הריון לידה והנקה·מיקרוביום - פרוביוטיקה·מערכת חיסון·מערכת עיכול·ספקטרום האוטיזם - ASD

ספקטרום האוטיזם והקשר למיקרוביום

הפוסט הבא פונה לכולם אבל בסופו דגש לאמהות שבדרך (הריוניות) ולאמהות טריות…

ספקטרום האוטיזם הוא מגוון רחב של הפרעות עם הקשרים חברתיים, סביבתיים, וקוגנטיביים.
הסיבות אינן ידועות היום באופן חד משמעי, ויש הרבה מאוד מחלוקות סביב הנושא הזה בעיקר כשמזכירים את נושא החיסונים והאדג'ובנטים שבהם.

אחוז האוטיזם היום מדבר על פחות או יותר 1 ל- 50 שזה המון, הרבה יותר ממה שהיה לפני 20-30 שנים.
אין ספק שיש פה משהו סביבתי שנכנס לתוך הגוף שלנו, אם דרך המזון, אם דרך הנשימה ואם ישירות למחזור הדם דרך זריקות. הכל יכול להיות ואף אחד לא יכול להתווכח עם זה, כלומר יכול, אבל זה ויכוח סרק.
מי שאומר שזה קשור לגנטיקה, אני אשיב שזה לא היה פעם, בטח שלא קרוב למה שקורה היום, כך שגם אם באיזה שהוא שלב, הצטרפה הנטיה הגנטית, זו וודאי לא הסיבה! מקסימום נוסף עוד מקור גנטי שמופעל לאחר חשיפה לאותם גורמים סביבתיים מזהמים שהרחבתי עליהם בפוסט "ספקטרום האוטיזם – מזהמים סביבתיים וחסרים תזונתיים".

אחד הדברים שנפוצים אצל אוטיסטים הוא בעיה במעיים, נטיה לדלקות. וידוע שבחלק ניכר מהמקרים יש פגמים במחסום של המעי, שמאפשר לפתוגנים ליצור את אותן הפרעות במעיים.
כל הסיפור עם ד"ר וויקפילד שהושמץ ונודה מהקהילה הרפואית, קרה בדיוק בגלל התופעה הזו שהוא פרסם וכי רשם שכל הילדים שהגיעו אליו עם אוטיזם היו אחרי חיסון לחצבת ועם בעיות מעיים.
היום כבר ברור יותר מתמיד שיש קשר הדוק בין חיידקי המעי למוח (Gut-Brain-Axis) ושזה דו כיווני

במחקר שפורסם בדצמבר 2013 בג'ורנל הרפואי Cell מבינים את התופעה הזו ומראים את הקשר בין המיקרוביום, שנפגע גם הוא אצל אוטיסטים הסובלים מבעיות במעי, להפרעות החברתיות והקוגניטיביות בספקטרום האוטיסטי, המחקר מראה שתוספת של פרוביוטיקה משפר משמעותית את התפקודים הללו דרך מנגנון GBA. הרכב החיידקים חוזר למצבו התקין– האפיתל של המעי משתקם וכך נסגרים אותם פגמים במחסום המעי– דבר שמוריד את הפרשת מטבוליטים דרך אותו פגם במחסום– מאזן המטבוליטים בסרום חוזר למצבו התקין ומתייצב– וכך אותם תפקודים חברתיים וקוגנטיביים משתפרים.

הקשר למיקרוביום וספקטרום האוטיזם מוצג בהרבה מאמרים. אני מצאתי את אלה: [1][2][3][4][5][6][7][8][9][10][11][12] ובמגוון מכניזמים שונים [13][14].

