אנטיביוטיקה·פתוגנים וחיידקים עמידים·קנדידה

אנטיביוטיקה – עמידות – אלח דם – מוות – סיפור אישי

הרפואה באמת רוצה שינוי (ואני לא ציני), כואב להם שכל שנה מתים אנשים מחיידקים עמידים שנרכשים בבתי החולים.

נכון להיום לפי ה- CDC יותר מ-23,000 אנשים מתים בארצות הברית מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה כל שנה.
לפי האיחוד האירופי יותר מ -25,000 אנשים מתים במדינות האיחוד מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה כל שנה.
מדובר על 700,000 מקרי מוות מדי שנה בכל העולם[1][2].
במחקר שיצא בינואר 22 עמידות לאנטיביוטיקה היוותה חלק מכ-4.95 מיליון מקרי מוות והיתה אחראית במישרין לכ-1.27 מיליון מקרי מוות בשנת 2019.

אחד המצבים שגורמים למוות הוא אלח דם שהוא תגובה קיצונית למזהם שעלול להחמיר ולהתפתח להלם ספטי שמתאפיין בנוסף בתת-לחץ-דם, ובפגיעה באספקת הדם התקינה לאיברי מטרה שונים ובכך לפגוע בצורה קשה באיבר עצמו וגם למוות.

אבא שלי, היה אחד מהם בשנת 2016. הגיע על הרגליים מדבר, מודע אמנם עם סוכרת כרונית ובעברו אירוע מוחי ולבבי.
ביום השני לאשפוז אני ראיתי במו עיני את השינוי. האחות שאלה אותו "איפה אתה נמצא?" והוא ענה "במטוס בדרך לחו"ל" מה שהתאים להומור הציני שלו, אבל כשנשאל "ועכשיו ברצינות?" החל גמגום "ב… ב…ב… " ולא הצליח לענות עד שהוכוון "בבית חולים אבא" "כן כן ברור" הייתה תשובתו והבלבול ניכר בעיניו. שעתיים אחר כך הוא נכנס לשינה ממנה לא התעורר.
לאורך 30 יום לרופאים לא היה דרך לאזן אותו וכל הזמן הם אמרו: "תקף אותו חיידק" והעמיסו עליו עוד אנטיביוטיקה.

איך כל זה התחיל?
עד לפני 80 שנה בערך, אנשים שנפצעו בקרבות, היו מקבלים זיהומים ומתים מהם. ואז גילו את הפניצילין (אנטיביוטיקה). במלחמת העולם השנייה זה באמת הציל המון אנשים.
עם השנים קרה במקביל דבר נוסף. החיידקים שהם חלק מהעולם החלו לעבור תהליכי מוטציה ופה ושם הפניצילין הפסיק לעזור.
אז הטבע האנושי, חיפש דרכים לשכלל את הפניצילין ולמצוא פתרונות לאלה שהפניצילין לא יעיל. והיום יש מגוון רחב של סוגי אנטיביוטיקה.
והחיידקים? לא "פריירים", יש להם צורך קיומי לשרוד ולשגשג ויש להם יכולת לשנות את הגנים, להפוך לעמידים ולהעביר את זה לחיידקים אחרים גם ממשפחות אחרות.

חיידקים עמידים ואלימים הם תוצר של אנטיביוטיקה.
חיידקים עמידים ואלימים הם תוצר של קידמה.

אם יש משהו שהוכח בהיסטוריה היא העקשנות של האדם להתגבר על הטבע.
ואם יש עוד משהו שהוכח בהיסטוריה, שהטבע תמיד יצא מנצח. וכמה שהאדם ינסה הטבע תמיד יפתיע אותו. המסקנה המתבקשת היא להפסיק להילחם בו. כי גם אם ימצאו פיתרון לחיידקים של ימינו. יעבור זמן וגם שם ייווצרו חיידקים עמידים. ובכל פעם שזה קורה הם גם נהיים הרבה יותר אגרסיביים מהדור הקודם.

