מיקרוביום - פרוביוטיקה

מיקרוביום פרקינסון ובכלל

במחקר המצורף היום שפורסם בג'ורנל הרפואי EBioMedicine ביוני 2019 בדקו את הרכב המיקרוביום אצל חולי פרקינסון במצב מתקדם של המחלה לעומת אנשים בריאים וראו הבדלים מהותיים במיקרוביום גם אחרי שנתיים של מעקב (עד כה נבדק ללא מעקב), כאשר אצל חולי האלצהיימר היה מחסור גדול בכמות ובזנים חשובים.

we have shown that the differences in gut microbiota of PD patients and controls persist at follow-up sampling 2 years later. As all previous studies have only included data from a single timepoint, this is an important first confirmation of replicability of such findings. Our lists of differentially abundant taxa between patients and controls included many previously reported bacteria (such as Bifidobacterium, Prevotella, Lactobacillus, and Roseburia)

https://www.ebiomedicine.com/article/S2352-3964(19)30372-X/fulltext

מחקר מינואר 2020 שפורסם בג'ורנל הרפואי Cell Reports במודל של תולעים, מראה מכניזם חדש של חיידק מועיל (פרוביוטיקה) בשם Bacillus subtilis שמאט ואפילו הופך מצב של הצטברות של רעילות שגורמת למוות של עצבים שאחראיים על ייצור דופמין וכשזה באזור המוטורי, מתחיל תהליך של פרקינסון.

this study in a Parkinson’s model of roundworms, identified a probiotic – or so-called good bacteria – which prevents the formation of toxic clumps that starve the brain of dopamine, a key chemical that coordinates movement.

אם יש משהו שדי משמח אותי מהצד המדעי של בריאות, הוא המחקר הרציני והמשאבים שמשקיעים בנושא המיקרוביום ושלמעשה מדובר בעולם ומלואו. עולם של מפעלים לייצור נוטריינטים. כאלה שמשפיעים על כל אספקט בריאותי ובסופו של דבר על כל איבר ועל כל מערכת.
מיקרוביום קיים בכל משטח בגוף שלנו, עור, ריאות, עיניים, לשון, כל איבר בעצם. אבל הכמות המירבית נמצאת במעיים, שם נעשית רוב הפעילות, והיא גם משפיעה על המיקרוביום והרכבו באיברים השונים.
החלק הפחות משמח הוא בפרקטיקה של הרופאים, שגם אם מבינים את המשמעות, אין להם כלים לחזק את המיקרוביום, למעשה יש להם רק כלים שפוגעים בו…
המיקרוביום שלנו הוא למעשה הרפואה המונעת (בה' הידיעה) כי התפקיד שלו הוא הזנה ושיפור תפקודי מערכות ואיברים. ומחסור במיקרוביום או שינוי במיקרוביום יכול לייצר מגוון של בעיות מהקלות שבהן כמו גזים ונפיחויות ועד דלקות כרוניות, מחלות לב וכלי דם, השמנה, סוכרת, סרטן ובעיות רגשיות עצביות כמו גם פרקינסון כפי שהמחקר מראה.
מה לגבי היכולת הטיפולית של מיקרוביום?
היא בהחלט קיימת, אבל היא לא מורגשת. כלומר כל זמן שהמיקרוביום תקין ומשגשג דברים באים והולכים. אפשר גם להגדיר זאת כך: רפואה מונעת טיפולית.
וכאשר הדברים באים ולא הולכים?
יש 2 אפשרויות… או שאין קשר למיקרוביום, או שהמיקרוביום נפגע עקב תרופות, מצבים רגשיים ארוכי טווח או שינויים קיצוניים בתזונה, כלומר נוצר מצב של חוסר בכמות ובמגוון…אז אומרים יש פרוביוטיקה (בתוספים ובאוכל).
נכון, יש… אבל צריך להבין שהמספרים לא קרובים למצב הבריא של גוף האדם..אז אולי ניקח יותר כדורים ליום?
גם את זה לא ניתן להשוות. מהסיבה הפשוטה…
בגוף האדם (במיוחד במעיים) מעריכים שיש עשרות טריליונים (ויותר) של חיידקים והם יכולים להגיע עד 3% ממשקל הגוף.
כמו כן יש למעלה מ-1000 שרשראות שונות שידועות לאדם (אולי יש יותר)
וכמה יש בתוספים?
במקרה הגבוה 50 מיליארד (שהם פי 2000 פחות מבמעיים) ולרוב לא מכילים מגוון גדול של חיידקים.
ובתכשירים היותר מגוונים יש במקרה הטוב 12 זנים של שרשראות.
כלומר הבדל משמעותי הן בכמות והן במגוון.
אז בודקים אפשרות של השתלת מיקרוביום מבני אדם… יכול להיות שזה ייתן מענה לאנשים מסוימים ומצבים מסוימים, אבל בטיחות ויעילות לא נבדקה לאורך זמן. ואני לא יודע אם זה כיוון שאני הייתי הולך עליו. גם מהסיבה, שלכל אדם המגוון שלו. מדובר על כ- 35% זהות בין בני אדם. 2% תוספת במקרה של תאומים (גנטי) וכל השאר הם של האינדיבידואל.

ולכן המסקנה המתבקשת פה היא: כל אחד אמור לדאוג למיקרוביום שלו. בהגנה עליו ובטיפוח שלו.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s