אמהות יקרות…
לא סתם אומרים שהנקה היא חשובה. המיקרוביום שהתינוק מקבל מהאם הוא קו ההגנה הראשוני שלו. חלק מחיידקי המעיים עוברים דרך הנקה וחשובים בהתפתחות התקינה של מערכת העיכול, מערכת החיסון, ומערכת העצבים במיוחד המוח.
ההמלצה היא הנקה לפחות חצי שנה. 
המלצה נוספת שלי להריונית ולאמא הטרייה, היא לקחת בתקופת ההריון וההנקה תוספת של חיידקים טובים (ונבטי ברוקולי (-:). ובמידה ולא מניקה מאיזו סיבה שלא תהיה. לתת את החיידקים הטובים לתינוק עצמו. כדאי לוודא שבמוצר יהיו כמה שיותר מהזנים הבאים שנחקרו רבות בהקשר לתינוקות יונקים: ביפידום (BF3), אסידופילוס, רמנוסוס (GG), ל- קזאי (LC5), ס- תרמופילוס (ST3), ב-לונגום (BL7), 11), ל-פלנטרום (LP3), ב-אינפנטיס (BT1).
אולי כך יימנע עוד מקרה של אוטיזם…

במחקר שנערך על ידי חוקרים באוניברסיטת בולדר שבקולורדו ופורסם במאי 2020 בג'ורנל הרפואי Brain, Behavior, and Immunity מצאו החוקרים שמתן חיידקים מועילים (מחוממים ומתים) להריוניות מתוחות (סטרס) בשליש השלישי של ההיריון מונע הפרעה דמוית אוטיזם ואפילפסיה בצאצאיהם.

Giving beneficial bacteria to stressed mothers during the equivalent of the third trimester of pregnancy prevents an autism-like disorder in their offspring, according to a new animal study by University of Colorado Boulder researchers.

מחקרים על נשים בהריון הראו זה מכבר כי לחץ אימהי במהלך ההיריון מביא לדלקת מערכתית באם ובעובר וזה גורם סיכון לאוטיזם, אמר הסופר הבכיר דניאל בארת, פרופסור לפסיכולוגיה ומדעי המוח.

In humans, research has long shown that maternal stress during pregnancy prompts systemic inflammation in both the mother and fetus and is a risk factor for autism, said senior author Daniel Barth, a professor of psychology and neuroscience.

במחקר קודם, בארת מצא שכאשר חולדות נלחצו וקיבלוו תרופה בשם Terbutaline, אשר לרוב ניתנת לנשים בכדי לעכב צירים מוקדמים, צאצאיהם הדגימו תסמונת דמוית אוטיזם – כולל ליקויים חברתיים ובעיות התנהגותיות (עליהם כתבתי כאן) והם גם פיתחו הפרעת התקף דמוי אפילפסיה.

In a previous study, Barth found that when rats were stressed and given a drug called terbutaline, which is often administered to women to delay preterm labor, their offspring demonstrated an autism-like syndrome — including the two hallmark features of social deficits and repetitive behavior. They also developed an epilepsy-like seizure disorder.

במסגרת המחקר הנוכחי, חשפו החוקרים חולדות בפני גורמי לחץ קלים ונתנו להם טרבוטלין במהלך השליש השלישי.
למחצית ניתנה גם סדרה של זריקות של חיידק ידידותי המכונה Mycobacterium vaccae, שהוכח במחקרים קודמים שיש לו השפעות אנטי דלקתיות לאורך זמן על המוח. קבוצת ביקורת שלישית של חולדות לא קיבלה טיפולים.
בגיל חודשיים וארבעה נערכו הגורים סדרה של בדיקות בהערכת, בין היתר, את מידת האינטראקציה החברתית שלהם והאם הם הציגו התנהגויות דמויות אוטיזם (repetitive behaviors). וכמו במחקר הקודם, אלה שאמהותיהם היו לחוצות וקיבלו טרבוטלין הראו התנהגויות דומות לאוטיזם. אבל אלה שקיבלו את החיידק הידידותי לא.
המחקר שלהם מחזק את הרעיון כי חשיפה למיקרואורגניזמים מועילים, יכול למלא תפקיד קריטי בהתפתחות המוח ברחם.