לאורך כל התקופה הזו החל להצטבר המון ידע על ההשלכות של האנטיביוטיקה הן על האקולוגיה והן על מחלות.
הפגיעה הגדולה ביותר של אנטיביוטיקה היא למעשה באיזון האקולוגי שנמצא במערכת העיכול שלנו, מערכת שהיא למעשה השורש/ ההזנה והחסינות של כל איברי הגוף – המיקרוביום.
היום ברור לכולם שכשאותם חיידקים נפגעים משהו צריך למלא את החלל והרבה מאוד פעמים מה שממלא את החלל זה חיידקים שמייצרים רעלנים ושמעלים רמות דלקת באופן כרוני. דבר שעד האנטיביוטיקה וחשיפה למזהמי סביבה נוספים נשמר היטב על ידי מערכת החיסון.

דברים נוספים שהתבררו לאורך השנים שאנטיביוטיקה קשורה אליהם:

אנטיביוטיקה – שימוש יתר, זיהום עולמי ויצירת חיידקים עמידים ופטריות מסכנות חיים.
אנטיביוטיקה היא התרופה שמשפיעה יותר מכל התרופות על שינוי המיקרוביום לרעה ולכך השלכות בכל היבט בריאותי: מערכת חיסון, מצבים נפשיים ונוירולוגיים (Gut-Brain-Axis).
אנטיביוטיקה מעלה סיכון לחלות בשפעת ועוד.
אנטיביוטיקה – דלקות חוזרות בדרכי השתן (UTI) ומה יש לטבע להציע
אנטיביוטיקה מעלה סיכון להישנות המחלה, הפניות למיון ואשפוזים.
אמא שלוקחת אנטיביוטיקה מעלה סיכון לחשיפת חיידקים עמידים אצל הילדים שלה.
הקשר שבין אנטיביוטיקה ל-ADHD.
אנטיביוטיקה – תסמונת המעי הרגיז.
אנטיביוטיקה בהריון ובינקות – קרוהן וקוליטיס.
אנטיביוטיקה גורם סיכון לצליאק.
אנטיביוטיקה ודלקות פרקים.
אנטיביוטיקה בגילאים צעירים מפחיתה את ביטוי הקולטנים של אנדורפין, אוקסיטוצין וואסופרסין בקליפת המוח הקדמית.
אנטיביוטיקה ולחץ דם גבוה.
אנטיביוטיקות נפוצות גורמות לפרקינסון.
אנטיביוטיקה – נוירוטוקסין.

אז הרופאים רוצים שפחות ימותו אבל אין להם את הכלים לכך. יש להם בארסנל רק אנטיביוטיקה. ולכן חייבים לשנות גישה! אבל אינני בטוח שהיא תגיע מהממסד. היא יכולה להגיע רק מאנשים דרך מודעות לבעיה וחיפוש אחר דרכים טבעיות לחיזוק מערכת החיסון והיציאה מהאיזון.
חשוב להבין שמה שמייצר גוף חלש, זה לא חיידקים אלא אורח חיים (תזונה, חשיפה לשמש, תנועה, ניהול מתחים).

דרך אגב לא רק חיידקים משונים לרעה על ידי אנטיביוטיקה.
במערכת האקולוגית של המעי ישנם גם פטריות/ קנדידה = מיקוביום. ויש להם חשיבות חיסונית גדולה גם כן. וכשהם יוצאים מאיזון, גם כאן יש מינים של קנדידה שיכולים להיות רעילים עבור בני אדם, כשמערכת החיסון נפגעת.

קנדידה אאוריס – Candida auris – עוד סיבה לאלח דם ומוות מיותר בבתי חולים

על פי מחקר שפורסם במאי 22 בג'ורנל Cell Host and Microbe שנעשה על ידי חוקרים מאוניברסיטת ברמינגהם, מטופלים שנרשמו לאנטיביוטיקה בבית החולים נוטים יותר לחלות בזיהומים פטרייתיים בגלל הפרעה למערכת החיסון במעיים.
החוקרים מציינים שקנדידה פולשנית של זיהום פטרייתי מסכן חיים הוא סיבוך עיקרי לחולים מאושפזים אשר מקבלים אנטיביוטיקה למניעת אלח דם וזיהומים חיידקיים אחרים המתפשטים במהירות ברחבי בתי חולים (כגון C. diff). זיהומים פטרייתיים יכולים להיות קשים יותר לטיפול מאשר זיהומים חיידקיים.
צוות החוקרים גילה שאנטיביוטיקה משבשת את המערכת החיסונית במעיים, כלומר, זיהומים פטרייתיים נשלטו בצורה גרועה באזור זה. באופן בלתי צפוי, הצוות גם מצא שבמקום שהתפתחו זיהומים פטרייתיים, חיידקי מעיים שאינם מעודדי דלקת ברחו, מה שהוביל לסיכון נוסף לזיהום חיידקי.

