליטיס

האם חומצות המרה חשובות לתפקוד תקין של מערכת החיסון ומה תפקיד המיקרוביום?

2 מחקרים מהרווארד האחד פורסם בנובמבר 2019 והשני בדצמבר 2019 בג'ורנל הרפואי Nature מראים שחומצות המרה חשובות למערכת החיסון. חומצות מרה – מיקרוביום – תאי T

המחקר הראשון הראה שאחרי שחומצות המרה עושות את עבודתם הקשורה לעיכול שומנים הם ממשיכים לזרום במעי שם החיידקים מתמירים אותם למטבוליטים אחרים שנקלטים על ידי תאי T רגולטוריים ותאי T מסייעים והם מייצרים ציטוקינים שמפעילים את תאי הדם הלבנים שקשורים להרס ופירוק או בליעת המזהם.
תאי ה-T הם אלה שאחראיים על תהליך היווצרות הדלקת וגם על סיומו כאשר המזהם נוטרל ולכן חשיבותם הרבה במניעת מחלות אוטואימוניות.

Our findings identify an important regulatory mechanism in gut immunity, showing that microbes in our intestines can modify bile acids and turn them into regulators of inflammation

המחקר השני התמקד בתאי ה-T הרגולטוריים שמופיעים במעיים בעקבות מגע עם המיקרוביום ולא מהתימוס שם רוב תאי T נוצרים.
הניסוי שערכו הדגים שחיידקי המעים והרכב התזונה פועלים כ"קונצרט" בשינויים של חומצות המרה ובכך משפיעים על רמות הנוכחות של T רגולטוריים (Tregs). וכמו כן שחלה ירידה בכמותם כאשר היו רמות נמוכות של חומצות מרה מצב שידוע כגורם סיכון למחלות אוטואימוניות של המעי (קרוהן, קוליטיס).
במחקר הם הוכיחו שכדי שאותם תאי T יתרבו חייב להיות שילוב של תזונה עשירה ומיקרוביום בריא. כל מצב אחר שבו אחד מהם לא היה תקין – רמות תאי ה-T היו נמוכות, התגובה החיסונית לא היתה יעילה והמרקרים של דלקת עלו ולא היה מה שיאזן אותה = מחלות אוטואימוניות…

Low levels of colonic regulatory T cells (colonic Tregs) have been linked to the development of autoimmune conditions such as IBD and Crohn's disease
Our results demonstrate an elegant three-way interaction between gut microbes, bile acids and the immune system

מחקר נוסף מאפריל 2020 פורסם בג'ורנל הרפואי Nature מראה שחלק ממיצי המרה שמגיעים לחיידקי המעיים הופכים למטבוליטים שמפעילים:1. תאים דנדריטיים , שהם חלק ממערכת החיסון המולדת שתפקידם העיקרי הוא בליעה של אנטיגנים והצגתם לתאי T מסוג לימפוציטים והם קריטיים בתהליך הלמידה והזיכרון של מערכת החיסון הלומדת. תאים אלו נמצאים בעור, בריאות ובמערכת העיכול והם מהראשונים שבאים במגע עם גורמים זרים.
ו-2. תא T רגולטורי שהוא תת קבוצה וחשיבותה היא דווקא מהצד השני שמונע מהגוף לתקוף את עצמו, כלומר במניעת היווצרות של מחלות אוטואימוניות…
כאשר הגוף נמצא תחת התקפה מיקרוביאלית מערכת החיסון מופעלת ופעילותם של תאי T רגולטוריים מנוטרלת. עם חיסול האיום המיקרוביאלי מופעלים התאים הרגולטוריים ומונעים פגיעה בגוף..

About 5% of the bile pumped into the intestines to help digest fat is retained in the organ, and some of it is metabolized by commensal bacteria. Rudensky and his colleagues were curious about whether the byproducts of that metabolism influence the local immune environment. To find out, they screened a spectrum of bile acids produced by bacterial metabolism for such effects in co-cultures of the precursor T cells from which Tregs arise and dendritic cells, which help direct the generation of Tregs
https://medicalxpress.com/news/2020-04-reveals-bile-metabolite-gut-microbes.html

שני מחקרים. אחד שפורסם במרץ 22 בג'ורנל Nature ואחד שפורסם בספטמבר 21 בג'ורנל Cell Host & Microbe מוסיפים בהירות נוספת לתצפיות הראשוניות. מלחי המרה הממיסים שומן וויטמינים מסוימים הם גם שחקנים חשובים בחסינות המעיים ובדלקות, מכיוון שהם מווסתים את הפעילות של תאי חיסון מרכזיים הקשורים למגוון מצבי מעי דלקתיים, כגון קוליטיס כיבית ומחלת קרוהן.
המחקרים מזהים שלושה מטבוליטים של חומצת מרה וחיידקי המעי האנושיים השופעים Bacteroidetes המייצרים מולקולות isoallolithocholic acid (isoalloLCA) המשפיעות על פעילותם של תאי חיסון מווסתי דלקת. כולל התמיינות של תאי CD4+ T לתתי תאי T רגולטורים אנטי דלקתיים (Treg cells).
הממצאים, המבוססים על ניסויים בעכברים ודגימות צואה אנושיות, חושפים את זהותם של שלושה שחקנים מיקרוביאליים קריטיים במפל זה ואת הגנים החיידקיים המווסתים את שינוי חומצת המרה. יתר על כן, הם מראים שלדגימות מעיים מחולים עם מצבים כמו קוליטיס כיבית או מחלת קרוהן יש רמות נמוכות באופן ניכר הן של המולקולות האנטי דלקתיות והן של הגנים החיידקיים האחראים לייצור שלהן. כלומר חוסר של חיידקים אלה מונעים את ההתמיינות לתאי T רגולטוריים וכך הדלקת נשארת.

שוב רואים כמה חשוב לשמור על המיקרוביום שלנו בריא ומגוון ובמקרה זה לחיזוק מערכת החיסון ומניעת מחלות אוטואימוניות!

איך שומרים על מיקרוביום מגוון ובריא? תזונה מגוונת מבוססת צומח (כל הצבעים, כל הטעמים, כל המרקמים), כל המשפחות (פירות וירקות עם קליפה, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים, שקדים, זרעים ונבטים) וגם בתוך המשפחות לגוון לדוגמה: ירוקים זה לא רק חסה ופטרוזיליה… זה גם מנגולד, רוקט, רוקולה, תרד, סלרי, בזיליקום, נענע ועוד ועוד… עדשים זה גם ירוק, צהוב, כתום, חום, שחור, קטניות יש עשרות סוגים…כאשר יש סייג אחד… מה שלא עושה טוב… מורידים!  ולהמנע ממגע וצריכה של: 
הרבה מאוד תרופות משנות לרעה את הרכב המיקרוביום ובמיוחד אנטיביוטיקה וגם נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAID). 
השילוב של תרופות עם חשיפה לתעשיות מזהמות הוא המקור לכל הסיבוכים והמוות .
מונסנטו – גלייפוסט – מיקרוביום 
מיקרוביום פתלאטים ו'חומרים אורגניים מופלרים'(PFASs).
תרכובות משבשות מערכת אנדוקרינולוגית (EDC's).
מזון מעובד [2][3][4][5]/ מסוכר

אם אתם מוצאים את המידע מענין ומועיל ומעוניינים בהמשך העשייה למען בריאות טבעית מודעת לכולם, מוזמנים לתרום בכל סכום (חד פעמי או חודשי)

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s