אנטיביוטיקה·תעשיה מזהמת (אוויר/מים/אדמה)·תרופות

אנטיביוטיקה ותרופות נוספות בכל מקום

מי שעדיין צריך עוד הוכחות לזיהום העולמי של אנטיביוטיקה הרי לכם עוד הוכחה!!!
חוקרים מטעם אוניברסיטת York, בדקו 72 נהרות עיקריים בשש היבשות וחיפשו המצאות של 14 אנטיביוטיקות נפוצות בשימוש הרפואה ומצאו שב-65% מהם יש חריגות עצומות של אנטיביוטיקה.
ה"זוכה" המאושרת היא אנטיביוטיקה שניתנת לטיפול בזיהום בדרכי השתן והריאות בשם trimethoprim שהופיעה ביותר מ-40% מהנהרות שנבדקו.
"כוכבת" נוספת היא Ciproflaxacin שנמצאה בעליה הכי גדולה במספר גדול של מוקדים כשהושוו הממצאים הנוכחיים לעומת סקר אחר של גוף פרטי בשם AMR Industry Alliance שגם הוא בודק את נושא האנטיביוטיקה ועמידות החיידקים.
https://www.amrindustryalliance.org/

אמנם רוב המוקדים הבעייתיים נמצאו באפריקה ובאסיה, אבל נרשמו חריגות גדולות גם במדינות מערביות באירופה וצפון אמריקה.

זה מגיע ליבולים, זה מגיע לימים ולאוקינוסים וזה מגיע גם לאוכל.
מצמרר!!
https://www.york.ac.uk/…/antibiotics-found-in-some-of-worl…/

מחקר חדש שבחן את נוכחותם של תרופות ב-258 נהרות בעולם מצא ריכוזים ברמות רעילות ביותר מרבע מהמקומות שנחקרו.

החוקרים חקרו נהרות בלמעלה ממחצית ממדינות העולם – כאשר נהרות ב-36 מהמדינות הללו מעולם לא היו במעקב אחר תרופות.
המחקר מהווה המשך למפרויקט הניטור העולמי של תרופות בהובלת אוניברסיטת יורק, שהתרחב משמעותית במהלך השנתיים האחרונות, כאשר המחקר החדש הפך לחקירה הראשונה באמת בקנה מידה עולמי של זיהום תרופתי בסביבה.
המחקר כלל נהרות ראויים לציון כמו האמזונס, מיסיסיפי, התמזה והמקונג.
דגימות מים התקבלו מאתרים המשתרעים מכפר יאנומאמי בוונצואלה, שבו לא נעשה שימוש בתרופות מודרניות, לכמה מהערים המאוכלסות ביותר כמו דלהי, לונדון, ניו יורק, לאגוס, לאס וגאס וגואנגז'ו.
נכללו גם אזורים של חוסר יציבות פוליטית כמו בגדד, הגדה המערבית הפלסטינית ויאונדה בקמרון.
התקבלו דגימות גם מטונדרה אלפינית בגובה רב, בקולורדו, בקטבים, ועד למדבריות תוניסיה.
בעוד שמחקרים קודמים עקבו אחר מרכיבי תרופות פעילים (APIs) בנהרות, אלה התעלמו רבות ממדינות העולם, בדרך כלל מדדו רק מעט מזהמים נבחרים והשתמשו בשיטות אנליטיות שונות. במצטבר, הדבר הקשה על כימות היקף הבעיה מנקודת מבט גלובלית.
החוקרים פרסמו את הממצאים שלהם בפברואר 22 בג'ורנל PNAS:

  • זיהום פרמצבטי מזהם מים בכל יבשת.
  • מתאמים חזקים בין המעמד הסוציו-אקונומי של מדינה לבין זיהום גבוה יותר של תרופות בנהרותיה (עם מדינות ההכנסה הבינונית הנמוכה המזוהמות ביותר).
  • רמות גבוהות של זיהום פרמצבטי היו קשורות בצורה חיובית ביותר לאזורים עם גיל חציוני גבוה כמו גם שיעורי אבטלה ועוני מקומיים גבוהים.
  • המדינות והאזורים המזוהמים ביותר בעולם הם אלו שנחקרו הכי פחות (כלומר אפריקה שמדרום לסהרה, דרום אמריקה וחלקים מדרום אסיה).
  • הפעילויות הקשורות ביותר לרמות הגבוהות ביותר של זיהום פרמצבטי כללו השלכת אשפה לאורך גדות הנהר, תשתית לקויה של שפכים וייצור תרופות, והשלכת תכולת שאריות של בורות ספיגה לנהרות.
  • המחקר גילה שרבע מהאתרים הכילו מזהמים (כגון sulfamethoxazole, propranolol, ciprofloxacin ו-loratadine) בריכוזים שעלולים להזיק.

החוקרים מציינים שיודעים כבר יותר משני עשורים שתרופות עושות את דרכן לסביבה המימית שבה הן עשויות להשפיע על הביולוגיה של אורגניזמים חיים. אבל אחד החסרונות העיקריים היו שכל הנתונים התמקדו בכמה אזורים נבחרים בצפון אמריקה, מערב אירופה וסין. באמצעות הפרויקט הזה, הידע על ההפצה העולמית של תרופות בסביבה המימית השתפר כעת באופן ניכר.

pharmaceuticals make their way into the aquatic environment where they may affect the biology of living organisms. But one of the largest problems we have faced in tackling this issue is that we have not been very representative when monitoring these contaminants, with almost all of the data focused on a select few areas in North America, Western Europe and China.
Through our project, our knowledge of the global distribution of pharmaceuticals in the aquatic environment has now been considerably enhanced. This one study presents data from more countries around the world than the entire scientific community was previously aware of: 36 new countries to be precise where only 75 had ever been studied before

המחקר השתמש בטכניקת Predicted no-effect concentration כדי לקבוע היכן עשוי להיות סיכון להשפעות שליליות (כגון רעילות). ככל שהריכוז גבוה יותר אז עולה הפוטנציאל שאורגניזמים החיים שם יושפעו לרעה מהתרופות. זה יכול להתבטא בדרכים רבות התלויות באופי התרופה, איזה אורגניזם נחשף ובאיזה ריכוז. דוגמאות יכולות לכלול שיבושים ביכולות הרבייה, שינוי בהתנהגות או בפיזיולוגיה ואפילו שינויים בקצב הלב.

4 תרופות "כיכבו" בבדיקות הללו ברמות של רעילות: פרופרנולול (חוסם בטא למחלות לב ולחץ דם גבוה), 2 סוגים של אנטיביוטיקה sulfamethoxazole וציפרלקס ולורטדין (אנטיהיסטמין לאלרגיות).

מים זה דבר מחזורי ולכן כל מה שיוצא דרך ההפרשות שלנו לביוב מוצא את עצמו בנחלים, נהרות ומי התהום ולים. ומכיוון שאנחנו לא לבד ותעשית המזון היא חלק עצום משטח המחיה העולמי, אז גם שם יש מלא תרופות והפרשות.
ולכן בהסתכלות בהווה ועל העתיד, יש גם לבחון את השימוש בתרופות – האם להתחיל בהן? והאם לצרוך מזונות שמקבלים תרופות ברמה יומית?

המים בארץ כבר מזמן לא ראויים לשתייה

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s