עד עכשיו לא הגיעו למסקנה חד משמעית לגבי השפעת אכילת בשר אדום ומעובד למחלות לב וכלי דם באופן גורף.
כן ידוע שכמות גדולה ממנו גורמת להעלאת סיכון למחלות לב, סוכרת וסרטן, אבל כנראה שצריכה של בשר אדום פעמיים בשבוע לא משנה בצורה משמעותית את הביומרקרים שגורמים למחלות אלה.
הדרך להבנה היא איטית אבל היא מגיעה גם לשם…
מחקר שפורסם במרץ 2019 בג'ורנל הרפואי Nutrient, מצא שככל שמורידים בכמות הבשר האדום והמעובד ליום (מבחינת גרמים) זה מוריד סיכון נוסף למוות, כלומר יש קשר ישיר בין הכמות לרמות הסיכון באופן ישר וישיר.
https://www.mdpi.com/2072-6643/11/3/622
מחקר נוסף מסוג מטה אנליזה, שפורסם בג'ורנל הרפואי Circulation קבע באופן חד משמעי שהחלפת בשר אדום בחלבון איכותי מהצומח (סויה, עדשים, ושאר קטניות ואגוזים) מוריד עוד יותר את הסיכון למחלות לב וכלי דם.
https://www.ahajournals.org/…/10.…/CIRCULATIONAHA.118.035225
מחקר חדש מיוני 2019 שמראה שעל כל תוספת של 50% בבשר אדום, השכיחות למוות עולה ב-10% נוספים.
כלומר ככל שאוכלים יותר מתים יותר וככל שאוכלים פחות מתים פחות…
https://www.bmj.com/content/365/bmj.l2110
ואם מישהו חושב שבמקום בשר אדום יהיה בסדר לאכול בשר לבן (עופות), אז הנה מחקר נוסף שפורסם בתחילת יוני 2019 שאומר שאין הבדל אמיתי בינהם בקשר למחלות לב ולמוות
https://academic.oup.com/ajcn/advance-article-abstract/doi/10.1093/ajcn/nqz035/5494812?redirectedFrom=fulltext
מחקר תצפיתי בקרב כמעט 20,000 אנשים בחן צריכה גדולה של בשר אדום בקשר לתפקוד לב גרוע יותר. המחקר הוצג באפריל 21 בקונגרס מדעי מקוון ESC Prevention Cardiology של האגודה האירופית לקרדיולוגיה (ESC).
מחקרים קודמים הראו קשר בין צריכה גדולה יותר של בשר אדום לבין סיכון מוגבר להתקפי לב או למות ממחלות לב.
לראשונה בחנו את הקשר בין צריכת בשר לבין מדדי הדמיה לבריאות הלב. זה עשוי לעזור לנו להבין את המנגנונים העומדים בבסיס הקשרים שנצפו בעבר עם מחלות לב וכלי דם.
נותחו שלושה סוגים של מדדי לב: הערכות תהודה מגנטית לב וכלי דם (CMR) על תפקוד הלב המשמשות בתרגול קליני כגון נפח החדרים ומדדים לתפקוד השאיבה של החדרים; רדיומיקס CMR חדשני ששימש למחקר להפקת מידע מפורט מתמונות לב כגון צורה ומרקם (מה שמעיד על בריאותו של שריר הלב); גמישות כלי הדם (עורקים נמתחים בריאים יותר.
הניתוח הותאם לגורמים אחרים העשויים להשפיע על הקשר, כולל גיל, מין, מחסור, השכלה, עישון, אלכוהול, פעילות גופנית, לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה, סוכרת ומדד מסת הגוף (BMI) כמדד להשמנה.
החוקרים מצאו כי צריכה גדולה יותר של בשר אדום ומעובד קשורה למדדי הדמיה גרועים יותר של בריאות הלב, בכל המדדים שנחקרו. באופן ספציפי, לאנשים עם צריכת בשר גבוהה יותר היו חדרים קטנים יותר, תפקוד לב ירוד ועורקים נוקשים יותר – כולם סמנים לבריאות לב וכלי דם גרועים יותר.
לשם השוואה, החוקרים בדקו גם את הקשר בין אמצעי הדמיית לב לצריכת דגים שמנים, אשר נקשר בעבר לבריאות לב טובה יותר. הם מצאו שככל שצריכת הדגים השומניים עלתה, תפקוד הלב השתפר והעורקים היו נמתחים יותר.
החוקרים מציעים שמדובר בשינוי לרעה של פרופיל שומנים שמוביל לבעיות בכלי הדם והלב וסוכרת בין היתר גם בגלל שינוי הרכב המיקרוביום שמייצר מטבוליטים שעשויים להשפיע על בעיות אלה.
The findings support prior observations linking red and processed meat consumption with heart disease and provide unique insights into links with heart and vascular structure and function
The associations between imaging measures of heart health and meat intake were only partially explained by high blood pressure, high cholesterol, diabetes, and obesity. It has been suggested that these factors could be the reason for the observed relationship between meat and heart disease. For example, it is possible that greater red meat intake leads to raised blood cholesterol and this in turn causes heart disease. Our study suggests that these four factors do play a role in the links between meat intake and heart health, but they are not the full story.
There is some evidence that red meat alters the gut microbiome, leading to higher levels of certain metabolites in the blood, which have in turn been linked to greater risk of heart disease.
מאמרים נוספים קשורים:
בשר אדום וגם עוף – עוד מחקר חדש שמראה קשר עם סוגי סרטן שונים.
סוכר (Neu5Gc) הנמצא במזון מהחי (במיוחד יונקים) נקשר לסרטן.
תזונת פליאו והקשר לטרשת עורקים.
תעשיית המזון מהחי – מה מגיע לצלחת.
בשר מבושל/ מטוגן/ צלוי מעלה שכיחות לאסתמה אצל ילדים.
מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים
