מערכת עצבים·מערכת שלד-שריר·סטרס - מתחים

מנגנון ההישרדות – fight or flight

מחקר חדש עם ממצא חדש ומדהים לגבי מנגנון ההישרדות שנקרא "הילחם או ברח" (fight or flight).

עד היום נהוג לחשוב שבמצב של סכנה/ איום על החיה או האדם, בלוטת יתרת הכליה מפרישה הורמונים במיוחד אדרנלין ונוראדרנלין. הורמונים אלה נקלטים בתאי ביטא בלב וגורמים ללב להאצה, כך שאם צריך לברוח, לא נקבל התקף לב.במחקר שפורסם בג'ורנל הרפואי Cell Metabolism בספטמבר 2019 מצאו שלחלבון שנקרא אוסטאוקלצין תפקיד מכריע במנגנון הישרדותי זה.

מחקרים מהעבר מראים שאוסטאוקלצין, שמיוצר על ידי תאים בוני עצם (אוסטאובלאסט), מתפקד כהורמון שבין היתר נקשר לסידן ובונה עצם. דבר שכשלעצמו מראה על קשר בהישרדות האדם/חיה, כי בניית עצם היא הכרחית לשלד חזק, למניעת שברים וטראומות לגוף בזמן מנוסה, כמו כן לגולגולת תפקיד בהגנה על המוח ואפילו לעצמות הקטנטנות שבאוזניים תפקיד בהתראה מפני סכנה.
במחקרים אחרים ראו שהחלבון משפיע גם על איברים נוספים כמו מוח (זיכרון), שרירים (סיבולת) וגם על תאי הלבלב ביצור אינסולין (ניצול הסוכר לאנרגיה).במחקר הנוכחי הצליחו לחבר בין הידע הקיים למנגנון ההישרדות…
הם לקחו עכברים בריאים מול כאלה שאין להם אוסטאוקלצין ובחנו את השפעת ריח של טורפים על מנגנון "הלחם-ברח".
אצל הבריאים, אחרי 2-3 דקות הם ראו קפיצה גדולה של אוסטאוקלצין בדם, יחד איתו גם הדופק, הטמפרטורה והסוכרים בדם עלו.
אצל אלה ללא האוסטאוקלצין, לא היתה כמעט תגובה. ברמה כזו שהחוקרים אמרו: "שאם היו בטבע היה להם יום קצר"…
בהמשך הם בדקו וראו שתוספת של החומר גרם להם לתגובה מהירה. דבר שמוכיח שיש להם תפקיד מכריע אולי אף יותר מאשר לאדרנלין.
החוקרים חושבים שזו הסיבה שבמקרים של מחלות עם בעיה בתפקודי בלוטת האדרנל ואף במקרים של חוסר תפקוד מוחלט, מתאפשרת עדין תגובת סטרס אקוטית… כלומר סירקולציה של החלבון הזה יכול להספיק לתגובה הישרדותית של סטרס.

This shows us that circulating levels of osteocalcin are enough to drive the acute stress response

אם נמשיך עם קו המחשבה הזה, אז ניתן גם להבין כיצד סטרס כרוני יכול לגרום למחלות כמו סוכרת, מחלות לב, בעיות שינה, כאבי ראש, התכווצויות שרירים ועוד…

*** עדכון ***

מחקר שנוהל על ידי פרופ' ויקטור נובק, מנהל המרכז למחקרים קליניים  ומנהל מחלקה פנימית ח' בסורוקה וד"ר עידית ליברטי, מנהלת תחום סוכרת בסורוקה, בדק את רמות הסוכר בדם בתקופות של מבצעים צבאיים בהשוואה לתקופות רגיעה יחסית בעוטף עזה ומצא קשר ישיר בין המתיחות = סטרס לעליה ברמות הסוכר בדם

חוקרים  מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה בדקו האם החשיפה לנסיבות לחוצות אלה, שהגיעה לשיא במהלך שלוש פעולות צבאיות גדולות, קשורה לעלייה ברמות הגלוקוז בדם בקרב כלל האוכלוסייה האזרחית. 

ככל שהנבדקים גרים יותר קרוב לאזור האיום (רצועת עזה) , תוצאות בדיקות הדם מושפעות בהתאמה וניכרת עלייה משמעותית ברמות הסוכר בדם. נמצא כי בחולים עם סוכרת המטופלים תרופתית, ההשפעה היתה גדולה יותר מחולים ללא סוכרת, וכן ככל שהמבצע היה ארוך יותר, כך ההשפעה היתה גדולה יותר.

https://branza.co.il/site/article/article_view/news-1581949480

אך לא רק מנגנון זה יכול להשפיע על רמות סוכר, כי אם גם עודף קורטיזול בדם… זה ידוע שאנשים הצורכים תרופות סינתטיות של קורטיזול בכדי להוריד את רמות הדלקת או מערכת החיסון… גם בשימוש לטווח קצר חלה הרעה במטבוליזם של סוכרים ושומנים וכך הסוכר בדם עולה…

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s