אסתמה·דמנציה ואלצהיימר·תרופות - תופעות לוואי

אצטיל כולין – תרופות אנטיכולינרגיות – והסיכון לפגיעה קוגנטיבית לרבות אלהיימר ודמנציה

אצטילכולין הוא אחד מהנוירוטרנסמיטרים הנפוצים בגוף האדם. הוא נמצא בכל חלקי המוח, יש לו השפעות דרך הפעלת תת-סוגים שונים של קולטנים ניקוטיניים (Nicotinic), שגורמים לכיווץ של שרירים כאשר הם מופעלים וקולטנים מוסקריניים (Muscarinic), שאחראים על האפקטים הקוגניטיביים העיקריים כגון ריכוז, יכולת למידה וזיכרון לטווח קצר.

תרופות אנטיכולינרגיות ניתנות כדי לנטרל את הפעילות של האצטיל כולין. חלק מהתרופות הללו דורשות מרשם, בעוד שאחרות ניתן לרכוש ללא מרשם. הן פועלות על ידי חסימת אצטילכולין במטרה לעכב דחפים עצביים פרה-סימפטטיים, אשר מעורבים במגוון תנועות שרירים לא רצוניות, כמו אלה במערכת העיכול והריאות, ותפקודים גופניים כמו רוק, עיכול והטלת שתן.
מי מקבל תרופות כאלה?
למחלות נשימה, כמו אסתמה ומחלות ריאות חסימתיות כרוניות (COPD), תרופות לדוגמה: ארובנט, אטרובנט, אוטריוין קומפליט, טיוטרופיום, ספיריבה, ספיולטו.
למחלות במערכת עיכול וכאבי בטן או 'תסמונת מעי רגיז'
תרופות לדוגמה: קולוטאל ונוטנסיל.
לדיכאון או כאב-עצבי 
תרופות לדוגמה: אלטרולט, אלטרול
לשלפוחית רגיזה (פעילות יתר של שלפוחית השתן, המתבטאים בדחיפות ותכיפות ו/או אי שליטה במתן שתן)
תרופות לדוגמה: לירינל, נוביטרופן, ׁדטרוסיטול, ספזמקס, ספסמו-ליט, טרוסמוליט, טרוספס, וסיקר.

חוץ מהמגוון המרשים והלא מלא של תרופות אלה יש עוד תרופות שאינן נחשבות אנטיכולינרגיות אבל כן משפיעות על המנגנון הזה, תוכלו לראות גם אותן כאן: https://www.wikirefua.org.il/w/images/8/86/Afam1.JPG

ולמה לרשום כל כך הרבה שמות של תרופות, שרק מהקריאה שלהם בלב אפשר להיות חולים?

כי ישנו מחקר שפורסם ביוני 2016 בג'ורנל הרפואי Jama Neurology, שמדבר בדיוק על התרופות הללו ועל הפגיעה שלהן במוח, בהולכה העצבית, בניוון תאי העצב ובפעילות הקוגניטיבית והתפקודית עד כדי שיטיון (דמנסיה). 
חישוב מסלול מחדש אמרנו?

מחקר חדש מספטמבר 20 שפורסם בג'ורנל הרפואי Neurology החוקרים עקבו במשך עשור אחרי 678 מבוגרים, מחולקים באופן שווה לפי מין בגיל ממוצע של 74. אף אחד מהמשתתפים לא הראה בעיות קוגניטיביות או זיכרון בתחילת המחקר. כל אחד מהם דיווח אם הם נוטלים תרופות אנטיכולינרגיות. שליש נטלו תרופות כאלה, עם ממוצע של 4.7 תרופות אנטיכולינרגיות לאדם. המשתתפים קיבלו מבחנים קוגניטיביים שנתיים מקיפים עד 10 שנים. החוקרים מצאו שהאנשים שלקחו לפחות תרופה אנטי-כולינרגית אחת בתחילת המחקר, היו בסיכון גבוה ב -47% לפתח לקות קוגניטיבית קלה (MCI), שלעיתים קרובות קודמת לדמנציה/ אלצהיימר.


Methods: 688 cognitively normal participants from the Alzheimer’s Disease Neuroimaging Initiative were evaluated (mean age = 73.5, 49.6% female). Cox regression examined risk of progression to mild cognitive impairment (MCI) over a 10-year period, and linear mixed effects models examined 3-year rates of decline in memory, executive function, and language as a function of aCH. Interactions with APOE ε4 genotype and CSF biomarker evidence of AD pathology were also assessed.

Researchers reported that cognitively normal study participants who were taking at least one anticholinergic drug at baseline were 47 percent more likely to develop mild cognitive impairment (MCI), often a precursor to dementia such as AD, while being tracked over a period of up to a decade compared to participants who did not take such drugs.

כמו כן הם מצאו שאנשים בסיכון גנטי ל- AD שנטלו תרופות אנטיכולינרגיות היו בסיכון גבוה פי 2.5 לפתח MCI בהשוואה לאלו ללא גורמי סיכון גנטיים ושלא נטלו את התרופות.

Similarly, persons at genetic risk for AD who took anticholinergic drugs were approximately 2.5 times more likely to develop MCI than those without genetic risk factors and who were not taking the drugs.

עם זאת חשוב להבין שגם אם יש נטיה גנטית לדמנציה היא איננה גזירת גורל
ושיש המון מידע מדעי לגבי מזונות, צמחי מרפא, שמנים אתריים, פעילות גופנית ועוד שיכולים למנוע ולהיטיב עם התופעה

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s