במחקר, הצוות השתמש בעכברים שטופלו בקוקטייל אנטיביוטי רחב טווח ולאחר מכן הדביק את החיות הללו בקנדידה אלביקנס, הפטרייה השכיחה ביותר שגורמת לקנדידה פולשנית בבני אדם. הם גילו שלמרות שלעכברים נגועים הייתה תמותה מוגברת, הדבר נגרם מזיהום במעי, ולא בכליות או באיברים אחרים.
בשלב נוסף, הצוות זיהה אילו חלקים של המערכת החיסונית חסרים במעיים לאחר טיפול אנטיביוטי, ולאחר מכן הוסיף אותם בחזרה לעכברים תוך שימוש בתרופות מחזקות מערכת החיסון הדומות לאלו המשמשות בבני אדם. הם מצאו שגישה זו עזרה להפחית את חומרת הזיהום הפטרייתי.
החוקרים עקבו אחר הניסוי על ידי לימוד רישומי בתי חולים, שם הם הצליחו להראות כי זיהומים דומים עשויים להתרחש בבני אדם לאחר שהם טופלו באנטיביוטיקה.

החוקרים מציינים שידעו שאנטיביוטיקה מחמירה את הזיהומים הפטרייתיים, אבל הופתעו מהגילוי שזיהומים משותפים של חיידקים יכולים להתפתח גם דרך אינטראקציות אלו במעיים. גורמים אלו יכולים להסתכם במצב קליני מסובך.

We knew that antibiotics make fungal infections worse, but the discovery that bacterial co-infections can also develop through these interactions in the gut was surprising. These factors can add up to a complicated clinical situation

זה כמובן לא המחקר היחיד או הראשון שמצא קשר לכך.
למעשה כבר החל מ-1953 התחילו להגיע מאמרים הקושרים בין אנטיביוטיקה לזיהום קנדידה:

PATHOGENESIS OF CANDIDA ALBICANS INFECTION FOLLOWING ANTIBIOTIC THERAPY I.
PATHOGENESIS OF CANDIDA ALBICANS INFECTION FOLLOWING ANTIBIOTIC THERAPY II.
Mechanisms by which antibiotics increase the incidence and severity of candidiasis and alter the immunological defenses.

https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fmicb.2019.01337/full
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26058475/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18612052/

איך שומרים על מיקרוביום מגוון ובריא? תזונה מגוונת מבוססת צומח (כל הצבעים, כל הטעמים, כל המרקמים), כל המשפחות (פירות וירקות עם קליפה, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים, שקדים, זרעים ונבטים) וגם בתוך המשפחות לגוון לדוגמה: ירוקים זה לא רק חסה ופטרוזיליה… זה גם מנגולד, רוקט, רוקולה, תרד, סלרי, בזיליקום, נענע ועוד ועוד… עדשים זה גם ירוק, צהוב, כתום, חום, שחור, קטניות יש עשרות סוגים…כאשר יש סייג אחד… מה שלא עושה טוב… מורידים!  ולהמנע ממגע וצריכה של: 
הרבה מאוד תרופות משנות לרעה את הרכב המיקרוביום ובמיוחד אנטיביוטיקה וגם נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAID). 
השילוב של תרופות עם חשיפה לתעשיות מזהמות הוא המקור לכל הסיבוכים והמוות .
מונסנטו – גלייפוסט – מיקרוביום 
מיקרוביום פתלאטים ו'חומרים אורגניים מופלרים'(PFASs).
תרכובות משבשות מערכת אנדוקרינולוגית (EDC's).
מזון מעובד [2][3][4][5]/ מסוכר

אם אתם מוצאים את המידע מענין ומועיל ומעוניינים בהמשך העשייה למען בריאות טבעית מודעת לכולם, מוזמנים לתרום בכל סכום (חד פעמי או חודשי)

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s