their study does reinforce the idea that exposure to beneficial microorganisms, sometimes referred to as "old friends," can play a critical role in brain development in utero

כמובן שעד שיוכיחו שזה מועיל גם בבני אדם… אימהות צריכות להיות מודעות לסיכונים הפוטנציאליים של גורמי לחץ רגשי וסביבתי, כולל התרופה terbutaline, במהלך ההיריון ועליהן לחשוף את עצמן לחיידקים מועילים, דרך מזון מותסס כמו יוגורט וכרוב כבוש ואפילו בילוי בחיק הטבע (שמש)…

Meantime, they say, mothers should be cognizant of the potential risks of emotional and environmental stressors, including the drug terbutaline, during pregnancy. And they should try to expose themselves to beneficial bacteria, through fermented foods like yogurt and sauerkraut and even time spent in nature.

מחקר מאפריל 21 שפורסם בג'ורנל mSystems של האגודה האמריקאית למיקרוביולוגיה חוקרים השוו את הרכב המיקרוביום של המעיים אצל אנשים הסובלים מהפרעת ספקטרום האוטיזם.
החוקרים הגיעו למשתתפי המחקר כל שלושה חודשים בערך וביקשו למלא שאלון ביקורת, חלק מהשאלות בחנו גם התנהגויות חריגות לדוגמה: דיבור בלתי הולם ותנועות חוזרות ונשנות כמו כן, שאלו אילו סוגים של תסמיני מערכת העיכול (GI) חוו המשתתפים.. כמובן שהיה גם שאלון על תכולת המזון ברמה שבועית ונלקחו דגימות צואה לבחון את המיקרוביום.
בניתוח האורך, החוקרים מצאו כי ההבדל ברמות העייפות ובנסיגה ביכולות חברתיות שנמדד אצל אנשים בנקודות זמן שונות, נמצא בקורלציה עם מידת השינוי בהרכב המיקרוביום במעיים וכי החמרה בדיבור לא הולם בין נקודות זמן קשורה לירידה במגוון מיקרוביום המעיים.

In the longitudinal analysis, we found that difference in levels of lethargy/social withdrawal measured in individuals at different time points correlated with the degree of change in gut microbiome composition and that a worsening of inappropriate speech between time points was associated with decreased gut microbiome diversity

לעולם לא יימאס לי לדבר על המיקרוביום וכמה הוא חשוב.
כמה צריך לשמור עליו ולטפח אותו.
ועכשיו זה מקבל משמעות חזקה הרבה יותר.

איך שומרים על מיקרוביום מגוון ובריא?
תזונה מגוונת מבוססת צומח (כל הצבעים, כל הטעמים, כל המרקמים), כל המשפחות (פירות וירקות עם קליפה, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים, שקדים, זרעים ונבטים) וגם בתוך המשפחות לגוון לדוגמה: ירוקים זה לא רק חסה ופטרוזיליה… זה גם מנגולד, רוקט, רוקולה, תרד, סלרי, בזיליקום, נענע ועוד ועוד… עדשים זה גם ירוק, צהוב, כתום, חום, שחור, קטניות יש עשרות סוגים…כאשר יש סייג אחד… מה שלא עושה טוב… מורידים! 
ולהמנע ממגע וצריכה של:
הרבה מאוד תרופות משנות לרעה את הרכב המיקרוביום ובמיוחד אנטיביוטיקה.
השילוב של תרופות עם חשיפה לתעשיות מזהמות הוא המקור לכל הסיבוכים והמוות
מונסנטו – גלייפוסט – מיקרוביום
מיקרוביום פתלאטים ו'חומרים אורגניים מופלרים' (PFASs)
תרכובות משבשות מערכת אנדוקרינולוגית (EDC's) – והקשר לסיבוכים של מחלות זיהומיות לרבות קוביד-19
מזון מעובד [2][3][4][5]/ מסוכר

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s